- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לאורו נעלה באמונה
כשם שאי אפשר לתאר את התקופה בלי התייחסות להופעתו של מרן הרב זצ"ל, כך גם אי אפשר לתארה בלי לציין את כחו והשפעתו של מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל. נראה שאפשר בהחלט לומר שחסד עשה עמנו הקב"ה שהותיר לנו אחר פטירת הרב את בנו הגדול אשר זכה ללמד את משנתו בימים בהם נראו כבר ניצנים של גאולה ממשית עם התחדשות המלכות של העם על הארץ.
לאחר קום המדינה התאספו סביבו לאט לאט, תלמידים אשר ביקשו לשמוע את דבר ה' לעת הזו ולהבין מהי המשמעות האמונית של כל מה שעובר עלינו. הרב צבי יהודה נענה לאתגר והחל ללמד את יסודות משנתו של אביו, כשהוא עצמו מוסיף עליהם כיד ה' הטובה עליו ומסביר בין כל דברי התורה את ערכה הגדול של המדינה שקיומה הוא מצווה אע"פ שלא הכל מתנהל בה לפי ההלכה.
כשמבקשים להסביר במה היה כחו גדול ואיך הצליח להביא לכך שתהא השפעתו גדולה, נראה לי שבראש ובראשונה זה היה בזכות כח האמונה החזקה אשר לו. באמונה זו הדביק את שומעי לקחו ומתוך כך קנתה לה התורה שלימד מקום בליבם של הצעירים המתדפקים על דלתות ביתו.
אנו בישיבה היינו רגילים ללמוד ספרי מחשבת ישראל, שזה עצמו היה חידוש שהתחדש בישיבת "מרכז הרב". אולם בשלב מסוים עשה הרב צבי יהודה הסבה לשם של לימוד המחשבה וקרא לו בשם לימוד אמונה, ללמדנו שעיקר התכלית של ההתעסקות בתחום הזה היא חיזוק האמונה. מתוך הוראה זו של הרב צבי יהודה ניתן ללמוד שהוא עצמו היה איש שכולו אמונה.
כל דברי התורה והנביאים היו אצלו ביטוי למציאות ממשית וקיימת, כך היה אפשר לחוש אף בדבריו כששמענוהו חוזר ומשנן פסוקים יסודיים כמו "ציוה לעולם בריתו", "כח מעשיו הגיד לעמו" ו"עם זו יצרתי תהילתי יספרו". לאחר ששמענו את הדברים שוב ושוב, אי אפשר היה להתייחס אליהם רק כמו לטקסטים חשובים אלא כמו לדברים של אמת גדולה וממשית, שכן באמת הרי ציוה לעולם בריתו. ורק מי שמאמין בצורה כל כך חזקה כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב, יכול להדריך להבין את כל מהלכי התקופה לאור האמונה, ויכול גם לחזק ולעודד בעת צרה בצורה מופלאה.
הוא אכן ידע להתעלות ולהפיח רוח של תקוה ואמונה גם בימי קטנות, ומי מאתנו אינו זוכר את דרשתו המפורסמת ערב מלחמת ששת הימים שהיה בה קריאה להתחזקות גדולה באמונה. זו בלטה במיוחד באותם ימים על רקע החולשה הגדולה שפקדה אז את קברניטי המדינה.
בהחלט אפשר לומר כי בזכות אותה אמונה גדולה של הרב צבי יהודה זכינו, תוך זמן קצר, להרחבת גבולות הארץ, ומותר אולי לומר שזוהי הברכה שזוכים לה מהימצאותו של הצדיק המאמין האמיתי בקרבנו.
מלבד החידוש בקביעת השם של לימוד האמונה, היה לרב צבי יהודה חידוש לשוני נוסף, אותו קבע בכותרת שנתן למאמר שכתב במלאת שלשים שנה לפטירת אביו הרב זצ"ל, וזו היתה: "התורה הגואלת".
באמת זו אינה רק כותרת בעלמא, אלא יש כאן אמירה שמבטאת את מפעלו התורני של הרב צבי יהודה זצ"ל בצורה המושלמת ביותר.
