כאשר מחנכים את הבן השואל: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם" ? יש לספר לו על יציאת מצרים, ולומר כי ה' ציוונו לקיים מצוות, וקיום המצוות ויראת ה' יגרמו לנו טוב ויחיו אותנו, "וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצווה הזאת" (ו, כה).
יש מפרשים שצדקה פרושה שכר , והכוונה שבני ישראל המקיימים את המצוות יקבלו שכר בעולם הבא. ויש מפרשים שצדקה פרושה " דרך הצדק ",כלומר, מן הצדק הוא שנשמור את המצוות של אדוננו ומלכנו הקב"ה, ויש מפרשים כי הגויים יגידו כי אנחנו נוהגים בדרך הצדק בשומרנו את המצוות, ולפי פירוש זה משמעות המילים "תהיה לנו" היא: הגויים יתנו לנו צדקה , כלומר, יגידו שאנו צודקים .
כפי ההסבר הראשון כותב הרב עוזיאל: "עיקר המצווה היא לעשות כאשר צונו ה' אלקינו, אלא שצדקה תהיה לנו בזכותה לחיים בעולם הזה ולגמול בעולם הבא" ( שו"ת משפטי עוזיאל, כרך ב - יורה דעה סימן לט ). הדיין מתלבט לעתים בפסק דין קשה, והוא מתפלל כי פסק דינו צודק , ואינו גורם עוול: "ה' משמים ינחנו בדרך אמת, וצדקה תהיה לנו צדקות פרזונו, ויתן לנו עוז וחייל להקים דגל התורה על כנו" ( שו"ת נושא האפוד, סימן יג ).
אדם עשיר נותן כסף לצרכים מסוימים ואינו מתחשבן על כל פרוטה, באומרו כי אם תרם יותר מהמגיע ממנו, יחשב כסף זה כצדקה : "לפי שהיינו עשירים ולא היינו מדקדקים בדבר הזה, כי לצדקה תהיה לנו" ( שו"ת מהר"ם גלאנטי סימן נג ).
לפעמים בית הדין קונס אדם שהעליב את חבירו, אך הקנס אינו מעבר לנעלב אלא לקופת הצדקה של בית הדין, כלומר, הצדקה תהיה לנו ( לבית הדין ): "והנה רגילים המתביישים ליתן אותה ליד הדיין, לצדקת עניי הבחורים. ולפעמים הדיין אומר וצדקה תהיה לנו" ( ים של שלמה, מסכת בבא קמא, פרק ח ).