אמרו חכמים במדרש-רבה נצבים: גדולה היא התפילה לפני הקב"ה.
"אמר רבי אלעזר, רצונך לידע כוחה של תפילה, אם אינה עושה כולה, חציה היא עושה. קין עמד על הבל אחיו והרגו, יצאה גזרה "נע ונד תהיה בארץ", מיד עמד ונתוודה לפני הקב"ה, שנאמר "גדול עווני מנשוא". אמר לפניו, רבש"ע כל העולם אתה סובל, ולעווני אי אתה סובל. כתבת "נושא עוון ועובר על פשע", סלח לעווני שהוא גדול. מיד יצא חסד לפני הקב"ה ונמנע ממנו נע, חצי הגזרה. שהגזרה היתה "נע ונד תהיה בארץ", אבל נמנע ממנו נע שנאמר "וישב בארץ נוד". מכאן אתה למד שגדולה התפילה לפני הקב"ה. וכן חזקיהו הנביא, בשעה שאמר לו ישעיהו "צו לביתך כי מת אתה", מיד "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ד'" ומשיב לו: "שמעתי את תפילתך... הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה". שכל-כך רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם".
והגמרא במסכת תענית מספרת כמה וכמה ספורים על כוחה של התפילה.
רבי גזר תענית מפני שלא ירדו גשמים, ולמרות שהתענו לא ירדו גשמים. ירד לפני התיבה אדם אחד בשם אילפא, אמר "משיב הרוח" ונשבה הרוח, אמר "מוריד הגשם" והחל לרדת גשם. לאחר התפילה קרא רבי לשליח הציבור ושאל אותו במה אתה עוסק, אמר לו אני גר ביישוב שכל אנשיו עניים ואין להם כסף לקנות יין לקדוש ולהבדלה, ואני רגיל לטרוח ולהביא יין לקדוש ולהבדלה, ומוציא את האנשים ידי חובה.
ומוסיפה ומספרת הגמרא על רב, שהזדמן למקום אחד והיתה שם בצורת, גזר רב תענית ולא ירדו גשמים. ירד אדם אחד לפני התיבה להתפלל, אמר "משיב הרוח" והחלה רוח לנשב, אמר "מוריד הגשם" והחל לרדת גשם. אמר רב לשליח הציבור, במה אתה עוסק? מניין לך כוח התפילה הזה? אמר לו, אני מלמד תינוקות ואני מלמד בני עניים כבני עשירים, ומי שאין לו כסף לשלם איני לוקח ממנו. ויש לי בריכות דגים וכל תלמיד שמתעצל בלמודיו אני מושך אותו ללמוד על-ידי שאני נותן לו מהדגים עד שהוא מתפייס ונמשך ללמודים.
זוהי מדרגתם של צדיקים, שהם גוזרים והקב"ה מקיים, כמה שנאמר "ותגזר אומר ויקם לך" והכח הזה גנוז בכל אדם מישראל. לכל אדם יש איזו שהיא מדרגה של צדיק, שנאמר "ועמך כולם צדיקים", ותפילתם נשמעת.
ואומר מרן הראי"ה קוק, שעוד יתגלה בעולם מה גדול כח תפילתם של ישראל, עד שכל העולם יבוא לבקש כח זה מישראל, והוא שנאמר "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
יהי רצון שיתקבלו תפילותנו לפני אדון כל, אלקי ישראל, ותהיה לנו שנה טובה, שנת גאולה וישועה.