- פרשת שבוע ותנ"ך
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מוסד המשפחה
התורה מספרת לנו מה הוא אילן היוחסין של פנחס, הקנאי האמיתי והמוצדק בהיסטוריה היהודית. הוצעו תשובות רבות לשאלה מדוע התורה חשה צורך לומר לנו את שמותיהם של אביו וסבו. פרשנים רבים ראו בזה הסבר להתנהגותו המוצדקת של פנחס, ואילו אחרים הדגישו שזה הסבר לשכר שקיבל פנחס, לברכת השלום שהקב"ה העניק לו.
אך חוץ מהתובנות האלה, יש עוד מסר, כללי יותר, שהתורה מעבירה לנו כאן, והמסר הוא שהתנהגותו של אדם משפיעה על כל בני משפחתו, אפילו על דורות קודמים שכבר לא נמנים בין החיים אולי.
מעשה גדול של קידוש השם כמו זה שעשה פנחס מחזק את המוניטין ואת המעמד של הדורות הקודמים. הרב שלי בישיבה סיכם את הלקח הזה בדרכו הקולעת והתמציתית כך: "אם גם הסבים שלך וגם הנכדים שלך גאים בך, קרוב לוודאי שההישגים שלך נאים גם בעיני שמים".
מושג הנצחיות שלנו מבוסס על דורות במשפחה, הדורות הקודמים והדורות הבאים. אנחנו מוצאים צידוק לחיינו ולמאמצינו בהישגים של אלה שבאים אחרינו וממשיכים את הערכים שלנו ואת האמונה שלנו. איננו יכולים לשלוט במה שילדינו ונכדינו יעשו, באנשים שלהם יבחרו להינשא ובאורח החיים שינהלו. אך, באופן טבעי, אנחנו חשים שאנחנו מחוברים לדרך שבה חייהם יתפתחו ולמעשים שהם יעשו.
התורה מדגישה שהקנאות של פנחס לא נוצרה בחלל ריק. התורה נותנת לכל אדם חופש בחירה. לא התנהגות טובה ולא התנהגות רעה נקבעות מראש. עם זאת, כפי שהרפואה הראתה לנו, יש בעולם הפיזי, ב-DNA שלנו, מרכיב של נטייה, והנטייה הזאת ב-DNA שלנו משפיעה גם על ההתנהגות המוסרית שלנו.
היהדות תמיד ראתה את עצמה לא רק כאמונה אוניברסאלית אלא גם כמשפחה מוגדרת. בתפילות שאנחנו אומרים בכל יום אנחנו מזכירים שוב ושוב את אבותינו. אנחנו קוראים לילדינו על שם האנשים שקדמו לנו, אנחנו מהללים את מושג המשפחה ומטפחים נאמנות לערכים שהמשפחה שלנו מייצגת.
אחת המגמות ההרסניות ביותר בחברה המודרנית היא שחיקה במוסד המשפחה בעולם בכלל ובקרב יהודים בפרט. התבוללות פירושה נטישת המשפחה ונטישת המשפחה בוודאי תורמת להעצמת ההתבוללות ולאובדן הרגש והזהות היהודיים. זה אירוני שבתקופה כמו שלנו, כשרוב הילדים זוכים להכיר את סבא וסבתא ואפילו את סבא רבא וסבתא רבתא, היחסים בין הדורות במשפחה היהודית מהוהים וחלשים.
לפיכך פנחס בא לחזק את הרעיון של קשר בין הדורות, עבר, הווה ועתיד. חיוני שנדע מי היו אבותיו של פנחס, מפני שאחרת לא נדע מי היה פנחס ומדוע התנהג כפי שהתנהג באותן נסיבות.
אך חוץ מהתובנות האלה, יש עוד מסר, כללי יותר, שהתורה מעבירה לנו כאן, והמסר הוא שהתנהגותו של אדם משפיעה על כל בני משפחתו, אפילו על דורות קודמים שכבר לא נמנים בין החיים אולי.
מעשה גדול של קידוש השם כמו זה שעשה פנחס מחזק את המוניטין ואת המעמד של הדורות הקודמים. הרב שלי בישיבה סיכם את הלקח הזה בדרכו הקולעת והתמציתית כך: "אם גם הסבים שלך וגם הנכדים שלך גאים בך, קרוב לוודאי שההישגים שלך נאים גם בעיני שמים".
מושג הנצחיות שלנו מבוסס על דורות במשפחה, הדורות הקודמים והדורות הבאים. אנחנו מוצאים צידוק לחיינו ולמאמצינו בהישגים של אלה שבאים אחרינו וממשיכים את הערכים שלנו ואת האמונה שלנו. איננו יכולים לשלוט במה שילדינו ונכדינו יעשו, באנשים שלהם יבחרו להינשא ובאורח החיים שינהלו. אך, באופן טבעי, אנחנו חשים שאנחנו מחוברים לדרך שבה חייהם יתפתחו ולמעשים שהם יעשו.
התורה מדגישה שהקנאות של פנחס לא נוצרה בחלל ריק. התורה נותנת לכל אדם חופש בחירה. לא התנהגות טובה ולא התנהגות רעה נקבעות מראש. עם זאת, כפי שהרפואה הראתה לנו, יש בעולם הפיזי, ב-DNA שלנו, מרכיב של נטייה, והנטייה הזאת ב-DNA שלנו משפיעה גם על ההתנהגות המוסרית שלנו.
היהדות תמיד ראתה את עצמה לא רק כאמונה אוניברסאלית אלא גם כמשפחה מוגדרת. בתפילות שאנחנו אומרים בכל יום אנחנו מזכירים שוב ושוב את אבותינו. אנחנו קוראים לילדינו על שם האנשים שקדמו לנו, אנחנו מהללים את מושג המשפחה ומטפחים נאמנות לערכים שהמשפחה שלנו מייצגת.
אחת המגמות ההרסניות ביותר בחברה המודרנית היא שחיקה במוסד המשפחה בעולם בכלל ובקרב יהודים בפרט. התבוללות פירושה נטישת המשפחה ונטישת המשפחה בוודאי תורמת להעצמת ההתבוללות ולאובדן הרגש והזהות היהודיים. זה אירוני שבתקופה כמו שלנו, כשרוב הילדים זוכים להכיר את סבא וסבתא ואפילו את סבא רבא וסבתא רבתא, היחסים בין הדורות במשפחה היהודית מהוהים וחלשים.
לפיכך פנחס בא לחזק את הרעיון של קשר בין הדורות, עבר, הווה ועתיד. חיוני שנדע מי היו אבותיו של פנחס, מפני שאחרת לא נדע מי היה פנחס ומדוע התנהג כפי שהתנהג באותן נסיבות.
דביקות בה' במסירות נפש
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז תמוז תשפ"ב

רעיונות לפרשת פנחס
הרב עזריאל אריאל | תשס"א
רועה או תיש
הרב יצחק חי זאגא | ט"ו תמוז תש"פ
"הנני נותן לו את בריתי שלום"
מדרש רבה על פרשת פנחס
הרב עידו יעקובי | י"ד תמוז תשס"ט
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
מהפיכות והלכי-רוח
אב תשע"ג
המשפחה היהודית - הערובה לקיום העם היהודי
תשע"ג
פרשת השבוע וארא תשע"ב
תשע"ב
המילה המדוברת מחייבת
תשע"א
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
זמן הדלקת נרות חנוכה
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
למה ללמוד גמרא?
אוי ויי!
רמב"ם וכוזרי
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
מי צריך את הערבה?

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב
