- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
גליון מס' 1054
פרשה אקטואלית עונג שבת חנוכה
"בלעדי" - החכמה אינה שלי אלא מהקב"ה שענני, אומר יוסף בפרשה.
"בבית שני, כשמלכו יוון, גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות..." הרמב"ם שעוסק בהלכות פותח את דיני חנוכה בתיאור היסטורי ומדגיש מתי נס חנוכה קרה. מדוע?
הגמרא במסכת יומא (כט, א): "אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר (אילת השחר)? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה - אף (נס פורים) אסתר סוף כל הנסים" ("אז רוב נסים הפלאת בלילה"). ומקשה שם הגמרא: "והא איכא חנוכה" (שנס חנוכה היה אחרי אסתר). ומתרצת הגמרא: אסתר סוף כל הנסים ש"ניתנה לכתוב" בכתבי הקודש במגילה "קא אמרינן" אבל הנסים שהיו אחרי אסתר לא נכתבו בכתבי הקודש. מגילת חנוכה לא נכתבה - חנוכה הוא יום טוב של תורה בעל פה. בתקופת הבית הראשון היו נביאים, והיתה כתיבת קודש. בתקופת הבית השני ניטלה הנבואה, הופסקה כתיבת הקודש והחלה התורה שבעל פה. היוונים, כל רצונם היה להעבירנו מדתנו - להשכיחנו תורתך. לא מלחמה פיסית, לא גלות אלא העברה מדת. ההזכרה שמאורעות חנוכה היו בימי בית שני, בימי תחילת התורה בעל פה, היא ענין מהותי - ענין הלכתי - התורה היא אחת מדגיש הרמב"ם. מלחמה רוחנית הוא גם מלחמה נגד התורה שבעל פה.
הגמרא ביומא (סט, ב) אומרת: בנחמיה ט' כתוב: "'ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול' מאי אמור? אמר רב ואיתימא רבי יוחנן" כך אמרו ישראל באותה שעה: "בייא בייא" (רש"י: לשון זעקה וקובלנה) מבקשים אנחנו שתמסור בידינו את יצר הרע של עבודה זרה כי "היינו האי דאחרביה למקדשא..." ושרף את היכלו, וקטל צדיקים ואיגלה ישראל מארצם "ועדיין (יצר הרע) מרקד בינן". הבטחת לנו שכר כנגד יצר הרע "לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן" (אנחנו מוותרים על יצר הרע וגם על השכר. והקב"ה קיבל בקשתם: "נפל להו פיתקא מרקיעא, דהוה כתב בה אמת... אמר להו נביא (זכריה) לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה".
הנה כי כן חנוכה הוא החג הראשון מאז אין יצר הרע לעבודה זרה ומאז פסקה הנבואה והחלה תורה שבעל פה וחיי המעשה ניתנה לחכמים (כדאי לראות על כך את הגר"א בביאוריו ובהגהותיו לסדר עולם, פרק ל, ס"ק יב).
הלכות חנוכה הן הלכות של תורה שבעל פה. ואומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה (בשתיהן - בכתב ובעל פה).
בהמשך הגמרא ביומא (שם) מסופר שישראל אמרו: "הואיל ועת רצון הוא..." נבקש עוד דברים שיתבטל יצר הרע של עריות ועוד. לאחר ברור מצאו שבלי יצר הרע בכלל אין אפשרות שהעולם יתקיים.
בדורנו קיימים מתיוונים בתוכנו אבל המלחמה הנערכת היום, כאילו נגדם, היא מלחמה שתוצרתה מעודף כח ותוצאתה יכולה להביא לאסון. מה נעשה אם מחר יעבור הכח לצד השני והוא זה שיכפה מלחמה אנטי תורתית? המלחמה הרוחנית המוגזמת היום דומה לרצון לבטל כליל את יצר הרע מתוכנו. אנא, תנו לעולם להמשיך להתקיים!
"בבית שני, כשמלכו יוון, גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות..." הרמב"ם שעוסק בהלכות פותח את דיני חנוכה בתיאור היסטורי ומדגיש מתי נס חנוכה קרה. מדוע?
הגמרא במסכת יומא (כט, א): "אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר (אילת השחר)? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה - אף (נס פורים) אסתר סוף כל הנסים" ("אז רוב נסים הפלאת בלילה"). ומקשה שם הגמרא: "והא איכא חנוכה" (שנס חנוכה היה אחרי אסתר). ומתרצת הגמרא: אסתר סוף כל הנסים ש"ניתנה לכתוב" בכתבי הקודש במגילה "קא אמרינן" אבל הנסים שהיו אחרי אסתר לא נכתבו בכתבי הקודש. מגילת חנוכה לא נכתבה - חנוכה הוא יום טוב של תורה בעל פה. בתקופת הבית הראשון היו נביאים, והיתה כתיבת קודש. בתקופת הבית השני ניטלה הנבואה, הופסקה כתיבת הקודש והחלה התורה שבעל פה. היוונים, כל רצונם היה להעבירנו מדתנו - להשכיחנו תורתך. לא מלחמה פיסית, לא גלות אלא העברה מדת. ההזכרה שמאורעות חנוכה היו בימי בית שני, בימי תחילת התורה בעל פה, היא ענין מהותי - ענין הלכתי - התורה היא אחת מדגיש הרמב"ם. מלחמה רוחנית הוא גם מלחמה נגד התורה שבעל פה.
הגמרא ביומא (סט, ב) אומרת: בנחמיה ט' כתוב: "'ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול' מאי אמור? אמר רב ואיתימא רבי יוחנן" כך אמרו ישראל באותה שעה: "בייא בייא" (רש"י: לשון זעקה וקובלנה) מבקשים אנחנו שתמסור בידינו את יצר הרע של עבודה זרה כי "היינו האי דאחרביה למקדשא..." ושרף את היכלו, וקטל צדיקים ואיגלה ישראל מארצם "ועדיין (יצר הרע) מרקד בינן". הבטחת לנו שכר כנגד יצר הרע "לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן" (אנחנו מוותרים על יצר הרע וגם על השכר. והקב"ה קיבל בקשתם: "נפל להו פיתקא מרקיעא, דהוה כתב בה אמת... אמר להו נביא (זכריה) לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה".
הנה כי כן חנוכה הוא החג הראשון מאז אין יצר הרע לעבודה זרה ומאז פסקה הנבואה והחלה תורה שבעל פה וחיי המעשה ניתנה לחכמים (כדאי לראות על כך את הגר"א בביאוריו ובהגהותיו לסדר עולם, פרק ל, ס"ק יב).
הלכות חנוכה הן הלכות של תורה שבעל פה. ואומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה (בשתיהן - בכתב ובעל פה).
בהמשך הגמרא ביומא (שם) מסופר שישראל אמרו: "הואיל ועת רצון הוא..." נבקש עוד דברים שיתבטל יצר הרע של עריות ועוד. לאחר ברור מצאו שבלי יצר הרע בכלל אין אפשרות שהעולם יתקיים.
בדורנו קיימים מתיוונים בתוכנו אבל המלחמה הנערכת היום, כאילו נגדם, היא מלחמה שתוצרתה מעודף כח ותוצאתה יכולה להביא לאסון. מה נעשה אם מחר יעבור הכח לצד השני והוא זה שיכפה מלחמה אנטי תורתית? המלחמה הרוחנית המוגזמת היום דומה לרצון לבטל כליל את יצר הרע מתוכנו. אנא, תנו לעולם להמשיך להתקיים!

