- פרשת שבוע ותנ"ך
- מטות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המילה המדוברת מחייבת
פרשת השבוע מתרכזת בהתחייבות הגדולה שיש במילה המדוברת. בחוק האנגלי, וברוב מערכות המשפט בעולם, להסכמים שאינם מועלים על הכתב ונחתמים על ידי שני הצדדים אין כמעט כוח אכיפה.
אף שהפרשה הזאת מתרכזת בפן המשפטי של נדרים ושבועות בהלכה היהודית ובחיים, המסר הכללי שהיא מעבירה ברור: המילה המדוברת מחייבת את האדם לנהוג לפי מה שהוא אמר והכריז. זה חלק מדפוס כללי בתורה שמנסה לאכוף קפדנות את ערך האמת, ולהזהיר בני אדם מפני הסכנות שיש בצביעות ובשקר ביחסים אישיים. העונש הגדול ביותר של הרמאי הוא העובדה שהוא מרמה את עצמו בסופו של דבר.
שוקי הכספים היום זרועים הריסות שנולדו בשקרים ומעשי רמייה כאלה. באופן אירוני, מרביתם נולדו בלי כוונה פלילית. אך ברגע שנכנסים לתמונה שקרים, המלכודת סוגרת על האדם עד שאין הוא יכול כמעט לחלץ את עצמו מציפורניה של אותה רשת כזבים שהוא עצמו טווה.
"המילה שלי היא שטר העירבון שלי" היתה הסיסמה של אנשים ישרים בכל עסק מסחרי. יש תחומים כלכליים שבהם לסיסמה הזאת עדיין תוקף משפטי, והמילה המדוברת עצמה היא התחייבות לקנות, למכור או למחיר שנקבע לפריט.
בשו"ת הרבניים במהלך הדורות מופיעים מקרים רבים של התחייבויות בעל-פה. לא לחינם הזהירו אותנו חז"ל שחכם צריך להיזהר בדבריו. דיבור כמוהו כחתימה. הוא מחייב.
יש שתי מסכתות במשנה ובתלמוד, שתיהן גדולות ומורכבות למדי, שעוסקות בהשלכות הרוחניות והמשפטיות של המילה הכתובה: מסכת נדרים שמופיעה בסדר נשים, הסדר של המשנה והתלמוד שעוסקים בנישואים, גירושים ויחסים בין בני זוג.
המיקום של המסכת הזאת בא להדגיש לנו שמחויבות וכנות הם הבסיס למערכת יחסים בנישואים ובמשפחה. הנדרים וההתחייבויות של הבעל והאישה זה לזה נחשבים לקדושים בהלכה ובחיים היהודיים בכלל. רק כשאדם מבין את חומרת הנדרים הוא יכול לאמן את עצמו באמירת אמת ובמחויבות רגשית אמיתית לחיי המשפחה.
מסכת שבועות, שעוסקת בשבועות שאדם נשבע, נמצאת בסדר נזיקין (שעוסק בדיני נזיקין, בתי משפט ומסחר) במשנה ובתלמוד. כנות ויושר בעולם הכספים והמסחר תלויים בכך שאנשים יעשו את מה שהוא אומרים שיעשו. כשאדם מפר את דברתו, כל הנוגעים בדבר נפגעים.
חורבן כלכלי היה מנת חלקם של אנשים רבים רק מפני שלא היו מסוגלים לעמוד בפיתוי והפרו את דברתם למען רווח כספי קצר מועד. מאחר שהפיתוי הזה מצוי בכל מקום ובכל זמן, התורה טורחת שוב ושוב להדגיש כמה חשוב שאדם יקיים את דבריו בכל מצב. היא נותנת משנה תוקף לכלל "חיים ומוות ביד הלשון".
אף שהפרשה הזאת מתרכזת בפן המשפטי של נדרים ושבועות בהלכה היהודית ובחיים, המסר הכללי שהיא מעבירה ברור: המילה המדוברת מחייבת את האדם לנהוג לפי מה שהוא אמר והכריז. זה חלק מדפוס כללי בתורה שמנסה לאכוף קפדנות את ערך האמת, ולהזהיר בני אדם מפני הסכנות שיש בצביעות ובשקר ביחסים אישיים. העונש הגדול ביותר של הרמאי הוא העובדה שהוא מרמה את עצמו בסופו של דבר.
