השבת, שבת "חזון", נשוב ונקרא את דבריו של הנביא ישעיהו המופיעים בפתיחה לספרו. בנבואתו הראשונה מביא לפנינו הנביא את דבר ד' העוסק בחזון המדינה היהודית האידיאלית. ואלו דבריו:

נעיין בפסוקים אלה וננסה להבין את משמעותם גם לדורות ואולי גם לדורנו אנו.
מי הם "שֹׁפְטַיִךְ"? נטיית הלב הראשונה היא להסביר כי השופטים הם הדיינים היושבים על כס המשפט. כך גם רמוז לכאורה בפסוק השני "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה". את הפסוק הזה נסביר בדרך הבאה: "פדיונה"- גאולתה של ציון, תלוי בחידושה של מערכת המשפט העברי. אבל אם נחזור אל הפסוק הראשון ונעיין בו, נגלה מיד כי התקבולת "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה", מחייבת אותנו לבדוק מי הם היועצים. תשובה ברורה לשאלה זו תבהיר גם מי הם השופטים.
היועץ נזכר במקרא כמה וכמה פעמים. ברור שביטוי זה קשור בהרבה מקרים, לעצה הניתנת על ידי החכם. אומנם את הפסוק הבא ניתן להסביר גם אחרת "עַתָּה לָמָּה תָרִיעִי רֵעַ, הֲמֶלֶךְ אֵין בָּךְ אִם יוֹעֲצֵךְ אָבָד ..." (מיכה ד' ט). לפי התקבולת, המלך הוא מקבילו של היועץ. המפתיע הוא שגם הביטוי מלך להימלך - פירושו להתייעץ.
נחזור לפי זה אל התקבולת הראשונה "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה", אם היועץ הוא המלך=המנהיג, הרי שגם השופט הוא המנהיג ולא הדיין. פירוש הביטוי שופט כמנהיג הוא הכרחי בספר שופטים. אין ראיה ולו אחת בכל ספר שופטים למעורבותם של הדמויות הנזכרות בו בתחום הדיינות-הרשות המכונה בימינו "הרשות השופטת". כל מעשיהם של גיבורי הספר הם בתחום "הרשות המבצעת" שתפקידה להגן על ביטחונם של האזרחים מפני אויבים חיצוניים. (נעיר במאמר מוסגר כי אחד מתפקידי הרשות המבצעת הוא גם להבטיח את עצמאותה של הרשות השופטת ואת ביטחונם האישי של חבריה).
לפי זה, גאולתם של ישראל תלויה בקימומה מחדש של הרשות המבצעת. רשות מבצעת היא סממן הכרחי ומרכזי של כל ישות מדינית עצמאית. עצמאות מדינית היא חלק בלתי נפרד מחזון הנביאים. איזו עצמאות? איזו רשות מבצעת? על כך עונה הנביא תוך הדגשה כפולה "אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה". חוק וסדר=משפט, הם תנאי יסודי לפעולה תקינה של רשות מבצעת בכל דור ובכל מקום. הנביא ישעיהו מחדש, כי השלטון צריך להתחשב גם בשיקולים של צדק וצדקה. רגישות חברתית והתחשבות בצורכי החלקים החלשים של החברה, חייבים להיות נר לרגליו של שלטון המבוסס על חוק. בלעדיהם המשפט הוא מספח.

בימים של מחאה חברתית, נזכיר לרשות המבצעת