בית המדרש

  • זכויות יוצרים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

הלכות מעשיות בנושא זכויות יוצרים בעידן האינטרנט

undefined

הרב ניר אביב

סיון תשע"א
11 דק' קריאה
השאלות בנושא הן רבות, וחלקן הגדול חוזר על עצמו, ולא ראיתי מי שכינס תחת קורת גג אחת את היסודות והשיטות השונות. לאחר כנס מיוחד בנושא שנערך ע"י כולל דיינות פסגות בנושא, החלטתי להעלות את הדברים בצורה מסודרת על הכתב. המאמר מחולק לשניים, החלק הראשון הינו מבוא המציג את החקירה המרכזית והשיטות השונות בנושא זכויות יוצרים, וכן את הבעיה המתעוררת בעידן האינטרנט. החלק השני של המאמר הינו פירוט הלכות מעשיות בנושא זכויות יוצרים בעידן האינטרנט, ומסודר בסגנון סעיפים קצרים של שולחן ערוך. למעיינים: בהערות השוליים הובאו המקורות והנימוקים לדברים שנכתבו בגוף המאמר.
1. מבוא
השאלה המרכזית בזכויות יוצרים היא האם יש ליוצר 'בעלות ממונית' על היצירה הרוחנית שלו, ובשאלה זו נחלקו הפוסקים. ישנם פוס' 1 הסוברים שליוצר יש בעלות ממונית רגילה על היצירה הרוחנית שיצר, אך ישנם פוס' 2 הסוברים שאין ליוצר בעלות ממונית על היצירה הרוחנית.
בסיעת הסוברים שיש בעלות ממונית, חלקם כתבו לאסור מדין גזל, וחלקם סוברים שאין כאן משום גזל משום שהיצירה המקורית נשארה אצל הבעלים (ולא שייך גזל בדבר שאין בו ממש), אלא יש לחייב ממקום אחר שהרי המשתמש נהנה מרכושו של חברו ולכן עליו לשלם על הנאתו 3 .
בסיעת הסוברים שאין בעלות על היצירה הרוחנית, ישנם הסוברים שיש כאן איסור מצד יורד לאומנות חברו (הסגת גבול) 4 . אחרים סבורים שיש מקום לחייב בתשלום על שנהנה מיגיעה וטירחה של חברו, וישנם הסוברים שאין כאן כלל חיוב ממוני אך הדבר אסור מצד "ואהבת לרעך כמוך", ומה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, וכן מצאנו שחז"ל אסרו מפני דרכי שלום אף במקום שאין גזל דאורייתא וכינו את הפוגע בחברו בכינוי "רשע" וחייבוהו לשלם 5 .
עם התפתחות המדע והתקשורת והתרחבות השימוש ברשת האינטרנט אנו נמצאים בעידן חדש, כל דבר ניתן להשיג ברשת האינטרנט בלחיצת כפתור, וישנם 'אנשים טובים' הדואגים להעלות לרשת קבצים אלקטרוניים ובהם יצירות רוחניות מסוגים שונים ללא רשות הבעלים. מדובר בתוכנות, שירים, סרטים, תמונות ועוד, הנגישים להורדה ללא תשלום לכל גולש באינטרנט. ישנה דעת מיעוט 6 הרואה את האינטרנט כדין 'זוטו של ים', ולפי דין זה יש ייאוש בעלים מן היצירה שלו משום שהוא יודע שיצירתו נגישה להורדה בחינם לכל גולש, ונחשב 'אבודה ממנו'. אולם לדעת רוב הפוסקים 7 אין לרשת האינטרנט גדר 'זוטו של ים' משום שדין זה נאמר באבידה ששטפה נהר והיא אבודה מן הבעלים וכן אבודה מכל אדם ולכן יש ייאוש בעלים שסובר שאבידתו לא תימצא לעולם על ידי מישהו. אולם יצירה שהושמה באינטרנט ללא רשות הבעלים היא אולי אבודה ממנו 8 אך בהחלט מצויה ביד כל אדם, והבעלים אינו מתייאש לפי שסובר שישנם אנשים ישרים שישלמו עבור היצירה ולא ישתמשו ללא רשות.
החוק האזרחי נכון להיום אוסר צריבת תוכנות, אך לגבי הרוכש בצורה חוקית (למשל אלבום מוסיקה) החוק אינו ברור, וחלוקים המשפטנים בפרשנות החוק. ישנם המפרשים שהעתקה מותרת לרוכש בלבד כעותק גיבוי, וישנם המפרשים שהעתקה מותרת לשימוש פרטי ואסורה רק לשימוש מסחרי. כאשר יש חוק של השלטונות חייבים להישמע אליו משום דינא דמלכותא 9 , אולם יש לדעת שלחוק האזרחי יש תוקף של דינא דמלכותא דינא רק אם המדינה אוכפת אותו, אך חוק שאינו נאכף מסיבה כלשהי אין לו תוקף מבחינה הלכתית 10 .
המכנה המשותף של כל השיטות שהזכרנו במחלוקת הפוס' במהות הבעלות על יצירה רוחנית הוא שיש לאסור מסיבות שונות, אך ישנן נפ"מ בין השיטות למשל היחס ליצירה בבעלות גוי. אם יש כאן גזל הרי הלכה פסוקה בשולחן ערוך היא שגזל הגוי אסור מן התורה, אך אם יש כאן צד של ואהבת לרעך כמוך או נהנה מעמל חברו או יורד לאומנותו של חברו אין מקום לאסור במי שאינו יהודי (מפני שלכל היותר זהו חוב והפקעת הלוואתו מותרת).
למעשה לכתחילה ישנה כאן מחלוקת הפוסקים בספק איסור דאורייתא, משום שלפוסקים הסוברים שיש כאן גזל הרי שנפסקה ההלכה שגזל הגוי אסור מן התורה, ובספק איסור דאורייתא אזלינן לחומרא 11 .
אולם בדיעבד אם כבר העתיק מדובר בחוב, והפקעת הלוואתו מותרת, אלא אם כן מדובר במקום שעלול להיגרם חילול ה' 12 .
נפקא מינא נוספת היא אם המעתיק אומר שבוודאות לא יקנה אף אם לא יתאפשר לו להעתיק. לשיטה שיש כאן גזל אסור לו להעתיק, לשיטה של נהנה מרכוש חברו גם אם נגדיר את הבעלים "לא חסר" הרי שזה נהנה וזה לא חסר חייב לשלם אם הבעלים אוסר שימוש בשלו לכתחילה. אמנם לסוברים שיש כאן יורד לאומנותו יש להתיר משום שממילא לא היה קונה ואינו מחסר ממנו. לסוברים שנהנה מעמלו וטרחתו של חברו גם כאן עליו לשלם ועיין בהערה 13 .
2. הלכות מעשיות לעידן האינטרנט
א. תוכנה בגירסה ישנה: אם הבעלים מוכר עדיין את הגירסה בשוק פשוט שאסור להעתיקה, ואף אם אינו מוכרה יש סברא לאסור ולומר שאינו מוחל ואינו מרשה להעתיקה כדי שירכשו ממנו את הגירסה החדשה שעמל ויגע להוציא 14 .
ב. הורדת סרט שלם יש לאסור, אך יש המתירים להוריד קטע מסרט 15 .
ג. אלבום מוסיקה שלם יש לאסור, ויש מתירים להוריד שיר אחד ואומרים שבזה אין הקפדה של הבעלים, וגם אין פגיעה בפרנסתו משום שממילא המעתיק לא היה רוכש את כל האלבום בשביל שיר אחד. ויש האוסרים משום שלעיתים האומן מקליט שיר אחד להיט או שניים ושאר השירים אינן טובים כל כך, והצבור רוכש את כל האלבום בגלל אותו השיר וכך האומן מרוויח, ואם כן אין כאן מחילה מצידו. גם הטענה שממילא לא היה קונה אל האלבום אינה מתקבלת משום שמי שנצרך בסופו של דבר נאלץ לרכוש או לשאול מאחר 16 .
ד. מי שבוודאות יודע שלא היה קונה אף אם לא יתאפשר לו להעתיק (וה' יראה ללבב), עדיין יש לאסור לכתחילה להעתיק משום שאדם יכול לכתחילה לאסור את השימוש בשלו אף כשלא חסר (כל שכן לפוס' הסוברים שיש איסור גזל). אמנם אם כבר עבר והעתיק ספק אם ניתן לחייבו בתשלומים ויכול לסמוך על הדעות המקילות.
