בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שירה מרים בת הילה

הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי, פעמיים!

undefined

הרב יוסף כרמל

כסלו תשע"ב
3 דק' קריאה
לפני שיוסף מתגלה לאחיו מספר לנו הכתוב:
"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו" (בראשית מ"ה א).

כך נסגר מעגל של פרידה שהתחיל בכך שיעקב אבינו בחר ביוסף, מכל בניו ונתן לו את כתונת הפסים. וז"ל הכתוב:
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית ל"ז ג).

הביטויים המיוחדים: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי" ו"כְּתֹנֶת פַּסִּים", נמצאים רק בעוד מקום אחד בתנ"ך ושניהם באותה פרשיה.
מדובר בפרק יג בספר שמואל בחלק המכונה בפי העם "מעשה אמנון ותמר".
נשאלת השאלה האם יש קשר בין מה שקרה בין יוסף ואחיו לבין מה שהתרחש במשפחתו של דוד המלך?

ננסה להציע לקוראינו את ההצעה הבאה:
בשני דורות אלה עומדת על הפרק השאלה מי יהיה היורש, מי יקבל את שרביט ההנהגה מידיו של האב, ראש המשפחה, ראש השבט, מנהיג האומה?
בביתו של יעקב חמישה טוענים לכתר. ראובן בכור לאה, שמעון ולוי ראשי המדברים הלוקחים על עצמם הנהגה ואחריות, יהודה הנכבד באחיו ויוסף בכור בניה של רחל.
בביתו של דוד ארבעה בכורות לאמם הטוענים לכתר. אמנון - בכור הבכורות בנה של אחינועם היזרעאלית, אבשלום - הבכור של מעכה בת תלמי מלך גשור, אדניה - בן חגית ושלמה - בנה של בת שבע.
בגלל קוצר היריעה נדון השבוע רק במעמדם ובמעשיהם של ראובן ואמנון.

ראובן, בכורו וראשית אונו של יעקב, הפסיד את בכורתו כשנהג כ"פחז כמים". כלומר מיהר והקדים וניסה לדרוש את ההנהגה בדרך המתוארת בכתוב כך:
"וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (בראשית ל"ה כב).

רבה של בריטניה, הרב יוסף צבי הרץ זצ"ל בפירושו לספר בראשית (באנגלית), האיר והעיר כי הביטוי: "פִּילֶגֶשׁ אָבִיו" מופיע בתנ"ך רק בהקשר של דרישת מלכות (לשיטת הרמב"ם מושג הפילגש קשור בטבורו למלכות ורק לה).
כך אצל גערתו של איש בושת בן שאול באבנר בן נר:
"וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת אַיָּה וַיֹּאמֶר אֶל אַבְנֵר מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל פִּילֶגֶשׁ אָבִי" (שמו"ב ג' ז).

כך אצל אבשלום כשתפס את השלטון בירושלים והדיח את אביו:
"וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל עַל הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (שמו"ב טז כב).
כך גם אצל ראובן.

מאות שנים מאוחר יותר, גם בכור הבכורות של דוד המלך, מנסה לבטא את דרישתו להכיר בו כמי שישב על כסא אביו, בדרך לא דרך, שמובילה לאיבוד המעמד כאשר הוא אונס את אחותו (שלא הייתה בת אביו ולא בת אמו) ונוהג כאחד הנבלים בישראל.
וז"ל הכתוב:
"וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי וַיֵּצְאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָיו: וַתַּגֵּשׁ אֵלָיו לֶאֱכֹל וַיַּחֲזֶק בָּהּ וַיֹּאמֶר לָהּ בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי: וַתֹּאמֶר לוֹ אַל אָחִי אַל תְּעַנֵּנִי כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאת: ...) וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָהּ וַיֶּחֱזַק מִמֶּנָּה וַיְעַנֶּהָ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ:... וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ) וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה" (שמו"ב י"ג ט-יט).


הדרך אל ההנהגה אסור לה שתעבור במחוזות אלה. מי שיכשל בכך, בין בדרכו אל כס ההנהגה ובין לאחר מכן, אמור לשלם על כך מחיר כבד. (המעוניין לקבל מאמר מפורט בנושא יפנה במייל לכתובת: info@eretzhemdah.org).

הבה נתפלל כי מנהיגינו מכל הבחינות, יתרחקו מכל קשר, אפילו עקיף, עם התנהגות מסוג שכזה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il