בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וירא
לחץ להקדשת שיעור זה

רוצים לראות מלאכים?

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

חשוון תשע"ב
2 דק' קריאה
רבי אברהם מרדכי מגור היה נוהג לערוך את שולחן הסדר עם משפחתו בביתו, ובסיום הסדר להצטרף לשולחנו של אביו הגדול, הלא הוא בעל 'חידושי הרי"ם' מגור.
פעם אחת, התעכב רבי אברהם מרדכי והגיע לשולחן הסדר באיחור. לשאלת אביו לפשר האיחור, השיב רבי אברהם מרדכי: ילדו הקטן (שהתפרסם לימים כבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא – מלאך הברית ובשורת הגאולה, ונאלצתי להתעכב ולפייסו.
השתומם החידושי הרי"ם ושאל – למה לא הראית לו אותו?
כולנו נשמח לראות מלאכים, אך האמת היא שביכולתינו לראות אותם תדיר, אלא שמשום מה אנו בוחרים שלא לראותם.
בתחילת פרשתנו – אברהם רואה מלאכים, לוט רואה מלאכים, אך האם המלאכים התגלו לאברהם ונעלמו?
האמת היא, שהמלאך מבטיח לאברהם מפורשות: "שוב אשוב אליך, כעת חיה, ולשרה בן". המלאך עתיד לחזור בזמן לידת יצחק. אך בפועל, למרבה הפלא, הופעתו של המלאך בשנית נעדר מהתיאור על לידת יצחק.
המפרשים מרגישים בקושי ונדחקים לתרץ. הרמב"ן מתרץ – הכוונה שהשנה תשוב, כמו 'לתשובת השנה'. רש"י מבאר - לא המלאך ישוב אלא הקב"ה ישוב, בשליחותו של מקום דיבר המלאך. פירושים אלו נדחקים מאד בפשט הכתוב.
אולם אפשר לומר בפשטות – המלאך שב בלידת יצחק. המלאך הוא נשמת יצחק. מלאך זו ישות/ מהות רוחנית. הנשמה של כל יהודי היא מלאך, חלק אלו- ק ממעל. הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת לנו, שהמלאך שבישר על לידת יצחק הוא מיכאל, שרם של ישראל. יצחק, הילד היהודי הראשון והיחיד בימיו, מקפל בנשמתו את כל נשמת ישראל. ממילא, נשמתו היא נשמת ישראל. המלאך של ישראל, פירושו, המהות של נשמת ישראל, אם כך – מיכאל ונשמת יצחק חד הם. המלאך שב בדמות בנה של שרה – יצחק.
סיוע לדברים, אפשר למצוא בפירושו של 'אור החיים' הקדוש, המבאר שהמלאך השתמש בביטיו הכפול – "שוב אשוב", כי נשמת יצחק הגיעה בשני שלבים. בתחילה קיבל יצחק נשמה שלא היה בכוחה להוליד ילדים, אך בעת העקידה פרחה הנשמה הראשונה ויצחק קיבל נשמה שבכוחה להוליד ילדים, ומיד באותה שעה נולדה רבקה אשתו. אם כך, המלאך שב בשלבים בלידת יצחק.
כעת נוכל להבין נקודה קשה נוספת בתורה. בפרשת העקידה מצטווה אברהם על העקידה ישירות מפי ה'. ואילו בעת שהצטווה להשאיר את יצחק בחיים, וכן בעת שמובטח שבזכות העקידה יתרבה זרעו, נאמרים הדברים רק מפי מלאך. כעת מובן, כי בשעה שהוטל על יצחק להישאר בחיים, נכנסה לגופו של יצחק נשמתו, נשמת ישראל, המלאך של ישראל. נשמה זו היא הנשמה/ המלאך שתעמיד את זרע ישראל.
מלאך זה חי בנשמת כל יהודי. כל יהודי שאנו פוגשים הוא מלאך. מלאך פנימי וקדוש יותר מכל מלאכים, כפי שכתוב שלעתיד לבוא בעת הגאולה – "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". שהמלאכים ישאלו את עם ישראל – מה הקב"ה עושה, כביכול, בחדריו הפנימיים. כי נשמתנו דבוקה בו ופנימית יותר מכל המלאכים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il