בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • חולין
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

חולין - דף ג'

שיעור דף יומי בקיצור

undefined

הרב אורי בריליאנט

כ"ז סיוון תשע"א
2 דק' קריאה 17 דק' האזנה
(ב: שליש עליון – ג: 3 שורות מלמטה)
ארבעה ביאורים למשנה – "הכל שוחטים ושחיטתם כשרה"
1.
רבה בר עולא (רק את ההסבר הזה כתסנו בנפרד מהטבלה, כיוון שהדיון עליו מורכב יותר).- הכל – לרבות טמא בחולין לכתחילה, בדיעבר כשרה – טמא ששחט קודשים.
[ביאור תשובה זו:
1. במה מדובר - מדובר בחולין שנעשו על טהרת הקודש, והחידוש שלא רק שאסור לאכלם בטומאה, גם אסור לטמאם, אך לא גזרו על השחיטה (סכין ארוכה). אך בקדשים – לכתחילה אסור (שמא יטמא), אך בדיעבד אם אומר שלא נגע – כשר.
2. "וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן – שחיטתן כשירה". במה מדובר? לא בחש"ו – כי צ"ל "ואם שחטו", ולא בחולין – כי מותר לכתחילה, אלא מדובר בטמא בקדשים – שבדיעבד, גם אם אינו כאן שנשאל אותו – אם השגיחו עליו – גם מותר.
3. הרי טמא בקדשים נלמד כבר בזבחים (לא:) – שטמא ושאר הפסולים כשרים בשחיטה. תשובה – אחד העיקר, והשני הובא דרך אגב.
(ב 2-)
4. איך שוחט ובמה נטמא - אם בטומאת מת ושוחט בכלי מתכת – הטומאה עוברת לחרב (אב – "חרב הרי הוא כחלל), ואז טמאת הבשר.אלא: 1. נטמא בטומאת שרץ (אין בזה "חרב הרי הוא כחלל). 2. שוחט בכלי עץ (פשוטי כךי עץ לא מקבלים טומאה).
סיכום הביאורים הראשון ושאר הביאורים:

במה מדובר

האמורא

הכל שוחטים – לכתחילה

ושחיטתן כשירה – בדיעבד

וכולן ששחטו ואחרים רואים – כשירה בדיעבד

בעיות עם השיטה

תירוצים

1. טמא

רבה בר עולא

בחולין

בקדשים – כשאומר שלא נגע

כשלא נמצא ואחרים ראו שלא נגע

לגבי חולין – מה החידוש שמותר?

לגבי קודשים – כבר נאמר בזבחים!

לגבי חולין – צריך להעמיד חולין שנעשו על טהרת הקדש ושם כקודש.
לגבי קודשים – כבר נאמר בזבחים, וצריך לומר שכאן או שם הובא דרך אגב.

שאר השיטות -
ברור שלגבי הקדשים – עיקרו בזבחים, וחולין – שנעשו על טהרת הקודש אינן כקודש.

2. כותי

(בהנחה שכותי גרי אמת).

אביי -

כשישראל עומד על גביו

כשנכנס ויוצא/לא היה – בודקים אם אוכל

קשה

ראיות רבא משמירת יין (ע"ז)-
1. המניח כו"כ וישראל נכנס ויוצא. דחייה – "המניח" – בדיעבד.
2. "אין השומר צריך להיות יושב ומשמר".

עונה אביי – שם לא נגע ביין, אך כאן נוגע וחוששים.

1. קשה "אחרים",

2. ראיות רבא.

3. כותים גרי אריות.

רבא

כשנכנס ויוצא

כשלא היה – בודקים אם אוכל

1. קשה "אחרים".
2. כותים גרי אריות.

3. ישראל מומר לנבילות לתיאבון

רב אשי

כשבדקו הסכין לפני (כרבא)

כשבדקו הסכין אחרי

קשה

1. קשה "אחרים".

2. חולקים על רבא.

4. מומחין/מוחזקים

רבינא

שידוע מראש שהוא: מומחה (יודע ההלכות)

שרק אחרי השחיטה:

בדקו שהוא מומחה

אינו כאן, ואחרים מעידים זאת עליו

רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן

מוחזק (שחט כמה פעמים ולא "התעלף")

מעיד על עצמו שלא נתעלף

לא חוששים להתעלפות



שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il