בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שיעורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רחל רשלין בת אלגרה

סיפור יציאת מצריים בפנימיות

undefined

הרב חנניה מלכה

ניסן תשע"ב
8 דק' קריאה
הקדמה
ישנה מצווה מהתורה לספר את סיפור יציאת מצריים בכל השנה בימים ובלילות, ובאופן מיוחד בליל הסדר בשעה שמצה ומרור מונחים לפנינו . כבר בהגדה אנו מוצאים שחכמינו שודאי כבר ידעו את כל פשט הכתובים והמדרשים היו יושבים בליל הסדר כל הלילה ועוסקים בסיפור יציאת מצריים. מה כבר היה לחכמים אלו לחדש בסיפור זה? במאמר זה ננסה לספר את סיפור יציאת מצריים בצורה קצת שונה מהמקובל, ננסה להציע דרך שמקורה בספרות הפנימית אך יש לה סימוכין ביסוס ועיגון בספרות הנגלה.

מיקום המצווה
הציווי על סיפור יציאת מצריים נמצאת במכת הארבה " וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם". מכת הארבה היא המכה השמינית ולא ברור מדוע דווקא במכה השמינית מצווה התורה על סיפור יציאת המצריים לכאורה היה מתאים לצוות בסוף המכות או באמצע ואולי בהתחלה , אבל מדוע דווקא במכה השמינית במכת הארבה מצווה התורה על סיפור יציאת מצריים.

שבע ושלוש
עשרת המכות מתוארות בתנ"ך בשתי פרשיות וארא ובא. בפרשת וארא מצויות שבע מכות : דם צפרדע כינים ערוב דבר שחין וברד, ובפרשת בא מתוארות שלוש מכות ארבה חושך בכורות. מה המשמעות של חלוקה זאת של שבע ושלוש, האם הדבר הוא מקרי? כמו כן אם נתעמק במכת הארבה נראה שהיא מהווה גשר בין שבע המכות הראשונות לשלושת המכות האחרונות מחד הכתוב מתאר כי היא המשך למכת הברד השייכת לשבע המכות הראשונות:"הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ..וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד ". ומאידך נמצאים בה גם שלושת המכות האחרונות ארבה, חושך : "וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ" ובכורות שהייתה מכת מוות וכך בדיוק מתאר פרעה את הארבה:"וְהַעְתִּירוּ לה' אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה".

סַפִּיר מִסְפָּר וְסִפּוּר:
ידוע הדבר כי בעברית לכל קבוצת מילים בעלת שורש זהה ישנה משמעות פנימית עמוקה, בזוהר הקדוש ובספר יצירה מבואר כי שלושת מילים אלו - סִפּוּר סַפִּיר וּמִסְפָּר - מבטאים רעיון אחד, סִפּוּרֵי התורה מאירים כאבן הַסַּפִּיר ויש בהם איזה אור עמוק בנפש, ולמעשה כל מִסְפָּר (או סְפִירָה)מלבד היותו מִסְפָּר מְתַחֵם, הוא גם מְסַפֵּר לנו על איזה אור מיוחד שמתגלה בעקבות המספר וְהַסִּפּוּר המאיר כַּסַּפִּיר (ויתבאר בהמשך יותר), לאור הבנת דברים אלו נדרשים אנו לנסות להגיע לעומק של מצוות סיפור יציאת מצריים.
לצורך הבנת העניין והשאלות ששאלנו אלו נקדים מספר הקדמות בעניין תורת המספרים למהר"ל.

ספירה עשרונית
ישנה תופעה מעניינת והיא שכל העולם כולו סופר ספירה עשרונית, כלומר שישנם עשר מספרים בסיסים וכל שאר המספרים הם כפולות שלהם, או הרכבה שלהם. ממתי החלה ספירה זו? מדוע לא סופרים חלק מהעמים בצורה ספירה אחרת?

