תשובה:
כך פסק השולחן ערוך אבן העזר הלכות כתובות סימן ע' סעיף ח':
"הלך בעלה, ולותה ואכלה, חייב לשלם. הגה: המלוה תובע לאשה, והיא תובעת לבעלה. ואם אין האשה כאן, תובע לבעל. מיהו אם מחלה האשה לבעלה, אין למלוה כלום".
העולה מן הדברים שבאופן בסיסי הבעל חייב לשלם מה שלוותה אשתו, אך לכתחילה צריך לתבוע את האשה ואם אין לה לשלם או שאינה נמצאת, ניתן לתבוע את הבעל ישירות מדין שעבודא דרבי נתן. ברם, לדעת הרמ"א אם האשה מחלה לבעלה, פוקע השעבוד שלו ואין המלוה יכול לתבוע אותו. על פסק זה של הרמ"א תמהו כל האחרונים 1 משום שבחושן המשפט סימן פ"ו נפסק להלכה שמחילה כזו אינה תקפה. בעקבות הקושי בדברי הרמ"א החלקת מחוקק חולק על פסק הרמ"א וסובר שאינה יכולה למחול, ועיין בדברי האח' שמנסים ליישב את הרמ"א בדרכים שונות. עם זאת הבעל יכול לטעון קים לי כדעת הרמ"א ולהיפטר. לכן, צריך לתבוע אותה בבית דין ושם יתברר אם המחילה שלה בכלל הייתה כהלכה.

---

^ 1.להרחבה בשאלה זו עיין בחלק "גבורת חנניה" בנושא שעבודא דר' נתן ביחס לאשה שלוותה למזונותיה עמ' 398.