ענג שבת (270)
הרב אורי סדן
75 - על משפט וכלכלה בפרשת וישב
76 - פרשה אקטואלית עונג שבת חנוכה
77 - מעוז צור - דקדוקים לשוניים
טען עוד

עונג שבת אחרי מות קדושים
גליון מס' 1088
רבנים שונים | איר תשע"ג

עונג שבת פרשות וירא- לךלך תשפ"ג
רבנים שונים | חשוון תשפ"ג

עונג שבת וישב- מקץ
גליוםן מס' 1079
רבנים שונים | כסלו תשע"ג

עונג שבת תזריע מצורע תשע"ט
רבנים שונים | אדר ב תשע"ט

רבנים שונים

שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ה'
י"ד טבת תשע"ז
י"ד טבת תשע"ז

לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא-חשיבות ומשמעות התורה
חשוון תשפ"ג

מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב

מעלת ל"ג בעומר
גליון מס' 44 אייר תשע"ה
אייר תשע"ה
הכל מתחיל בפנים
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
קילוף פירות וירקות בשבת
מי צריך את הערבה?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
דיני פלסטר בשבת
למה תמיד יש מחלוקת??
מהי אמונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כללי הלכות הגעלת כלים
פרק י
הרב אליעזר מלמד | תשפ

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"ד

רעיונות לפסח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז - תש"ס