שבעה ימים בשבוע
שאלה דומה ניתן לשאול על ימי השבוע מדוע אצל כל העמים השבוע הוא בן שבעה ימים, מדוע אין אצל חלק מהעמים שבוע בין שמונה או תשעה ימים.
רבי יהודה הלוי (הכוזרי) מבאר כי שתי עובדות אלו מוכחות כי העולם נברא מה' יתברך והוא קבע את הנחות יסוד אלו לאדם הראשון שיש עשר מספרים ושבעה ימי שבוע וכל העמים קבלו דבר זה מאדם הראשון והעבירו זאת הלאה וזה לשון קודשו:
"השמעת על אומה החולקת בדבר השבוע הידוע לכולנו המתחיל ביום ראשון ונשלם ביום השבת? וכיצד הודו בזה אנשי סין ואנשי איי המערב (הרחוקים) האם הייתה בזמן מן הזמנים התחלה לדבר בצבור (שהתאסף ) ובהסכמה כללית?.(ודאי שלא, אלא) סבת הדבר בהיות כל האנשים בנים לאדם או לנח או לאיש אחר וקביעת השבוע נמסרה להם בקבלה מאביהם הראשון... וכן גם הספירה העשרונית הסכימו עליה כל בני האדם מן המזרח ועד למערב כי אי זה טבע הביאם להתעכב בספירה דוקא לידי המספר עשר אין זאת כי אם מקבלת הספירה (העשרונית) מן האיש הראשון שהתחיל בה (שהוא אדם הראשון שקיבל דברים אלה מה')".

עשר מספרים
חכמי האמת מבארים לנו כי העולם עצמו בשורשיו הקדומים נברא בעשר ספירות בדווקא לא תשע ולא אחד עשרה, כך שעשרה מספרים בדווקא הם דבר מוכרח:
"בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק ה' את עולמו ...עשר ספירות בלי מה במספר ... עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר... בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בורייו" (ספר יצירה פ"א).
ישנם דווקא עשרה מספרים שצריך לבחון בהם ולחקור בהם, ומכוח מאמר זה נולדה "תורת המספרים" למהר"ל מפראג.
המהר"ל מפראג ביאר כי לכל מספר ישנו משמעות מיוחדת המייחדת אותו דווקא. כלומר כל מספר מבטא רעיון רוחני מסוים ורעיון זה יבא לידי ביטוי בכל פעם שניפגש עם מספר זה.
לצורך הבנת עניינינו נעסוק בביאור ב' מספרים שבע ושמונה:

המספר שבע
המספר שבע מייצג את שלמות הטבע ישנם שבעה מימדים לעולם (שש מימדים מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום ונקודת המרכז היא המימד השביעי). מחזוריות הזמן נעה על ציר המספר שבע כפי שמצינו שהעולם נברא בשבע ימים ללמדך כי שלמות טבע העולם הוא במספר שבע, ישנם שבעה ימים בשבוע, וכל שבע שנים שמיטה כל שבעה שמיטות יובל וכו' וכן כתב המהר"ל:
"כי מספר שבעה הוא המספר שהוא שלם, שהרי מספר שבעה חוזר חלילה בימים ובשנים, ומזה נראה שהוא מספר שלם" (נצח ישראל ז') "כי שלימות של עולם הזה אינו רק עד ז', כי העולם הזה הוא עולם הטבע, שנברא בשבעת ימי בראשית".(שם ,יט)

המספר שמונה
בניגוד למספר שבע, מייצג המספר שמונה את הדרגה שהיא מעל הטבע, ולכן כל פעם שניפגש במספר שמונה נמצא כי הוא מבטא רעיון או דבר שהוא מעל הטבע: "כי מספר שבעה הוא המספר שהוא שלם, ...והשמיני, שהוא על המספר השלם" (נצח ישראל ז') המספר שמונה מבטא את החיבור העל טבעי לטבעי.

פרשת שמיני
מפורסם הוא הדבר כי שם של פרשה הוא לא רק המילה הראשונה שבה החלה הפרשה אלא הוא גם מבטא מהות ורעיון עמוק המבוטא בפרשה. אין דבר שהוא על טבעי יותר מה' יתברך, העולם שלנו נקרא עולם בגלל שהוא מעלים את ה' יתברך, כפי שמבואר בנביא "אכן אתה אל מסתתר", אנו בעולם לא רואים את ה', כאשר אנו רואים כי ה' מתגלה בגלוי מוחשי בעולם זהו למעשי חיבור העל טבעי לטבעי, ישנה פרשה בתורה הקרוייה פרשת שמיני , בפרשה זו מתואר כיצד לאחר שבנו ישראל את המשכן והכין עם ישראל את המשכן על מנת שתשכון השכינה , החלו ימי המילואים בהם למדו הכהנים כיצד עובדים בבית המקדש פרשת שמיני מבארת לנו מה קרה ביום השמיני :"וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהֹוָה" בפרשת שמיני שמתארת מה קרה ביום השמיני המבטא את המדרגה העל טבעית אומר משה לבני ישראל מה לעשות כדי שתתגלה המדרגה העל טבעית "כבוד ה'" ואכן לאחר שעושים הכהנים את כל סדר העבודה נגלה כבוד ה':
" וַיֵּרָא כְבוֹד יְהֹוָה אֶל כָּל הָעָם:וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם".

