הבטחנו לקוראינו הנאמנים כי השנה, בין יום העצמאות ויום ירושלים נעסוק בבניינה של ירושלים בימי שלמה המלך כ"קרית מלך רב".
בשבוע שעבר עסקנו בבנין המופלא, אולם קבלות הפנים, שהכתוב קרא לו "בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן" (מלכים א ז' ב), אולם שמטרתו הייתה להגדיל כבוד שמיים ולקרב אנשים לאמונה באל אחד.
השבוע נעסוק בבנין שייצג את מערכת המשפט היהודית, שקנתה לה מוניטין רב במהלך ההיסטוריה.
'צדק יהודי' הוא מושג שתמיד ביטא וייצג: חכמת משפט, אמינות והגינות. גם דמותו של שלמה המלך הפכה לסמל בתחום זה. הכתוב מתאר את בית הדין הגדול, בית המשפט העליון בפסוק הבא:

הקדשת אולם מיוחד לכך משמעותה הצבת הנושא המשפטי במרכז ההויה הלאומית. הכסא הוא סמל המשפט כמו שמבואר במקומות רבים בתנ"ך.
ניתן כמה דוגמאות:

כסא זה מתואר בהמשך הפרקים וז"ל הכתוב :

כס המשפט של שלמה היה עשוי מן החומרים היקרים ביותר, הוא היה מצופה בשנהב ובזהב מופז. גם האריות שקישטו אותו נתנו לכסא את מימד ההוד והיראה. מכך שהנביא מקדיש פסוקים לתיאורו ומכך שהכתוב טורח לציין גם את ייחודו, גם בהשוואה לממלכות זרות, מוכח עד כמה משמעותית מערכת זו.
מכל זה ניתן ללמוד כי ב"קרית מלך רב" של שלמה המלך, הושם דגש על חשיבותה של מערכת המשפט (במסגרת קצרה זו לא נביא את המדרשים המיוחדים אודות הכסא הפלאי).
מקומה המרכזי של מערכת המשפט משקף את הנחת היסוד, כי ללא מערכת שופטת, שתביא לידי ביטוי את עקרונות הצדק היהודיים, המדינה עדיין חסרה ובנינה עדיין לא שלם.

נשיא בית המשפט העליון, שר המשפטים, היועץ המשפטי של הממשלה, כולם בכל דור, הם אנשי מפתח שבידם היכולות להשפיע בתחום חשוב זה. שהרי כל מערכת משפט היא בבחינת המראה, שפרצופה האמיתי של המדינה משתקף בה.
לכן גם היום, תוך כדי התהוותה והתגבשותה של מערכת המשפט, חייבים להקפיד שהיא תהיה מבוססת על ערכי צדק יהודיים לפחות, אם לא על המשפט העברי כעקרון.

אנו תפילה כי רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית"
תהווה עוד נדבך בבניינה של המדינה, כמדינה יהודית ודמוקרטית.
נוסיף ונבקש בתפילתנו:
"השיבה שופטינו כבראשונה... על ביאת גואל צדק שיחזור וישב על כסא דוד".