בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

תקדימים זה חיובי

undefined

שבט תשע"ב
3 דק' קריאה
כמנהגנו בפרשת משפטים, נקדיש השבוע את דברינו לביאור ולהארת דרכי הפעולה של בתי הדין "ארץ חמדה-גזית".
כאשר הרמב"ם מתייחס למערכת המשפט של התורה, הוא מתאר את התהליך שתוצאתו היתה מערכת משפט אחת ומאוחדת (רמב"ם הלכות ממרים פרק א, הלכה ד):
"כשהיה בית דין הגדול קיים לא היתה מחלוקת בישראל, אלא כל דין שנולד בו ספק לאחד מישראל שואל לבית דין שבעירו אם ידעו אמרו לו אם לאו הרי השואל עם אותו בית דין או עם שלוחיו עולין לירושלים ושואלין לבית דין שבהר הבית אם ידעו אמרו לו אם לאו הכל באין לבית דין שעל פתח העזרה, אם ידעו אמרו להן ואם לאו הכל באין ללשכת הגזית לבית דין הגדול ושואלין, אם היה הדבר שנולד בו הספק לכל, ידוע אצל בית דין הגדול בין מפי הקבלה בין מפי המדה שדנו בה אומרים מיד, אם לא היה הדבר ברור אצל בית דין הגדול דנין בו בשעתן ונושאין ונותנין בדבר עד שיסכימו כולן, או יעמדו למנין וילכו אחר הרוב ויאמרו לכל השואלים כך הלכה והולכין להן, משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו זה אוסר וזה מתיר".
לעומת זאת, בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל אימצו לעצמם נוהג שלא לייצר מערכת תקדימים המחייבת את הדיינים. כל דיין פוסק על פי שיקול דעתו והבנתו את הסוגיות ודברי חז"ל, את פסקי הראשונים והאחרונים, בהתאמה למקרה שבא לפניו. מנהל בתי הדין הרבניים, הרב דוב כץ בזמנו, ערך והוציא את הפדרי"ם המפורסמים, בהם ניתן למצוא את פסקי הדין של גדולי הדיינים בדור הקודם (כולל את פסקי הדין של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל). אעפ"כ פסקי דין אלה לא חייבו את הדיינים האחרים משום בחינה, גם אם הם נעזרו בהם רבות. להבדיל ממצב זה, מערכת המשפט של מדינת ישראל פועלת על פי כללים ברורים גם בנושא התקדימים. כללים אלה עוזרים לעורכי הדין לייעץ ללקוחותיהם ולהכין את טיעוניהם בהתאם לפסקי הדין התקדימיים.
לצערנו, הציבור הרחב מדיר את רגליו מבתי הדין הרבניים ופונה אליהם לרוב אך ורק במקום שהחוק איננו מותיר לו ברירה אחרת.
לא נוכל במסגרת קצרה זו לנתח את כל הסיבות שגרמו למצב קשה ומצער זה, נראה שאחת מהן (מני רבות) היא חוסר הנכונות של מערכת בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל לקבל על עצמה מדיניות הלכתית אחידה.
פרשתנו פותחת במילים: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א א).
שני דברים עקרוניים אנו יכולים ללמוד מכך:
א. הדבר החשוב ביותר שצריך לטפל בו אחרי מתן תורה והפיכת עם ישראל לעם מיוחד מבחינה רוחנית, הוא הקמת מערכת משפט עם חוקים חברתיים קבועים. חברה שאין לה מערכת משפטית מסודרת מכל הבחינות איננה חברה מתוקנת.
ב. במאמר חז"ל הבא, המובא גם על ידי רש"י, בא לביטוי עקרון נוסף: "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

המערכת המשפטית חייבת להיות שקופה וברורה לכל אחד ואחת. העמימות הנוצרת מחוסר הנכונות לציית למדיניות קבועה, יש לה יותר חסרונות מיתרונות.
על כן, הוחלט ברשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" ובפורום בתי הדין לממון, ליצור מדיניות אחידה בסוגיות העקרוניות בכל בתי הדין של הרשת, ולהציג אותה בפני הציבור בצורה שקופה.
הציבור מוזמן לעיין בדברים המפורסמים באתר בית הדין.
ניתן למצוא באתר הסברים על מדיניות בתי הדין "ארץ חמדה- גזית" בנושאים שונים כגון: מעמדם של חוקי המדינה, מקומה של הפשרה, חיובים בנזקי גרמא, שימוש בהוצאה לפועל, מקומה של האומדנא ועוד.

אנו תפילה, כי גם פעולות אלה יעזרו להביא את ה"משפט העברי"
ומצוות "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" למקומם הראוי
במדינת ישראל - מדינת היהודים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il