שוקי הכספים היום זרועים הריסות שנולדו בשקרים ומעשי רמייה כאלה. באופן אירוני, מרביתם נולדו בלי כוונה פלילית. אך ברגע שנכנסים לתמונה שקרים, המלכודת סוגרת על האדם עד שאין הוא יכול כמעט לחלץ את עצמו מציפורניה של אותה רשת כזבים שהוא עצמו טווה.
"המילה שלי היא שטר העירבון שלי" היתה הסיסמה של אנשים ישרים בכל עסק מסחרי. יש תחומים כלכליים שבהם לסיסמה הזאת עדיין תוקף משפטי, והמילה המדוברת עצמה היא התחייבות לקנות, למכור או למחיר שנקבע לפריט.
בשו"ת הרבניים במהלך הדורות מופיעים מקרים רבים של התחייבויות בעל-פה. לא לחינם הזהירו אותנו חז"ל שחכם צריך להיזהר בדבריו. דיבור כמוהו כחתימה. הוא מחייב.
יש שתי מסכתות במשנה ובתלמוד, שתיהן גדולות ומורכבות למדי, שעוסקות בהשלכות הרוחניות והמשפטיות של המילה הכתובה: מסכת נדרים שמופיעה בסדר נשים, הסדר של המשנה והתלמוד שעוסקים בנישואים, גירושים ויחסים בין בני זוג.
המיקום של המסכת הזאת בא להדגיש לנו שמחויבות וכנות הם הבסיס למערכת יחסים בנישואים ובמשפחה. הנדרים וההתחייבויות של הבעל והאישה זה לזה נחשבים לקדושים בהלכה ובחיים היהודיים בכלל. רק כשאדם מבין את חומרת הנדרים הוא יכול לאמן את עצמו באמירת אמת ובמחויבות רגשית אמיתית לחיי המשפחה.
מסכת שבועות, שעוסקת בשבועות שאדם נשבע, נמצאת בסדר נזיקין (שעוסק בדיני נזיקין, בתי משפט ומסחר) במשנה ובתלמוד. כנות ויושר בעולם הכספים והמסחר תלויים בכך שאנשים יעשו את מה שהוא אומרים שיעשו. כשאדם מפר את דברתו, כל הנוגעים בדבר נפגעים.
חורבן כלכלי היה מנת חלקם של אנשים רבים רק מפני שלא היו מסוגלים לעמוד בפיתוי והפרו את דברתם למען רווח כספי קצר מועד. מאחר שהפיתוי הזה מצוי בכל מקום ובכל זמן, התורה טורחת שוב ושוב להדגיש כמה חשוב שאדם יקיים את דבריו בכל מצב. היא נותנת משנה תוקף לכלל "חיים ומוות ביד הלשון".
נחנו חלוצים
הרב יצחק חי זאגא | כ"ט תמוז תשפ"א
שיחה לפרשת מטות-מסעי
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אור ל-כ"ז תמוז התשס"ו
כשמשה רבינו הגיע לביקור!
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"א

האם כלים חד פעמיים חייבים בטבילה?
הפרשה בראי הרמב"ם
הרב ש"י לוי | תמוז תשפ
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
פסח תשע"ד
ניסן תשע"ד
פרשת נשא תשע"ד
תשע"ד
מזג אוויר הפכפך
תשע"ד
פרשת קדושים תשע"ד
תשע"ד
איך ללמוד אמונה?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
דיני קדימה בברכות
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מי אתה עם ישראל?
דיני פרשת זכור

רעיונות לפסח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז - תש"ס

טעמי הקורבנות
הרב חנניה מלכה | ניסן תשס"ז
ארבעה בנים, ארבע תשובות
הרב אליעזר מלמד
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