ה. לצפות בסרטים באינטרנט או לשמוע מוסיקה ללא הורדה או צריבה: אם מדובר באתר מסודר שומר חוק מותר להאזין ולצפות משום שוודאי הם פועלים על פי חוק (כגון ערוץ שבע), אך אם מדובר באתר שיתוף קבצים וכדומה הצפיה ללא רשות היא אסורה וצריך לשלם על ההנאה. (לדוגמה הסרט "אושפיזין" הוגדר על ידי היוצר שולי רנד כסרט שמותר לצפות בו באינטרנט, בתנאי שישלמו לאחר הצפיה בטלפון או בדואר).
ו. מי שהשתמש בתוכנה לא חוקית ואחר כך רכש אותה באופן חוקי אינו צריך לשלם על הזמן שהשתמש בה ללא רשות, כי ישנה מחילה מצד הבעלים.
ז. פרוייקט השו"ת: גם תוכנות הכוללות טקסטים של דברי תורה אינן מותרות ללא תשלום משום שהבעלים עמל ויגע על ההקלדה, וכן ישנן פונקציות נוספות כגון תוכנת חיפוש ומפתחות ועוד שאינן בגדר של דברי תורה, ועליהם לא נאמר 'מה אני בחינם אף אתם בחינם'.
ח. תוכנות ווינדוס ואופיס: לכאורה דין ההעתקה של תוכנות אלו תלוי במחלוקת הפוסקים בהגדרת הבעלות יצירה רוחנית, שהנפקא מינא הוא תוכנה של גוי. אולם, בהרצאתו של אחראי תחום רישוי לשעבר בחברת 'מיקרוסופט ישראל' ביום העיון שנערך בכולל דיינות פסגות בנושא "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט", נמסר כי המרכז הגדול ביותר של חברת מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית נמצא בישראל ומועסקים בו כחמש עשרה אלף עובדים, כמו כן מן הסתם בין בעלי המניות של החברה ישנם יהודים. לכן, נראה שלכולי עלמא יש לאסור שימוש בתוכנה לא חוקית כזו.
ט. המוכר מוכר לקונה דיסק עם זכות שימוש אחת אך משייר 17 לעצמו את זכויות השימוש האחרות 18 . לכן, מי שרכש דיסק עם מוסיקה או סרט וכדומה ורוצה לעשות לעצמו עותק למקרה שהמקור יפגם רשאי לעשות כן, כיון שרכש זכות שימוש פרטית ביצירה הזאת. להשאיל לחבר את העותק בזמן שהמשאיל משתמש במקור אסור אך מותר להשאיל לו את הדיסק שהקונה בעצמו משתמש כיוון שרכש רק זכות שימוש אחת ביצירה.
י. כהמשך לסעיף הקודם, אם החבר על דעת עצמו לקח את העותק וממנו עשה עותק נוסף אין בעיה של גזל מצד השיור כי ההעתקה הלא חוקית לא נעשתה מן המקור, אך עדיין המעתיק צריך לשלם מדין נהנה 19 .
יא. אתר אינטרנט שמציע צפייה בסרטים או שיעורים תמורת תשלום, ודאי שאין כאן מחילה מצד האתר לצפות ללא תשלום, למרות שידוע שניתן לעקוף את קוד הכניסה. זכותו של האתר לדרוש כל תשלום שיחפוץ עבור ההנאה של הצופה בין אם מדובר בענייני חול בין בענייני קודש.
יב. לשדרג תוכנה לגרסה חדשה יותר אסור, אך לשנמך לגרסה ישנה מותר. למשל מי שקנה ווינדוס בגרסת ויסטה המתקדמת, והמחשב שלו יופעל טוב יותר על ידי גירסה קודמת של ווינדוס שזו גרסה ישנה יותר, כיון שקנה כחוק בכסף מלא מערכת הפעלה שתתאים למחשב שלו והתברר שאינה מתאימה לו הוא יכול להוריד או להעתיק תוכנה בגרסה זהה או ישנה יותר או עדכונים לאותה הגרסה שכבר יש לו כדי שתעבוד כמו שצריך 20 .
יג. תוכנות חינמיות (FREE WARE) המושמות ברשת מותרות, משום שהבעלים שם אותן שם כך מיוזמתו מסיבות שונות (פרסום עצמי, הכנסה מפרסומות באתר, הרצת מותג, בלון ניסוי, נדיבות לב וכו').
יד. תוכנה שהבעלים מאפשר להורידה לזמן קצוב ללא תשלום על מנת שהלקוח יוכל לבדוק ולהחליט האם לרוכשה, אין היתר להשאירה לזמן נוסף ללא תשלום. ולגבי תוכנה בבעלות גויית גמורה עיין בהערה 21 .
