פרשת מכירתו של יוסף עשויה להציב דילמה משפטית מעניינת. האחים משליכים את יוסף לבור והוא נעלם, לאביהם הם מספרים שיוסף "טרוף טורף". בבואם לפני יוסף, טרם יכירוהו, אומרים האחים על בנימין "ואחיו מת ויוותר הוא לבדו לאמו". יתכן והאחים באמת האמינו שהם הרגו את יוסף. על פי המדרש נשאו האחים בתוצאות "הריגתו": יהודה - נודה, יתר האחים היו שרויים בשקם ובתעניתם, ושמעון - נכלא במצרים.
כלל משפטי הוא שאדם לא נענש פעמיים על אותו מעשה. הנה דוגמא למימוש קיצוני של כלל זה: פלוני הורשע ברצח של אלמוני ונדון למאסר. לאחר ריצוי עונשו, יצא מהכלא ופגש לא אחר מאשר את אלמוני (שחשבוהו למת) כשהוא חי נושם ובועט. לכאורה אם ירצח כעת פלוני את אלמוני - לא ניתן יהיה להרשיעו ולהענישו בשנית, היות וכבר נענש על רציחתו וכידוע: כשם שאי אפשר למות פעמיים,כך אי אפשר להרוג את אותו בן-אדם פעמיים.
על פי כלל זה, מה יהיה דינם של אחי יוסף אם אחרי שחשבו שהרגו את יוסף, ונודע להם ש"עוד יוסף חי" הם יהרגו אותו - האם יהיה עליהם לשאת שוב בעונש או בתוצאות של המעשה שעשו?