בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • נצבים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ציפורה בת דוד

איך נשארים בשיא?

שלוש בריתות המופיעות בתורה; מה פירוש המושג "ברית"? הברית משמרת מדריגה של אחדות שהתגלתה בזמן מן הזמנים; שייכות כריתת הברית בימים הנוראים וההכנה אליהם.

undefined

הרב משה ארנרייך

אלול תשס"ב
3 דק' קריאה
הברית שכרת הקב"ה עם ישראל בערבות מואב מופיעה בתחילת פרשתינו:
"(ט)אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: (י) טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ: (יא) לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם: (יב) לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: (יג) וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת: (יד) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" (דברים כ"ט).


קל מאוד להבחין כי הברית צמודה ומדגשת כברית היום.
שתי בריתות נוספות, כרת הקב"ה עם עמו. ברית בין הבתרים:
"(ט) וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל: (י) וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְר וֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר :...(יז) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה: (יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת ..." (בראשית ט"ו).


והברית שנכרתה עם ישראל בהר חורב לפני עלייתו של משה לארבעים יום (ראשונים) להר סיני:
"(ו) וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ:(ז) וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע: (ח) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (שמות כ"ד).

ננסה לבאר את פשר המושג "ברית". רש"י בפרשתינו מבאר:
"לעברך בברית - דרך העברה, כך היו כורתים ברית, עושין מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ועוברים בינתים" (דברים כ"ט יא).
רש"י מבאר שטכס כריתת ברית כלל מעבר במקום צר. כפי שכבר הזכרנו גם הביטוי היום מאוד מודגש בפרשתנו בהקשר לברית. שני מושגים אלה קשורים לראש השנה. ראש השנה מכונה בלשון הקודש של מחברי התפילה כ" היום הרת עולם" או " זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון" ועוד. המעבר במקום צר מזכיר לנו הביטוי "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון" (משנה ראש השנה פרק א משנה ב) שנתבאר בגמרא בדרך זו "כמעלות בית מרון" ופירש רש"י (שם) " הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך".

נסביר עתה את כל הענין על דרך הדרוש. התורה רומזת במלה "היום" ל"היום תחילת מעשיך" ל"היום הרת עולם". בראש השנה מתחדשת הברית בין עם ישראל והקב"ה, וכך חוזר העניין בכל שנה ושנה.
הרב חרל"פ (מי מרום אורי וישעי, פרק טז עמ' צו) מגדיר את ענין הברית כך:
"שני בני אדם או שתי אומות המוצאים קורת רוח זה מזה, כורתים ברית יחדיו, שתמיד תהיה התייחסותם זה לזה כפי אותה השעה של כריתת הברית. דהיינו שתמיד לא תפסק ברית אהבתם אפי' אם המאורעות שיבואו אח"כ יחייבו את הפרעתה. כח אהבתם בזכות הברית יהיה נדון על פי אותה שעה שכרתו ברית כשהייתה ביניהם אהבתם בשיאה".

בברית בין הבתרים חשש אברהם "במה אדע כי אירשנה", אולי צאצאיו לא יעמדו תמיד בשיא גובה האמונה אליה זכה הוא להגיע. ע"ז כרת הקב"ה ברית, היחס לעם ישראל לדורות יישאר באותו יחס של שעת כריתת הברית עם אברהם אבינו. במעמד הר סיני, בזמן מתן תורה, זכינו לשיא של גילוי והשכנת שכינה, לכן נכרתה גם אז ברית שאותו שיא של קשר עם הקב"ה יתקיים בכל מצב אף במצב של הסתר פנים. ערב הכניסה לארץ ישראל, בתחילת פרשתנו, פרשת נצבים שוב כורת הקב"ה ברית נצחית גם על קשר זה. בארבעים יום (אחרונים) שבין ראש חודש אלול ויום הכיפורים, דרך ראש השנה צריך כל יחיד ויחיד צריך להפנים את הרעיון שככל שיצליח בימים אלה להגיע לדבקות בהקב"ה, על מצב זה של הגעה לשיא יכרות הקב"ה עמו ברית, כשיעבור לפניו "היום" "כבני מרון".

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il