בפאתי העיר יריחו ת"ו שוכן לו בית הכנסת העתיק "שלום על ישראל". זהו בית כנסת בן כ- 1400 שנה, שרצפת הפסיפס המיוחדת שלו התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות. בפסיפס מצוירים ארון קודש, שופר, מנורה ולולב וכן הכתובת – "שלום על ישראל". הסמלים שבציורים אלו הועתקו לבתי כנסת רבים בני ימינו.
לצערנו, במסגרת הסכמי אוסלו נמסרה העיר יריחו ת"ו לידי נוכרים, אך בבית הכנסת נותרה אחיזה יהודית חלקית. בקומה השנייה של בית הכנסת פעלה ישיבה אולם מפתחות הקומה הראשונה בה השתרע על הארץ הפסיפס המיוחד הופקדו בידי ערבי תושב יריחו. (לצערנו, בשנת תשס"א שרפו פורעים ערבים את בית הכנסת, וכיום הוא שבוי בידי נוכרים).
באחד הימים, עמדתי בחצר בית הכנסת, והנה קולטות אוזני וויכוח בין שניים ממתפלליו הקבועים של המקום –
הראשון אמר – עלינו לחתור למימוש הזכות היהודית על רצפת הפסיפס. פסיפס זה הוא חותמת על הקרקע, שהשאירו אבותינו הקדומים. חותמת זו מוכיחה את זכותנו על ארצנו הקדושה. העיקר כאן היא החותמת הזו.
נענה השני והשיב – איננו זקוקים לחותמות. זכותנו על הארץ לא מתחילה מאבותינו הקדומים, אלא מכך שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את הארץ הזו. ההבטחה האלוקית חזקה מכל מעשי האדם.
וויכוח זה נעוץ בקושיא מהותית על מדרש הנוגע לפרשתנו – פרשת חיי שרה. כידוע, הפרשה פותחת בקניין הראשון של העם היהודי בארצו, קניין מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו. על קניין זה ודומיו, אומר המדרש (בראשית רבה עט,ז): "שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הם בידכם, ואלו הם – מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף. מערת המכפלה שכתוב... וישקול אברהם לעפרון...". המיוחד במקומות אלו, שעם ישראל קנה אותם בכסף מלא, ולכן אי אפשר לערער על חזקתנו במקום.
למרבה התמיהה, מדרש זה סותר את הרש"י הראשון בתורה, שקובע שכל ארץ ישראל שלנו, מפני ש"כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם (=אומות העולם) וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". אם כך, לפי רש"י כל ארץ ישראל שלנו בגלל מעשי ה', ומה מועילה קנייתם של אנשים לביסוס אחיזתנו בארץ?
התשובה נעוצה ביסוד אמוני חשוב שמתבאר באריכות בספר 'נפש החיים' וספרים נוספים. הקדוש ברוך הוא הפקיד בידי האדם את אופן התגלותו בעולם. כך מצינו בפסוק: "ה' צילך". כביכול, ה' הוא הצל של האדם. כשם שכשהאדם מזיז את ידו גם הצל שלו מזיז את ידו, כך כביכול כשהאדם עושה ופועל בעולם כך ה' יפעל בעולם.
ובחזרה לנקודה בה פתחנו, ארץ ישראל שייכת לעם ישראל מכוח ההבטחה האלוקית, אך עלינו – עם ישראל מוטל ללכת בדרכו של אברהם אבינו ולממש זכות זו. כל תוספת בנייה והשתרשות בארץ מוסיפה בבעלותנו וזכותנו על הארץ.