בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

בנית עזרת-נשים בבית כנסת

undefined

רבנים שונים

תשס"ב
5 דק' קריאה
מונטוידאו, אורוגואי Montevideo, Uruguay
מנחם אב תשנ"ד

בנית עזרת-נשים במקום שבו היתה עזרת-גברים

שאלה
בבית כנסת בקהילה עזרת נשים נמצאת בחלק העליון, כלומר מעל עזרת גברים. בית הכנסת הוא גדול מאד (1,500 איש) ועזרת הנשים מרוחקת ממקום החזן, קריאת התורה והדרשות. נשים רבות בקשו להעביר את עזרת הנשים לבית הכנסת בחלקו התחתון כך שיוכלו לשמוע יותר טוב ולהיות יותר קרובות לחזן ולמקום הדרשות. כמובן שמדובר בהכנת מחיצה כשרה למהדרין אשר תפריד את בית הכנסת לשני חלקים ולכל אחד מהם תהיה כניסה נפרדת.האם יש לפי דעתכם מגבלה בהורדת עזרת הנשים בבית כנסת שעד כה היתה למעלה לאותה קומה של בית הכנסת עצמו?


תשובה
אין לעשות עזרת-נשים במקום ששימש עד כה לבית-כנסת (עזרת-גברים) 1 , שהרי קדושת בית-כנסת גדולה מקדושת עזרת-נשים 2 , וקיימא לן "מעלים בקודש ואין מורידים" 3 . ואולם בנדון שלפנינו מוצעות שתי אפשרויות לפתרון, וראשי הקהילה יחליטו בעצמם על הפתרון הנראה להם מתאים יותר.
א. אפשר להתקין מחיצה (בגובה עשרה טפחים) במקום המיועד להיות עזרת-נשים ומעל המחיצה - וילון בגובה מעט יותר מקומת איש. את הרצפה יש להשאיר כמות שהיא, בלא להגביהה כלל.
במצב זה, מכיוון שאין המחיצה מגיעה לתקרה, אין על שטח זה תורת רשות בפני עצמה, וממילא אין כאן הפקעה מקדושת בית-כנסת, והרי הנשים שבה כמתפללות בעזרת-גברים, והמחיצה הנ"ל אינה אלא לשם צניעות ומניעת ערבוביה.
ומכיוון שאין כאן הפקעת רשות בית-הכנסת, יש לרשום בספרי הקהילה שבמקרה שיהיה צורך להרחיב את עזרת-הגברים, יסירו את המחיצה, והנשים תשובנה להתפלל בעזרת-הנשים, למעלה 4 .
ב. ניתן לבנות עזרת-נשים עם מחיצה גמורה וקבועה אחרי מכירת שטח בית-הכנסת המיועד לעזרת-הנשים, שכן על-ידי המכירה תפקע קדושתו 5 , ואז אפשר לקבוע בשטח זה עזרת-נשים 6 [ויש להיזהר שלא לבנות בית-כסא במקום שהיה שם בית-כנסת תחילה] 7 .
המכירה תתבצע ע"י שבעה אנשים מראשי הקהילה, והיא צריכה להיעשות בפרהסיה, במעמד ציבור המתפללים במקום 8 , וסכום הכסף שיתקבל תמורת השטח שנמכר, יישמר לכתיבת ספר-תורה או לבניית ארון-קודש 9 .
אופן המכירה יהיה בצורה הבאה:
1. אחד מאנשי הקהילה, זה שנועד להיות הקונה, יסתלק תחילה מחלקו בשטח בית-הכנסת המיועד למכירה, ע"י קניין סודר 10 .
2. הוא יקבל במתנה מן הקהילה את הכסף המיועד לביצוע הקניה (גם ניתן למצוא אדם או קהילה המעוניינים לכתוב ספר-תורה או לבנות ארון-קודש, ובכספם להשתמש לצורך המכירה, ולהחזירו להם אח"כ כדי שיקנו בהם ס"ת).
3. אותו האדם (הקונה) יתן את הכסף הנ"ל לראשי הקהילה במעמד הציבור בתורת "קנין כסף" לקניית המקום בבית-הכנסת המיועד לעזרת-נשים 11 .
4. לבסוף ישוב נציג הקהילה ויקנה לקהילה את השטח הנמכר ע"י קניין סודר.