וכן כתב השפת אמת כי הסיבה שדווקא ביום השמיני זכו להשראת שכינה היא מפני שהיום השמיני מייצג את מה שמעל הטבע וזה לשון קודשו: "והענין כי בכל עת צריכין לתקן מקודם שבעת ימי הבנין של הטבע. ....ואז זכו להמשיך הארה מיום השמיני שהוא למעלה מהטבע כנודע".(שפת אמת ויקרא תרמ"א).

גוף ונשמה
כל אדם בנוי מגוף ונשמה כפי שמובא בפרשת יצירת האדם. "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית א, ז).
בכל אדם יש חלק חומרי יותר - בחינת עפר, וחלק רוחני יותר - בחינת נשמה. ובנפש כל אדם ישנה מלחמה מתמדת בין שני חלקים אלו.
ניגוד אינטרסים
החלקים החומריים שבאדם שואפים לדחוף אותו במהלך ימי חייו לעסוק בקניינים חומריים, צבירת ממון ומימוש תאוות. ולעומתם דוחפים החלקים הרוחניים את האדם להתעסק בעיקר בענייני רוח, קניית חוכמה, לימוד תורה, ועבודת ה'.

גוף וראש
בתקוני זוהר מובא כי גופו של האדם מחולק לעשר מדרגות – עשר ספירות. שכל חלק בגוף מבוטא בספירה אחרת. על דרך כלל האדם בנוי מב' חלקים הגוף והראש שאת שניהם מחבר הצואר, בחלק הגוף נמצאים החלקים התחתונים יותר הגשמיים יותר רגליים ידיים וכו' ואילו בחלק הראש נמצאים החלקים העליונים של האדם השכליים המחשבתיים החושים. בחלקי הגוף התחתונים האדם משתמש בעיקר לקיום חלק הטבע שבו לאכול לשתות לאכול וכו', ואילו בחלקי הראש יכול האדם להשתמש בחלקים הרוחניים יותר להגות ללמוד לחשוב ולהתחבר לדברים שהם מעל הטבע, הזוהר הקדוש מבאר כי בחלק הגוף ישנם שבעה חלקים ב' רגליים ב' ידיים הלב הברית והעטרה סך הכל שבעה חלקים.

עסק תמידי
להוי ידוע כי אחד מהנסיונות הקשים ביותר של שלטון החומר על האדם הוא להעסיק אותו כל הזמן בענייני חומר, עד שלא ישאר לו זמן ולו שנייה אחת, לעצור, לחשוב ולהרהר אולי הוא בכלל נמצא בכיוון הלא נכון. ניסיון זה נמשך עד שהאדם מגיע למצב בו הוא כבר סבוך לגמרי ב'רשת החומר' ואין לא יכולת לצאת ממנה.
הנטייה לחומר חזקה יותר
מכיוון שהנטייה לחומריות חזקה יותר מהנטייה לרוחניות, (שהרי האדם בטבעו נוטה יותר לענייני הגשמיות ופחות לענייני הרוחניות), יש לשאול כיצד ניתן להשליט את הכוח הרוחני שבאדם על החלק החומרי?
התשובה לכך היא כי הדבר אפשרי אך ורק על ידי לימוד התורה. לימוד התורה (שהיא כולה רוחניות), מעורר באדם את החלקים הרוחניים שבו ונותן לו כוחות לגבור על הנטיות לגשמיות.
המצרי בנפש
את הנטייה להתעסקות עם חומר בנפש האדם מסמל המצרי. מצרים מלשון מיצר וצרות. צרות של תפיסה וצרות של הבנה. הבנה קטנה וצרה האומרת שאת החיים צריך לנצל לטובת החלקים החומריים שבאדם ותו לא. המצרי שבנפש אדם מנסה להעביד אותו בחומר ובלבנים, מנסה לגרום לו שכל שאיפותיו יהיו רק להשיג דברים גשמיים.
הוא גם דואג שהאדם יהיה עסוק בנושא זה כל ימיו, כך שלא יישאר לו זמן לחשוב על דברים אחרים. "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר" (שמות ה, ט), שכן יודע אותו 'מצרי' שאם האדם יעצור ויחשוב, ולו לזמן קצר, מיד הוא יבין שהוא לא במסלול הנכון.
העברי שבנפש
לעומת זאת את הנטייה לממש את החלקים הרוחניים שבנפש האדם להתבודד ולעבוד את ה', מסמל העברי. בחינת משה רבנו השואף ללכת למדבר שלושה ימים לעבוד את ה'. העברי מנסה לברר את המטרות האמיתיות של החיים, ולהביא את התורה ואת הרוחניות שהיא טומנת בחובה אל תוך האדם. המאבק הוא מאבק קשה. וכפי שביארנו לעיל רק על ידי לימוד התורה מתעוררת לחיים נשמת האדם, ומתעלת היא את מסלול חייו לכיוון הנכון.