טו. מי שהוריד למחשב שלו תוכנה מן האינטרנט תמורת תשלום לבעל האתר, ואחר כך רוצה להעתיק מהתוכנה שהוריד לעצמו ושנמצאת בבעלותו בכדי למסור לחברו עותק במתנה, צריך לשלם מדין "נהנה" 22 .
טז. שיר, תוכנית או סרטון שהושמעו בערוצים ציבוריים כל אחד יכול ורשאי להקליטם לעצמו, ויכול גם להעתיק מההקלטה לחברו 23 .
יז. תוכנה שתיכנת היוצר שבסיסה היה תוכנה חינמית שמצא באינטרנט, ואחר כך הוסיף שורות משלו כך שנוצרה יצירה חדשה, פנים חדשות באו לכאן ויש לו זכויות על החכמה שלו שהרכיב יצירה חדשה 24 .
יח. מי שקבל לידיו קוד פתוח של תוכנית, כך שהוא רשאי להוסיף כמה שורות שירצה בתנאי שישאיר אחריו את הקוד פתוח, חייב להתנהג בהתאם ואינו יכול להשאיר את התוכנית המשופרת (מה שקבל +מה שהוסיף) באופן הסגור בפני אחרים 25 .
א.



^ 1.שואל ומשיב (מהדו"ק א', מ"ד), הנצי"ב (משיב דבר א, כד), הנחל יצחק (הסכמתו למהדיר שו"ת הריב"ש), שדי חמד (כללים ג', ה'), החפץ חיים, הגר"ש שקופ. ופוס' דורנו: האגרות משה (או"ח ח"ד מ', י"ט), המנחת יצחק (ט', קנ"ג), הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר. (רשימת הפוס' בהערה זו, וכן בהערה הבאה נלקחו מספר עמק המשפט ח"ד העוסק בזכויות יוצרים).
^ 2.הגרע"א, החת"ס (חו"מ ע"ט), הגר"מ בנעט (פרשת מרדכי חו"מ ח'), ברוך טעם (עטרת חכמים יו"ד כ"ה), מהרש"ם (שו"ת ב, ר"ב).
^ 3.דעתו של הרב אברהם יעקב כהן בעל 'עמק המשפט' סימן כ"ד, הגרז"נ גולדברג, וכן שמעתי מפי הגרא"י כלאב. דעת הגרא"י כלאב היא שיש בעלות ממונית על היצירה אך אין כאן משום גזל וניתן לחייב משום שנהנה מרכוש חברו, אולם למעשה יכול לטעון שאין לו הנאה מכך לכן יש לחייב מצדדים אחרים, וכדלקמן.
^ 4.הגרא"י הלוי כלאב ולכן דעתו לאסור העתקה אף לצורך שאינו מסחרי, אך הגר"י בלוי (פתחי חושן ד', ט' סוף עמ' רפ"ו) פסק ש"אם מעתיק שלא לשם מסחר אלא כדי לתת לחברו לא שייך דין השגת גבול", וכן העלה הגר"י סילמן בספרו (דרכי חושן (עמוד רנ"ז). לשיטה זו אין נקרא משיג גבול או יורד לאומנות חברו אלא מי שעושה כדי להתפרנס, אך המעתיק לצורך שאינו מסחרי אינו בכלל זה. ובעמק המשפט (עמ' תק"צ) כתב דעה ממצעת, שאף בהעתקה לצורך שאינו מסחרי יש משום השגת גבול אא"כ היוצר כבר הרוויח כהוגן וקבל תמורה לטרחתו. ולענ"ד אין דומה הטירחה של עני המנקף בראש הזית שניתן לשום אותה כשכר פועל רגיל, לנידון שלנו, כיון שהיוצר יכול לקבוע שכר גבוה על טרחתו שהרי חכמה יש כאן ולא מלאכה, ולחכמה קשה לקבוע מחיר ונקבעת לפי דרישת בעל החכמה, וכשכר הרופא.