התקופה שבה היה עיקר פעלו הרי היא התקופה שלאחר קום המדינה, גם כשהיה נדמה שהתרגלנו למציאות החדשה של ממשלה יהודית בארץ ישראל, בכל זאת לא ידענו איך להתמודד עם המציאות הזו מנקודת מבט דתית. מצד אחד מצאנו את עצמנו מול מנהיגים שלא הצטיינו כל כך בשמירת תורה ומצוות, ומצד שני עמדו מנגד מנהיגי עולם התורה והחסידות אשר חלקם גילו התנגדות תקיפה ואידיאולוגית נוסח "סטמאר", ואחרים הסתייגו מטעמים פשוטים יותר כשהם אומרים שזו אינה מדינת התורה ומה לנו ולה.
במצב זה הציבור הדתי מצא את עצמו קרוע בין שמחה גדולה וטבעית על עובדת קיומה של המדינה, לבין גדולי התורה שאינם שותפים לשמחה זו.
אנו הצעירים חיפשנו את מי שיקח על עצמו את המשימה של חיבור המדינה בעבותות של אהבה לכל המהלך ההיסטורי המתגלה לעינינו, מתוך שייכות לתורה בגדלות ממש.
הכיוון היה ברור: יש לחפש את התשובה בבית מדרשו של מרן הרב זצ"ל. אז הגיעה שעתו הגדולה של הרב צבי יהודה שהתגלה עד מהרה כמחנך בחסד עליון. האל חנן אותו בגישה טובה לצעירים הצמאים לדבר התורה היוצא מפיו. זו התורה הגואלת, התורה שאינה מנותקת מכל דברי התורה המקובלים במשך כל הדורות, אלא דווקא מחזקת אותם ומבטיחה את יציבותם ע"י השלמתם. מהרב צבי יהודה למדנו שתורת ה' כשהיא תמימה, אזי היא משיבת נפש.
שלשה עיקרים יש בתורה הגואלת:
א. דרישה להתמדה בלימוד התורה בכללותה ולהתגדל בה.
ב. לימוד ערכה של התקופה מתוך הכרת הדברים המתחדשים מסביב ל"קץ המגולה" וחנוך לקשר עמוק לישוב ארץ ישראל.
ג. ידיעת הערך של כלל ישראל, שגם בימים של חולשה, סגולתם של ישראל במקומה עומדת, ומתוך כך יש עניין רב בקרוב הרחוקים מתוך אהבה והרגשת אחוה.
הדברים האלה שנשמעו מן הרב נכנסו וחדרו עמוק עמוק למוחם וליבם של השומעים, עד שחשו כאילו נהפכו להיות אנשים חדשים בעלי תפישה חדשה, המקיימת את דברי מרן הראי"ה הרב ש'הישן יתחדש והחדש יתקדש'.
זוהי התורה הגואלת את העם מתורת חו"ל ומביאתם לתורת א"י. לאורה של תורה זו גדלו והתחנכו מאות תלמידים ע"י מו"ר זצ"ל ואלה הוסיפו ועודם מוסיפים תלמידים הרבה לאלפים ולרבבות.
לאחר קום המדינה התאספו סביבו לאט לאט, תלמידים אשר ביקשו לשמוע את דבר ה' לעת הזו ולהבין מהי המשמעות האמונית של כל מה שעובר עלינו. הרב צבי יהודה נענה לאתגר והחל ללמד את יסודות משנתו של אביו, כשהוא עצמו מוסיף עליהם כיד ה' הטובה עליו ומסביר בין כל דברי התורה את ערכה הגדול של המדינה שקיומה הוא מצווה אע"פ שלא הכל מתנהל בה לפי ההלכה.
כשמבקשים להסביר במה היה כחו גדול ואיך הצליח להביא לכך שתהא השפעתו גדולה, נראה לי שבראש ובראשונה זה היה בזכות כח האמונה החזקה אשר לו. באמונה זו הדביק את שומעי לקחו ומתוך כך קנתה לה התורה שלימד מקום בליבם של הצעירים המתדפקים על דלתות ביתו.
אנו בישיבה היינו רגילים ללמוד ספרי מחשבת ישראל, שזה עצמו היה חידוש שהתחדש בישיבת "מרכז הרב". אולם בשלב מסוים עשה הרב צבי יהודה הסבה לשם של לימוד המחשבה וקרא לו בשם לימוד אמונה, ללמדנו שעיקר התכלית של ההתעסקות בתחום הזה היא חיזוק האמונה. מתוך הוראה זו של הרב צבי יהודה ניתן ללמוד שהוא עצמו היה איש שכולו אמונה.
כל דברי התורה והנביאים היו אצלו ביטוי למציאות ממשית וקיימת, כך היה אפשר לחוש אף בדבריו כששמענוהו חוזר ומשנן פסוקים יסודיים כמו "ציוה לעולם בריתו", "כח מעשיו הגיד לעמו" ו"עם זו יצרתי תהילתי יספרו". לאחר ששמענו את הדברים שוב ושוב, אי אפשר היה להתייחס אליהם רק כמו לטקסטים חשובים אלא כמו לדברים של אמת גדולה וממשית, שכן באמת הרי ציוה לעולם בריתו. ורק מי שמאמין בצורה כל כך חזקה כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב, יכול להדריך להבין את כל מהלכי התקופה לאור האמונה, ויכול גם לחזק ולעודד בעת צרה בצורה מופלאה.