נקודת המעבר
נקודת המעבר בין הגוף לראש היא למעשה, הנקודה המחברת את הגוף המייצג את הגשמי לראש המייצג את החלק הרוחני, במילים אחרות יציאת מצריים עניינה לעלות מהמספר שבע המייצג את כללות הגוף למספר שמונה שדרכו נעלה לשלוש המדרגות העליונות שבראש האדם חוכמה בינה ודעת.
משה רבנו אומר לפרעה המנסה לצמצם את ישראל למדרגת השבע, שהיא העיסוק התמידי בחומר ובלבנים, כי עם ישראל צריך לעלות לעיסוק הרוחני לראש, נלכה ונזבחה לה' אלוקינו דרך שלושת ימים.

פרעה
האיבר בגוף המחבר את הגוף לראש הוא הצוואר שהוא מעין מקום צר (מיצר) המחבר גוף וראש, בזוהר נאמר כי פרעה בחילוף אותיות עולה העורף, וזאת כיוון שפרעה ישב בעורף הצואר, ולא נותן לישראל לעלות ולהגשים את יעודם כעם הרוח כעם ספר, שעיקר כוחו הוא לא בעיסוק החומרי אלא בפיתוח התחום הרוחני.

פטר חמור
יש ביטוי לכל האמור לעיל במצוות פטר חמור. אדם שלחמורו נולד בכור, צריך לפדותו בשה ואם לאו לערוף אותו בצווארו ומצווה זו היא זכר ליציאת מצריים. החמור מייצג את החומר, מצריים שניסו לשעבר את ישראל לחומר ולא נתנו להם לעלות דרך הצואר לראש, משולים לחמור שאו שפודים אותה בשה המרמז על ישראל "שה פזורה ישראל", או שעורפים את צווארו, וזאת כיוון שעל מקום הצוואר המחבר את שתי הקומות חומר ורוח כל הויכוח בין ישראל למצריים.

המכה השמינית
מכיוון שנקודת המעבר בין הגוף המיוצג במספר שבע לראש המיוצג במספרים 8,9,10 הוא המספר שמונה או הצוואר , התורה מצווה על סיפור יציאת המצריים דווקא במכת הארבה שהיא המכה השמינית הכוללת ומחברת כאמור את 7 המכות הראשונות לשלוש האחרונות, דווקא בה נאמר למען תספר באוזני בנך ובן בנך (הספירה השמינית מלמטה היא הבינה והיא נרמזת פה), וזאת מכיוון שסיפור יציאת מצריים האמיתי הוא היציאה ממשלת הגוף והחומר לממשלת הראש והרוח.

לסיכום
סיפור יציאת מצריים מתאר את היכולת לצאת ממשלת החומר מיוצגת בגוף או במספר שבע , לממשלת הרוח הנמצאת בראש ומיוצגת במספרים שבע שמונה תשע, נקודת המעבר בין הגוף לראש באבירים הוא הצואר ובמספרים הוא המספר שמונה, ולכן פרעה אותיות העורף מתווכח עם משה הרוצה לצאת דרך שלשת ימים, לבחינת הראש, ולכן מצוות סיפור יציאת מצריים מגיע במכה השמינית דווקא כי למעשה כל סיפור יציאת המצריים הוא במילים אחרות המספר שמונה אותיות נשמה....
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il