- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גליון מס' 1045
החוזה מלובלין - נפטר בתשעה באב
סיפור ומעשה לתשעה באב
תשעה באב, הוא יום תענית, המציין את חורבן שני בתי המקדש: בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, ובית המקדש השני בשנת 70 לספירה בידי המצביא הרומאי טיטוס (שמונה 9 שנים לאחר מכן לקיסר רומא). כמו כן, גירוש יהודי ספרד החל ביום זה בשנת 1492.
צום זה מכונה צום החמישי. זה החשוב מבין ימי האבלות שבלוח השנה העברי. בנוסף ליום זה, נקבעו עוד שלשה ימי תענית הקשורים בחורבן ירושלים והארץ: שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת. על תעניות אלה אומר הנביא זכריה: "כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי (י"ז בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים". (זכריה, ח, יח-יט)
בתשעה באב חלים חמישה סוגי איסורים: אסור לאכול ולשתות, לקיים יחסי אישות, להתרחץ רחיצה של הנאה, לסוך את הגוף בשמן ולנעול "סנדל", כלומר, נעל העשויה מעור. המחמירים נוהגים לישון בלילה על מזרן המונח על הרצפה ולא לשבת על כסאות עד חצות היום. נוהגים גם שלא ללמוד תורה, משום שלימודה משמח, למעט קטעים מסוימים העוסקים בקינות ובחורבן הבית.
החוזה מלובלין - נפטר בתשעה באב
רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ (ה'תק"ה - ט' באב ה'תקע"ה; 1745 - 1815), מכונה "החוזה מלובלין" ובקיצור מכונה"החוזה" . תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין במאה ה-18.
החוזה הקפיד יותר מכל דבר אחר על שמירת העינים. מספרים שפעם החוזה נסע לבקר את רבי ברוך ממעזיבוז. רבי ברוך היה ראש הצדיקים, אך חסידיו לא היו רבים. החוזה בא עם הרבה תלמידים לשבות אצלו. היה לרבי ברוך בית מדרש קטן, והוא היה דורש בסעודה שלישית בשבת, והמנהג היה שכאשר הרבי ר' ברוך אמר דרשה כל החסידים ישבו סביב השולחן וכל בנות הבית ויתר הנשים הצטופפו לשמוע דברי הרבי. היה מאד צפוף. כשהחוזה בא עם כל הפמליה שלו, ודאי שהצפיפות היתה רבה יותר. הרבי ר' ברוך יושב בראש השולחן, ולידו החוזה, ופתאום החוזה נדהם לראות שעם כל הצפיפות נכנסות נשים לבית המדרש ומטות אוזן קשבת מעל ראשי הגברים לשמוע את התורה. שומו שמים - החוזה היה צריך להתאפק ולא לקום ולצאת, והוא לא חשב להעליב את ראש הצדיקים, אך הביע אי שביעות רצון בגדול - החוזה פנה אליו ואמר, הרי כתוב "העבר עיני מראות שוא"! איך אתה מרשה כזה דבר? רבי ברוך ענה שלא כתוב "העבר שוא מעיני" אלא "העבר עיני מראות שוא", שיהיה פה כל השוא, אני לא צריך לראות את "השווא", נביט דוקא אל החיוב והטוב שבהקשבת הנשים את דברי התורה.
תשעה באב, הוא יום תענית, המציין את חורבן שני בתי המקדש: בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, ובית המקדש השני בשנת 70 לספירה בידי המצביא הרומאי טיטוס (שמונה 9 שנים לאחר מכן לקיסר רומא). כמו כן, גירוש יהודי ספרד החל ביום זה בשנת 1492.
צום זה מכונה צום החמישי. זה החשוב מבין ימי האבלות שבלוח השנה העברי. בנוסף ליום זה, נקבעו עוד שלשה ימי תענית הקשורים בחורבן ירושלים והארץ: שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת. על תעניות אלה אומר הנביא זכריה: "כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי (י"ז בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים". (זכריה, ח, יח-יט)
בתשעה באב חלים חמישה סוגי איסורים: אסור לאכול ולשתות, לקיים יחסי אישות, להתרחץ רחיצה של הנאה, לסוך את הגוף בשמן ולנעול "סנדל", כלומר, נעל העשויה מעור. המחמירים נוהגים לישון בלילה על מזרן המונח על הרצפה ולא לשבת על כסאות עד חצות היום. נוהגים גם שלא ללמוד תורה, משום שלימודה משמח, למעט קטעים מסוימים העוסקים בקינות ובחורבן הבית.
החוזה מלובלין - נפטר בתשעה באב
רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ (ה'תק"ה - ט' באב ה'תקע"ה; 1745 - 1815), מכונה "החוזה מלובלין" ובקיצור מכונה"החוזה" . תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין במאה ה-18.
החוזה הקפיד יותר מכל דבר אחר על שמירת העינים. מספרים שפעם החוזה נסע לבקר את רבי ברוך ממעזיבוז. רבי ברוך היה ראש הצדיקים, אך חסידיו לא היו רבים. החוזה בא עם הרבה תלמידים לשבות אצלו. היה לרבי ברוך בית מדרש קטן, והוא היה דורש בסעודה שלישית בשבת, והמנהג היה שכאשר הרבי ר' ברוך אמר דרשה כל החסידים ישבו סביב השולחן וכל בנות הבית ויתר הנשים הצטופפו לשמוע דברי הרבי. היה מאד צפוף. כשהחוזה בא עם כל הפמליה שלו, ודאי שהצפיפות היתה רבה יותר. הרבי ר' ברוך יושב בראש השולחן, ולידו החוזה, ופתאום החוזה נדהם לראות שעם כל הצפיפות נכנסות נשים לבית המדרש ומטות אוזן קשבת מעל ראשי הגברים לשמוע את התורה. שומו שמים - החוזה היה צריך להתאפק ולא לקום ולצאת, והוא לא חשב להעליב את ראש הצדיקים, אך הביע אי שביעות רצון בגדול - החוזה פנה אליו ואמר, הרי כתוב "העבר עיני מראות שוא"! איך אתה מרשה כזה דבר? רבי ברוך ענה שלא כתוב "העבר שוא מעיני" אלא "העבר עיני מראות שוא", שיהיה פה כל השוא, אני לא צריך לראות את "השווא", נביט דוקא אל החיוב והטוב שבהקשבת הנשים את דברי התורה.

