- פרשת שבוע ותנ"ך
- וירא
רוצים לראות מלאכים?
רבי אברהם מרדכי מגור היה נוהג לערוך את שולחן הסדר עם משפחתו בביתו, ובסיום הסדר להצטרף לשולחנו של אביו הגדול, הלא הוא בעל 'חידושי הרי"ם' מגור.
פעם אחת, התעכב רבי אברהם מרדכי והגיע לשולחן הסדר באיחור. לשאלת אביו לפשר האיחור, השיב רבי אברהם מרדכי: ילדו הקטן (שהתפרסם לימים כבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא – מלאך הברית ובשורת הגאולה, ונאלצתי להתעכב ולפייסו.
השתומם החידושי הרי"ם ושאל – למה לא הראית לו אותו?
כולנו נשמח לראות מלאכים, אך האמת היא שביכולתינו לראות אותם תדיר, אלא שמשום מה אנו בוחרים שלא לראותם.
בתחילת פרשתנו – אברהם רואה מלאכים, לוט רואה מלאכים, אך האם המלאכים התגלו לאברהם ונעלמו?
האמת היא, שהמלאך מבטיח לאברהם מפורשות: "שוב אשוב אליך, כעת חיה, ולשרה בן". המלאך עתיד לחזור בזמן לידת יצחק. אך בפועל, למרבה הפלא, הופעתו של המלאך בשנית נעדר מהתיאור על לידת יצחק.
המפרשים מרגישים בקושי ונדחקים לתרץ. הרמב"ן מתרץ – הכוונה שהשנה תשוב, כמו 'לתשובת השנה'. רש"י מבאר - לא המלאך ישוב אלא הקב"ה ישוב, בשליחותו של מקום דיבר המלאך. פירושים אלו נדחקים מאד בפשט הכתוב.
אולם אפשר לומר בפשטות – המלאך שב בלידת יצחק. המלאך הוא נשמת יצחק. מלאך זו ישות/ מהות רוחנית. הנשמה של כל יהודי היא מלאך, חלק אלו- ק ממעל. הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת לנו, שהמלאך שבישר על לידת יצחק הוא מיכאל, שרם של ישראל. יצחק, הילד היהודי הראשון והיחיד בימיו, מקפל בנשמתו את כל נשמת ישראל. ממילא, נשמתו היא נשמת ישראל. המלאך של ישראל, פירושו, המהות של נשמת ישראל, אם כך – מיכאל ונשמת יצחק חד הם. המלאך שב בדמות בנה של שרה – יצחק.
סיוע לדברים, אפשר למצוא בפירושו של 'אור החיים' הקדוש, המבאר שהמלאך השתמש בביטיו הכפול – "שוב אשוב", כי נשמת יצחק הגיעה בשני שלבים. בתחילה קיבל יצחק נשמה שלא היה בכוחה להוליד ילדים, אך בעת העקידה פרחה הנשמה הראשונה ויצחק קיבל נשמה שבכוחה להוליד ילדים, ומיד באותה שעה נולדה רבקה אשתו. אם כך, המלאך שב בשלבים בלידת יצחק.
כעת נוכל להבין נקודה קשה נוספת בתורה. בפרשת העקידה מצטווה אברהם על העקידה ישירות מפי ה'. ואילו בעת שהצטווה להשאיר את יצחק בחיים, וכן בעת שמובטח שבזכות העקידה יתרבה זרעו, נאמרים הדברים רק מפי מלאך. כעת מובן, כי בשעה שהוטל על יצחק להישאר בחיים, נכנסה לגופו של יצחק נשמתו, נשמת ישראל, המלאך של ישראל. נשמה זו היא הנשמה/ המלאך שתעמיד את זרע ישראל.
מלאך זה חי בנשמת כל יהודי. כל יהודי שאנו פוגשים הוא מלאך. מלאך פנימי וקדוש יותר מכל מלאכים, כפי שכתוב שלעתיד לבוא בעת הגאולה – "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". שהמלאכים ישאלו את עם ישראל – מה הקב"ה עושה, כביכול, בחדריו הפנימיים. כי נשמתנו דבוקה בו ופנימית יותר מכל המלאכים.
