- משנה וגמרא
- חולין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
חולין - דף ט"ו
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(טו. שורה 4 – טו: במשנה)
מעשה שבת ומוקצה
א. סיכום השיטות במעשה שבת, ולמה לא מעמידים המשנה כמותם?
לסיכום -
העמדנו המשנה כר"י ובשוגג (ולכן אסור רק בשבת לכולם),
ואין כאן מוקצה כי מיועד לאכילה ואין מוקצה מחמת איסור כשלא דחה בידיים .
ב. תני תנא קמי דרב – כר"מ – המבשל בשבת במזיד יאכל בשוגג לא יאכל .
ורב השתיק אותו.
למה רב השתיק?
A. כי סובר כר"י.
דחייה – 1. זאת לא סיבה להשתיק. 2. הרי בעצמו פסק כר"מ (ורק לציבור הורה כר"י).
(ואין לומר ששם זה היה בציבור, כי ממילא לא יקשיבו לאותו תנא).
(קשה – הרי אתמול ראינו שהסביר את המשנה כר"י )
B. ר"נ בי"צ – התנא דיבר על שוחט ,
ורב השתיקו כי ר"מ הקל רק במבשל, אך בשוחט זה מוקצה .
( אפילו שלא דחאו בידיים , בניגוד לסוגיה בתחילת העמוד).
דיון על ר"נ ברי"צ -
1. קשה – הרי משנתנו בשוחט, והעמדנו אותה כר"י ולא כר"מ -
כלומר שאין בעיית מוקצה אלא רק מעשה שבת.
תשובה – מדובר שהיה שם חולה מע"ש (לכן אין מוקצה) שנתרפא בשבת (לכן יש מעשה שבת).
(טו: 3 +)
2. מקור לחלוקה בין שוחט למבשל לעניין מוקצה
רב אחא/רב יצחק בר אדא בשם רב –
שוחט – מוקצה, מבשל – לא מוקצה (ומותר לבריא).
[ורב פפא – זה גם יכול להתהפך – קצץ דלועים ובישל – מוקצה, היה חולה מבעוד יום – אינו מוקצה]
[האם למעשה מותר להאכיל לבריא? (כשאינו מוקצה)
בשוחט – כן,
במבשל – רב – כן (כנ"ל), רב דימי מנהרדעא – לא (שמא יבשל יותר ממה שהחולה צריך, חשש שאין בשחיטה- שהרי בהמה אחת מספיקה להרבה)] .
מעשה שבת ומוקצה
א. סיכום השיטות במעשה שבת, ולמה לא מעמידים המשנה כמותם?
|
| ר"מ | ר"י | רי"ח הסנדלר |
שוגג | לאחרים | מותר
| אסור בשבת | אסור בשבת |
לו | אסור לעולם (קנס) | |||
מזיד | לאחרים | אסור בשבת | אסור בשבת | אסור לעולם |
לו | אסור לעולם (קנס) | |||
למה לא העמידו כמותו |
| כי המשנה גם בשוגג (כיו"כ) |
| כי משמע שגם לו מותר אחרי שבת ("כשרה"). |
איך העמידו כמותו |
|
| הרי כתוב "מתחייב בנפשו" – משמע מזיד. |
|
לסיכום -
העמדנו המשנה כר"י ובשוגג (ולכן אסור רק בשבת לכולם),
ואין כאן מוקצה כי מיועד לאכילה ואין מוקצה מחמת איסור כשלא דחה בידיים .
ב. תני תנא קמי דרב – כר"מ – המבשל בשבת במזיד יאכל בשוגג לא יאכל .
ורב השתיק אותו.
למה רב השתיק?
A. כי סובר כר"י.
דחייה – 1. זאת לא סיבה להשתיק. 2. הרי בעצמו פסק כר"מ (ורק לציבור הורה כר"י).
(ואין לומר ששם זה היה בציבור, כי ממילא לא יקשיבו לאותו תנא).
(קשה – הרי אתמול ראינו שהסביר את המשנה כר"י )
B. ר"נ בי"צ – התנא דיבר על שוחט ,
ורב השתיקו כי ר"מ הקל רק במבשל, אך בשוחט זה מוקצה .
( אפילו שלא דחאו בידיים , בניגוד לסוגיה בתחילת העמוד).
דיון על ר"נ ברי"צ -
1. קשה – הרי משנתנו בשוחט, והעמדנו אותה כר"י ולא כר"מ -
כלומר שאין בעיית מוקצה אלא רק מעשה שבת.
תשובה – מדובר שהיה שם חולה מע"ש (לכן אין מוקצה) שנתרפא בשבת (לכן יש מעשה שבת).
(טו: 3 +)
2. מקור לחלוקה בין שוחט למבשל לעניין מוקצה
רב אחא/רב יצחק בר אדא בשם רב –
שוחט – מוקצה, מבשל – לא מוקצה (ומותר לבריא).
[ורב פפא – זה גם יכול להתהפך – קצץ דלועים ובישל – מוקצה, היה חולה מבעוד יום – אינו מוקצה]
[האם למעשה מותר להאכיל לבריא? (כשאינו מוקצה)
בשוחט – כן,
במבשל – רב – כן (כנ"ל), רב דימי מנהרדעא – לא (שמא יבשל יותר ממה שהחולה צריך, חשש שאין בשחיטה- שהרי בהמה אחת מספיקה להרבה)] .
איך מגדירים כללי מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך יוצרים את השבת ?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
השלמת התמונה
הלכות קבלת שבת מוקדמת