(כד: במשנה – כה: במשנה הראשונה)

א. חלק א - כלי חרס מול כלי שטף

A. הדין –

B. מקור –
a. פשט
"וכל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא, מכל כלי עץ, או בגד או עור או שק וכו'...
וכל כלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו, כל אשר בתוכו יטמא, ואותו תשבורו" (ויקרא יא, לג).
ומניין שגם מהאויר - 
שמטמא - כי מטמא הכל –אפילו גרגירי חרדל שבאמצע (ר' יונתן).
שנטמא - גז"ש תוכו-תוכו (ר' יונתן בן אבטולמוס).

b. למה לא לומדים קל וחומר
1. שכלי חרס ייטמא גם מגבו (קל וחומר מכלי שטף) ?
תשובה – מקור נוסף לגבי כלי באוהל המת – "וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא" – יש כלי שנטמא דווקא מתוכו (לכן צריך להיות פתוח),
ומדובר בכלי חרס – שהרי 1. תוס' - הוא היחיד שכתוב עליו שמטמא מתוכו. 2. דרשה – "פתוח" – כלי שהטומאה ממהרת לטמא כבר בפתח גם בלי לגעת].

2. שכל הכלים ייטמאו גם מאווירם (קל וחומר מכלי חרס)?
תשובה – תוכו של כלי חרס ולא של כלי שטף.

3. שכל הכלים ייטמאו דווקא מתוכן (קל וחומר מכלי חרס)?
"וכל כלי פתוח... טמא הוא" – דווקא בכלי חרס יש הקפדה על תוכו.

[אגב – תוכו תוכו מלמד מעבר לפשט עוד 3 דברים -
איך מטמא -
1. לגופיה – שמטמא מה שבתוכו.
2. . תוכו ולא תוך תוכו.
איך נטמא -
3. גז"ש הנ"ל – שגם נטמא מאווירו.
4. שבשאר כלים נטמאים גם מגבם].

ב. חלק ב – כלי עץ מול כלי מתכת

A. הדין

B. סברת החלוקה בגולמי כלים -
כי כלי מתכת: רי"ח – עשויים לכבוד, ר"נ – דמיהם יקרים (ועומדים למכירה),
ונפק"מ לכלי עצם (שאינם לכבוד אך דמיהם יקרים).

C. מקור שכלי עצם נטמאים ומטמאים (כה: 8+)
"וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עיזים וכל כלי עץ תתחטאו" -
מעשה – עצמות קרניים וטלפיים, וכל – שאר חיות, עזים – למעט עופות (ודגים).