הוא אכן ידע להתעלות ולהפיח רוח של תקוה ואמונה גם בימי קטנות, ומי מאתנו אינו זוכר את דרשתו המפורסמת ערב מלחמת ששת הימים שהיה בה קריאה להתחזקות גדולה באמונה. זו בלטה במיוחד באותם ימים על רקע החולשה הגדולה שפקדה אז את קברניטי המדינה.
בהחלט אפשר לומר כי בזכות אותה אמונה גדולה של הרב צבי יהודה זכינו, תוך זמן קצר, להרחבת גבולות הארץ, ומותר אולי לומר שזוהי הברכה שזוכים לה מהימצאותו של הצדיק המאמין האמיתי בקרבנו.
מלבד החידוש בקביעת השם של לימוד האמונה, היה לרב צבי יהודה חידוש לשוני נוסף, אותו קבע בכותרת שנתן למאמר שכתב במלאת שלשים שנה לפטירת אביו הרב זצ"ל, וזו היתה: "התורה הגואלת".
באמת זו אינה רק כותרת בעלמא, אלא יש כאן אמירה שמבטאת את מפעלו התורני של הרב צבי יהודה זצ"ל בצורה המושלמת ביותר.
התקופה שבה היה עיקר פעלו הרי היא התקופה שלאחר קום המדינה, גם כשהיה נדמה שהתרגלנו למציאות החדשה של ממשלה יהודית בארץ ישראל, בכל זאת לא ידענו איך להתמודד עם המציאות הזו מנקודת מבט דתית. מצד אחד מצאנו את עצמנו מול מנהיגים שלא הצטיינו כל כך בשמירת תורה ומצוות, ומצד שני עמדו מנגד מנהיגי עולם התורה והחסידות אשר חלקם גילו התנגדות תקיפה ואידיאולוגית נוסח "סטמאר", ואחרים הסתייגו מטעמים פשוטים יותר כשהם אומרים שזו אינה מדינת התורה ומה לנו ולה.
במצב זה הציבור הדתי מצא את עצמו קרוע בין שמחה גדולה וטבעית על עובדת קיומה של המדינה, לבין גדולי התורה שאינם שותפים לשמחה זו.
אנו הצעירים חיפשנו את מי שיקח על עצמו את המשימה של חיבור המדינה בעבותות של אהבה לכל המהלך ההיסטורי המתגלה לעינינו, מתוך שייכות לתורה בגדלות ממש.
הכיוון היה ברור: יש לחפש את התשובה בבית מדרשו של מרן הרב זצ"ל. אז הגיעה שעתו הגדולה של הרב צבי יהודה שהתגלה עד מהרה כמחנך בחסד עליון. האל חנן אותו בגישה טובה לצעירים הצמאים לדבר התורה היוצא מפיו. זו התורה הגואלת, התורה שאינה מנותקת מכל דברי התורה המקובלים במשך כל הדורות, אלא דווקא מחזקת אותם ומבטיחה את יציבותם ע"י השלמתם. מהרב צבי יהודה למדנו שתורת ה' כשהיא תמימה, אזי היא משיבת נפש.
שלשה עיקרים יש בתורה הגואלת:
א. דרישה להתמדה בלימוד התורה בכללותה ולהתגדל בה.
ב. לימוד ערכה של התקופה מתוך הכרת הדברים המתחדשים מסביב ל"קץ המגולה" וחנוך לקשר עמוק לישוב ארץ ישראל.
ג. ידיעת הערך של כלל ישראל, שגם בימים של חולשה, סגולתם של ישראל במקומה עומדת, ומתוך כך יש עניין רב בקרוב הרחוקים מתוך אהבה והרגשת אחוה.
הדברים האלה שנשמעו מן הרב נכנסו וחדרו עמוק עמוק למוחם וליבם של השומעים, עד שחשו כאילו נהפכו להיות אנשים חדשים בעלי תפישה חדשה, המקיימת את דברי מרן הראי"ה הרב ש'הישן יתחדש והחדש יתקדש'.
זוהי התורה הגואלת את העם מתורת חו"ל ומביאתם לתורת א"י. לאורה של תורה זו גדלו והתחנכו מאות תלמידים ע"י מו"ר זצ"ל ואלה הוסיפו ועודם מוסיפים תלמידים הרבה לאלפים ולרבבות.