ולעניין הלכה, הסגת גבול היא איסור דרבנן, ולכאורה היה מקום לומר שבמחלוקת הפוסקים הוי ספיקא דרבנן לקולא, אולם כאן ישנם עוד צדדים לאיסור שהרי לסיעת הפוס' שיש בעלות על יצירה אסור ממה נפשך מצד גזל או מדין נהנה מרכוש חברו והוי דאורייתא, ורק בתוך סיעת הפוס' שאין בעלות על יצירה ישנה המח' לגבי השגת גבול או נהנה מטירחת חברו, ובכהאי גוונא לא אמרינן ספק דרבנן לקולא. [אם לסיעת הפוס' שיש בעלות האיסור היה רק מדרבנן, היינו נכנסים למח' אח' בספק ספיקא להחמיר באיסור דרבנן (פת"ש יו"ד ק"י, ט"ז, ועיין יחו"ד ה', כ"א בהערה), אולם כיון שלסיעה זו האיסור הוא מדאורייתא לכו"ע אין אומרים ס"ס להקל].
^ 5.הגרא"י כלאב בכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט" שנערך בכולל דיינות פסגות אייר התש"ע, והוסיף שאיסור "ואהבת לרעך כמוך" הופך לחיוב ממוני. דעה זו נזכרת גם בספר עמק המשפט.
^ 6.הגר"ד ליאור.
^ 7.הגרז"נ גולדברג, הגרא"י כלאב, ועוד. וכן גם הייתה דעתו של הגר"א שפירא זצ"ל (כך אמר לי בנו הרה"ג יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב).
^ 8.ניתן לומר שכיון שהמקור נשאר בידו לא נחשב "אבודה ממנו", הגרא"י הלוי כלאב.
^ 9.דינא דמלכותא נוהג בחו"ל לכו"ע אולם בארץ ישראל ישנה דעת הר"ן שכיון שא"י שייכת לכלל ישראל ולא למלך אין בה דינא דמלכותא, אמנם דעה זו לא הובאה להלכה ע"י השו"ע אך הרמ"א הביא שתי דעות (חו"מ שס"ט, ח) וע"פ הגר"א (ס"ק ל"ה) הדעה הראשונה היא דעת הר"ן, וישנם פוס' הסוברים שניתן לומר קים לי כדעה זו (להרחבה בעניין זה עיין בחלק גבורת חנניה בנושא 'דינא דמלכותא במדינת ישראל'). ישנם פוס' הסוברים שאין היום בעולם המערבי הדמוקרטי דינא דמלכותא אלא רק גדר של ז' טובי העיר והתקנות שלהם מחייבות מדין תקנות הקהל, וישנם פוס' האומרים שלממשלת ישראל אין גדר ז' טובי העיר משום שהבוחרים מורכבים מאינם שומרי תו"מ ואין להתחשב בדעתם, ומאידך הנבחרים אינם "טובי העיר" מאותה הסיבה (עיין תשו' מיי' קנין כ"ז, שצריך שיאמרו דעתם לשם שמים, וכן מבי"ט א, פ"ד "ראשי העיר בחכמה וביראת חטא"). אולם ניתן לאסור מצד אחר והוא כאשר יש מנהג המדינה שהתפשט והשתרש יש לאסור מצד המנהג (בית יצחק יו"ד ב', ע"ה).
^ 10.דין זה נלמד מן הירושלמי (סנהדרין י"א ע"א) שם מבואר שבזמן שברח דוד משאול לא היה לדוד גדר של מלך למרות שכבר נמשח, ומזה ניתן ללמוד לעניין מלך שלא אוכף חוק מסוים. כך אמר לי הגר"ד ליאור. אמנם לענ"ד יש לפקפק בראיה זו, לפי שמיירי שם בדוד שאומר לאביגיל שבעלה חייב מיתה משום שהוא מורד במלכות, ועל זה השיבה לו עדיין לא נתגלה טבעך בעולם. ומבואר שלא היה נחשב מורד במלכות משום שדוד מעולם לא היה עדיין מלך בפועל, אך אין עדיין ראיה למלך המולך בפועל אך אינו אוכף חוק מסוים. ברם, הדין ודאי נכון ופשוט מצד הסברא.
^ 11.לולי דמסתפינא הייתי אומר שאף לכתחילה יש להתיר מטעם ספק ספיקא, ספק הלכה כפוס' שאין בעלות ממונית על היצירה, ואף את"ל שהלכה כפוס' שיש בעלות ממונית שמא הלכה כפוס' שאין כאן גזל אלא רק דין נהנה (ובגוי פטור דהוי כחוב והפקעת הלוואתו מותרת).
^ 12.שולחן ערוך חושן המשפט סימן שס"ט סעיף ו'.