^ 1. שו"ת "דברי חיים" (ח"ב או"ח סי' יד), מהרש"ם (ח"א סי' י אות יא), שו"ת "בית שלמה" (סי' כד), שו"ת "ציץ אליעזר" (חי"ב סי' יד), ואולם עיין שו"ת "חסד לאברהם" (בוטשאטש) (מהדו"ק או"ח סי' יד) מה שכתב בזה.
^ 2. כן דעת רוב הפוסקים, עיין שו"ת "אבני נזר" (או"ח סי' לג אות ד), שו"ת "דברי חיים" (שם), שו"ת "האלף לך שלמה" (או"ח סי' עג), ועיין מה שכתב בשו"ת "שואל ומשיב" (מהדו"ק ח"ב סי' כב-כג).
^ 3. מגילה כה ע"ב, שו"ע או"ח סי' קנג סעיף ב.
^ 4. דברי מרן הרב שאול ישראלי. יסוד הדברים עפ"י המבואר בשו"ת "אבני נזר" (או"ח סי' לד אות טו) שדן בנוגע לאפשרות בניית גזוזטרה לנשים בבית-הכנסת, ולה מעקה שאינו מגיע עד לתקרה, ורצה להשוות זאת לאמור בגמ' עירובין (סוף פ"ו) בדין חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד וביניהן מחיצות שאינן מגיעות לתקרה, והן עושות עירוב אחד לכולן, דלא הוי הפסק שטרקלין אחד הוא.
"וה"נ, הואיל והגזוזטרה אינה מגיעה לכותל שכנגדו, והמעקה אינו מגיע לתקרה, בית הכנסת אחד הוא, וכאילו האנשים מתפללים גם באויר גזוזטרה. וע"כ אין כאן הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה, שכן הקדושה בעינה עומדת". ואולם סתר דבריו עפ"י האמור במקום אחר בשו"ת או"ח (סי' נה סעיף יט) שם הוא דן בתיבה המוגבהת עשרה טפחים והיא מוקפת מחיצות, ובתוכה עומד הש"ץ של בית-הכנסת (עשו כך כדי שקולו יישמע בכל בית-הכנסת), שיש מקום להתיר (ומצטרפים למניין), מכיוון שכל עיקר תשמישה הוא לצורך בית-הכנסת, ובטלה לגבי בית-הכנסת, ומשמע שאלמלי נימוק זה, היתה נחשבת למקום בפני עצמו, עכת"ד.
אך זה שייך רק בשאלה שהיתה לפניו לגבי בניית גזוזטרה מוגבהת, או בתיבה מוגבהת, ועל-ידי זה היא נפרדת מרשות בית-הכנסת, ומשום כך - אלמלי הנימוק שבטלה לגבי בית-הכנסת משום שנעשתה בעיקרה לצורך בית-הכנסת - לא היתה מותרת.
אך לא כך הנדון שלפנינו, שהרי כאן אין הבדלי גובה, ובכך זה דומה ממש לטרקלין המחולק שבמס' עירובין.
ודבר זה בהשוואתו לטרקלין המחולק מבואר בסמ"ק שהובא ב"בית-יוסף" (שם ד"ה "כתב רבנו הגדול") וז"ל: "גבי ה' ששרויין בטרקלין, אם יש ביניהם מחיצות... אם אין מגיעות לתקרה - ערוב אחד לכולם, דמכאן יש לסמוך לענין השלמת עשרה לתפילה, דלא הוי הפסק אותם מחיצות הנעמדות מסביב לבימה אע"פ שהן גבוהות י', כיון שאינן מגיעות לתקרת הגג, מותרות", עכ"ל. הרי בפירוש שיש מקום להשוואה ולראיית הכל כרשות אחת חרף המחיצות בגובה עשרה, הואיל ואלה אינן מגיעות לתקרה. והרשב"א (ח"א סי' צו) שממנו לקוח דין התיבה (כמובא ב"בית-יוסף" שם) מדבר כאשר התיבה עצמה היא בגובה י' טפחים מרצפת בית-הכנסת (וכן הוא בנדון של ה"אבני נזר" בעניין הגזוזטרה), ולכן היא רשות בפני עצמה, אלמלי הסברה של התבטלותה לגבי בית-הכנסת.
^ 5. מגילה כו ע"א, והגם שאמרו שם, שאסור למכור בית-כנסת של כרכים, ובפרט כאשר מתפללים בו כעת (עיין שו"ת מבי"ט ח"ג סי' קמג), ישנם כמה צדדי היתר:
א. כאשר לא מצויים המתפללים באותו המקום תדיר, ורבים הם הבאים ממקומות אחרים, הרי זה נדון כבית-כנסת של כפרים שמותר למוכרו.
ב. כאשר לפרנסי הקהילה יש סמכויות נרחבות בכל הנוגע לענייני הקהילה, אין ביד אחרים לעכב בעד המכירה גם בבית-כנסת של כרכים.
ג. כאשר המכירה היא לצורך הוספה בבניין בית-הכנסת ושכלולו, נחשב הדבר לזכות גם לאחרים, ומן הסתם אינם מתנגדים לכך.
עיין בכל זה בשו"ת מהר"ח או"ז (סי' סה) ובשו"ת "משאת בנימין" (סי' לג) ו"משנה ברורה" (סי' קנג ס"ק כה), וגם שיש חולקים בכל זה, בנדון דידן יש להקל מכיוון שעושים כן לצורך עזרת-נשים, שיש דעות שקדושתה שוה לזו של עזרת-גברים, עיין שו"ת "חסד לאברהם" (שם) ושו"ת "שואל ומשיב" (שם). כן כתבו להקל בשו"ת "בית שלמה" (שם) ובמהרש"ם (שם אות טז), אולם בתנאי שהמכירה תהיה על-ידי ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר, ודמי המכר יינתנו לעילוי קדושה.
^ 6. על רב הקהילה לבדוק היטב, שהתביעה להוריד את עזרת-הנשים לבית-הכנסת מקורה בשיקולים ענייניים מוצדקים, ולא מתוך מגמה לפרוץ בחומת הצניעות, עיין "אגרות משה" (או"ח ח"ב סי' מג).
^ 7. עיין שו"ע שם סעיף ט וב"ביאור הלכה" שם.
^ 8. שו"ע שם סעיף ז ו"משנה ברורה" שם ס"ק כט.
^ 9. גמ' שם, שו"ע שם סעיף ב. ובסעיף ד הביא המחבר מחלוקת, אם צריך להעלות בקדושה, עיין "משנה ברורה" שם ס"ק יא ו"באור הלכה" שם, ועיין לעיל סוף הערה 4 ובשו"ת "מנחת יצחק" (ח"א סי' קיח אות ד).
^ 10. עיין מהרש"ם שם אות טז.
^ 11. עיין מהרש"ם שם שהקל להפקיע את קדושת בית-הכנסת ע"י פדיון. ועיין עוד בזה גם ב"אבני נזר" הנ"ל (סוף סי' לד).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il