יסוד תורה שבכתב ותורה שבע"פ
מגד ירחים עלון מס' 178
הרב בניהו ברונר | סיון תשע"ד

מגד ירחים חשוון תשע"ט
גליון מס 232
רבנים שונים | חשוון תשע"ט

מגד ירחים כסלו תשע"ז
גליון מס 209
רבנים שונים | כסלו תשע"ז

כבקרת רועה עדרו - מעביר צאנו תחת ש ב ט ו
גליון מס' 136 בהוצאת"בית הרב"
הרב אורי כהן | שבט תשע"א

הרב אריה שטרן
רב העיר ירושלים וראש מכון הלכה ברורה

על מסע המושבות אז והיום
גליון מס' 171
כסלו תשע"ד
מלאכות שבת
י"ד אב תש"פ
מעמדם ההלכתי של כיבוש מדינת ישראל
ט' סיון התשע"ה
נתינת כשרות מהדרין לפירות שגודלו באיסור כלאיים
הכנס הכג' למצוות התלויות בארץ - כלאיים
שבט התשע"ב
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
החשיבות של לימוד אמונה
זמן הדלקת נרות חנוכה
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
האם מותר לפנות למקובלים?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
איך המזוזה שומרת עלינו?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
מסירות או התמסרות?
מי אתה עם ישראל?
איך ללמוד אמונה?

בנפול אויבך אל תשמח!?
הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד

לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִתְאַוֶּה
הרב שמואל אליהו | שבט התשע"ג

רעידת אדמה ו"צונאמי" בעקבותיה
הרב יוסף כרמל | שבט התשס"ה

יתרונו של יתרו
הרב דוד דב לבנון | התשנ"ח
איך פותרים מחלוקות בין אחים?
הרב שמואל אליהו | יח שבט תשפ"ג
התקדמות הגאולה בדורנו
לנתיבות ישראל - מאמר "מכתב על תקופת זמננו ומהלך תשובתה"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב טבת תשפ"ג