^ 13.השומא של התשלום על ההנאה מיגיעתו וטרחתו של היוצר אינה ברורה. בעמק המשפט כתב שיש גבול לכמה מגיע ליוצר עבור הטרחה, ואם ידוע שיש או וודאי שיהיו לו רווחים רבים אין צריך המעתיק לשלם לו כיון שכבר בא על שכר טרחתו, וכתב שזו גם דעת הגר"נ קרליץ. אולם הגרא"י הלוי כלאב רוח אחרת עמו, וסובר ששכר הטרחה נקבע לפי החכמה של הטורח והשווי שלו יכול להיות גדול מאד. גם מצד "ואהבת לרעך כמוך" נראה שתלוי במחלוקת הזו.
^ 14.הגרז"נ גולדברג בכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט" שנערך בכולל דיינות פסגות אייר התש"ע. אולם הרב ש.י. וייצן מרא דאתרא של הישוב פסגות אמר לי שלדעתו כל תוכנה בגירסה ישנה שהגירסה החדשה היא שונה באופן מהותי ומשמעותי ואין אפשרות להשיג את הגירסה הישנה בחנויות, מותרת בהעתקה. היתר זה הוא בעיקר נוגע לקלטות שהרי בתוכנות בדרך כלל הגירסה הישנה והחדשה נחשבות כאותו מוצר.
^ 15. הגר"ש דיכובסקי בכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט" שנערך בכולל דיינות פסגות אייר התש"ע.
^ 16.זמר ידוע עמד בסוף הכנס הנ"ל ומחה על ההיתר להעתיק "רק" שיר אחד, ואמר שתמיד יש לו רק להיט אחד או שניים בכל דיסק, ואם יתירו להעתיק "רק" אותם הרי שאף אחד לא יקנה ממנו את הדיסקים, ואמר שאינו מוחל אף על שיר אחד.
^ 17.הגרז"נ גולדברג בכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט" שנערך בכולל דיינות פסגות אייר התש"ע אמר שצריך המוכר לעשות נוסח שיור במכירה, אולם בספר עמק המשפט (עמ' תר"ד) כתב שאין צריך לעשות שיור אלא סגי בגילוי דעת של היוצר שאינו מאפשר להעתיק רק תמורת תשלום. ובעצם הדין תלוי באומדנא האם דבר זה הוא בכלל "דבר שבלבו ובלב כל אדם".
^ 18.אמנם אם מעתיק רק לצורך הפרטי והאישי ולא לצורך מסחרי עיין בהערה 70.
^ 19.עמק המשפט שם.
^ 20.סיבת ההיתר שיש כאן מחילה מצד הבעלים, או מקח טעות שאז החברה חייבת לו את כספו בחזרה ואז יש כאן קיזוז של החוב על ידי שנוטל לעצמו את הגרסה הישנה המתאימה לו.
^ 21.אם הוריד את התוכנה ברשות, ואחר כך אינו משלם הוי כהפקעת הלוואתו שמותר אלא אם כן נודע לגוי אחר כך ונגרם חילול ה'.
^ 22.לפוס' הסוברים שיש בעלות, בעל האתר אינו יכול לעשות מעשה שיור כיון שהשיור צריך להתבצע אגב מכירת דבר ממשי ובלעדי זה אין תוקף לשיור על דבר שאין בו ממשות. אולם לדעת עמק המשפט שסגי בגילוי דעת (עיין הערה 83) עדיין נחשב שיור אף ללא מעשה, ואם עובר על דעת הבעלים נקרא גזלן. אמנם לסוברים שאין בעלות על יצירה אין היוצר יכול לקבוע שיור כלל, אך מכל מקום יש לחייב את המעתיק מדין נהנה.
^ 23.ההיתר הוא רק לשימוש פרטי, אך אינו רשאי להעלות זאת כקובץ לרשת האינטרנט.
^ 24.בגדרי הבעלות המדוייקים עיין בתחילת המאמר שישנה מחלוקת הפוסקים.
^ 25.משום הכלל הידוע שבדיני ממונות כל מה שמתנה קיים, והתנאי לשימוש בתוכנה כזו הוא להשאיר אותה לאחר הפיתוח נגישה לאחרים, ואין זה משנה כמה שורות היו וכמה שורות הוספו, אפילו היו שתי שורות והוסיף מאה שורות, חייב להתנהג לפי הכללים, ומי שאינו רוצה אינו חייב להשתמש בזה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il