ענג שבת (270)
הרב בועז הוטרר
23 - ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן
24 - החוזה מלובלין - נפטר בתשעה באב
25 - עשיית הישר והטוב
טען עוד

עונג שבת חקת בלק
עלון מס' 1118
רבנים שונים | סיון תשע"ד

זמן אמירת סליחות
עלון מס' 25
רבנים שונים | אלול תשע"א

עונג שבת פרשות לךלך וירא תשע"ט
גליון מס 1224
רבנים שונים | חשוון תשע"ט

עונג שבת אחרי מות קדושים - אמור תשפ"א
רבנים שונים | אייר תשפ"א

רבנים שונים

איסור כניסה לכנסיות ומבואותיהן
חשוון תשפ"ב

קרוב אליך פרשת לך לך תשפ"ב
גליון 388
חשוון תשפ"ב

מסכת מעשר שני פרק ה משנה ג-ד
כ אלול תשפ"ב

כובד האחריות המוטל על רב בישראל
גליון מס' 1058
שבט תשע"ב
זמן הדלקת נרות חנוכה
חכמת התורה וחכמות החול
הכל מתחיל בפנים
סוד המנורה וסוד החנוכיה
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
הלכות קבלת שבת מוקדמת
סוכת עראי דיגיטלית
איך ללמוד אמונה?
מי צריך את הערבה?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
האור של ט"ו בשבט
הרב ראובן ששון | ט"ו שבט תשפ"ב

איך לבחור שמות לילדים?
הרב שמואל אליהו | תמוז תשס"ח
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו
חובת הנקמה באויבים
הרב שמואל אליהו | כ"ט תשרי תשע"ו

"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"
הרב יוסף כרמל | תשע"א
גדולתו של הבבא סאלי
הרב חיים בן שושן | ג' שבט תשפ"ג