פעם אחת, התעכב רבי אברהם מרדכי והגיע לשולחן הסדר באיחור. לשאלת אביו לפשר האיחור, השיב רבי אברהם מרדכי: ילדו הקטן (שהתפרסם לימים כבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא – מלאך הברית ובשורת הגאולה, ונאלצתי להתעכב ולפייסו.
השתומם החידושי הרי"ם ושאל – למה לא הראית לו אותו?
כולנו נשמח לראות מלאכים, אך האמת היא שביכולתינו לראות אותם תדיר, אלא שמשום מה אנו בוחרים שלא לראותם.
בתחילת פרשתנו – אברהם רואה מלאכים, לוט רואה מלאכים, אך האם המלאכים התגלו לאברהם ונעלמו?
האמת היא, שהמלאך מבטיח לאברהם מפורשות: "שוב אשוב אליך, כעת חיה, ולשרה בן". המלאך עתיד לחזור בזמן לידת יצחק. אך בפועל, למרבה הפלא, הופעתו של המלאך בשנית נעדר מהתיאור על לידת יצחק.
המפרשים מרגישים בקושי ונדחקים לתרץ. הרמב"ן מתרץ – הכוונה שהשנה תשוב, כמו 'לתשובת השנה'. רש"י מבאר - לא המלאך ישוב אלא הקב"ה ישוב, בשליחותו של מקום דיבר המלאך. פירושים אלו נדחקים מאד בפשט הכתוב.
אולם אפשר לומר בפשטות – המלאך שב בלידת יצחק. המלאך הוא נשמת יצחק. מלאך זו ישות/ מהות רוחנית. הנשמה של כל יהודי היא מלאך, חלק אלו- ק ממעל. הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת לנו, שהמלאך שבישר על לידת יצחק הוא מיכאל, שרם של ישראל. יצחק, הילד היהודי הראשון והיחיד בימיו, מקפל בנשמתו את כל נשמת ישראל. ממילא, נשמתו היא נשמת ישראל. המלאך של ישראל, פירושו, המהות של נשמת ישראל, אם כך – מיכאל ונשמת יצחק חד הם. המלאך שב בדמות בנה של שרה – יצחק.
סיוע לדברים, אפשר למצוא בפירושו של 'אור החיים' הקדוש, המבאר שהמלאך השתמש בביטיו הכפול – "שוב אשוב", כי נשמת יצחק הגיעה בשני שלבים. בתחילה קיבל יצחק נשמה שלא היה בכוחה להוליד ילדים, אך בעת העקידה פרחה הנשמה הראשונה ויצחק קיבל נשמה שבכוחה להוליד ילדים, ומיד באותה שעה נולדה רבקה אשתו. אם כך, המלאך שב בשלבים בלידת יצחק.
כעת נוכל להבין נקודה קשה נוספת בתורה. בפרשת העקידה מצטווה אברהם על העקידה ישירות מפי ה'. ואילו בעת שהצטווה להשאיר את יצחק בחיים, וכן בעת שמובטח שבזכות העקידה יתרבה זרעו, נאמרים הדברים רק מפי מלאך. כעת מובן, כי בשעה שהוטל על יצחק להישאר בחיים, נכנסה לגופו של יצחק נשמתו, נשמת ישראל, המלאך של ישראל. נשמה זו היא הנשמה/ המלאך שתעמיד את זרע ישראל.
מלאך זה חי בנשמת כל יהודי. כל יהודי שאנו פוגשים הוא מלאך. מלאך פנימי וקדוש יותר מכל מלאכים, כפי שכתוב שלעתיד לבוא בעת הגאולה – "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". שהמלאכים ישאלו את עם ישראל – מה הקב"ה עושה, כביכול, בחדריו הפנימיים. כי נשמתנו דבוקה בו ופנימית יותר מכל המלאכים.
הסתכלות החסד הכללית והסתכלות המשפט הפרטית
תורה אור וירא ד"ה ארדה נא ואראה ("וזהו תירוץ" ואילך)
הרב יהודה מלמד | ט"ז בחשון התשפ"ג
מבשרי אחזה א-לוה
הרב דוד דב לבנון | חשוון תשפ"ד
העקידה - עקידת אברהם ויצחק
פרשת וירא
הרב דוד דב לבנון | וירא תשס"א
רעיונות לפרשת וירא
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
אוצרות בלב הים
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
איך מגדירים כללי מלחמה?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
למה באנו לעולם הזה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
איך ללמוד גמרא?