בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

למה דווקא יריחו?

undefined

הרב יוסף כרמל

סיון תשע"ב
3 דק' קריאה
בהפטרת פרשת שלח נקרא אודות שליחת המרגלים אל העיר יריחו. ננסה להבין מדוע נבחרה עיר זו, להיות העיר הראשונה שעם ישראל יכבוש, עם כניסתו לארץ ישראל המערבית? מדוע מצאו עצמם המרגלים דווקא אצל רחב? ומדוע נאסרה בניית העיר מחדש, תוך כדי אזהרה חמורה מאוד, הכוללת עונש נורא למי שינסה לבנותה?
על השאלה הראשונה ניתן לענות בפשטות. יריחו שכנה ליד מעברות הירדן והיא שמשה כמעין שער כניסה לארץ כנען. מי שיהיה בידו המפתח לעיר יהיה בידו המפתח לשער הכניסה לארץ כולה. וז"ל המדרש: "אמר ר' שמואל בר נחמני יריחו היתה נגרה (בריחה=מפתחה) של ארץ ישראל, אמרו אם יריחו נכבשת כל הארץ נכבשת"
(מדרש תנחומא פרשת בהעלותך סימן יח).
תירוץ זה איננו עונה על שאר השאלות. לכן נציע הסבר רוחני שיתרץ את כולן.
ארץ ישראל היא ארץ הקודש, "ארץ ישראל טהורה" (מקוואות פ"ח מ"א). זהו מצב שנתחדש רק בימי יהושע בן נון, בהליך שהפך את ארץ כנען לארץ ישראל. הליך זה לא היה רק פוליטי מדיני אלא גם רוחני.
כנען היה שותפו של אביו חם, במעשה הנורא שעשה לנח. הכתוב מספר:
"וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה: וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ" (בראשית ט' כא-כב).

מסביר רש"י בעקבות חז"ל: "יש אומרים סרסו ויש אומרים רבעו".
בין כך ובין כך, נעשה כאן מעשה שמנוגד בתכלית הניגוד לחיים בקדושה ובטהרה. בעניינם של מעשים שכאלה כבר לימדנו בלעם: "אמר להם: אלהיהם של אלו שונא זימה הוא ... בוא ואשיאך עצה: עשה להן קלעים, והושיב בהן זונות"
(סנהדרין דף קו ע"א).
הגעתם של מרגלי יהושע, דווקא אל ביתה של רחב הזונה והחזרתה בתשובה, היא המסמלת מצד אחד את המצב בארץ כנען קודם כניסת עם ישראל, ומצד שני את הפיכתה לארץ ישראל. לכן, מקום זה חייב להישאר בשיממונו, כסמל למהפך שהתרחש. בנייתה מחדש של העיר עלולה להתפרש כחזרה לימים האפלים טרם הגעת המרגלים. תל החרבות שהתנשא בכניסה לארץ, על יד שער הכניסה הזהיר את הנכנסים: זו ארץ ישראל ולא ארץ חם וכנען. לכן ברורה גם אזהרתו של יהושע בן נון:
"וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" (יהושע ו' כו).

נוכיח את דברינו, תוך כדי בחינת המאורעות שאירעו בתקופת אחאב ואיזבל.
חתונותיהם של מלכי ישראל ויהודה עם נסיכות צידוניות שהבולטת שבהן היא: "אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים" (מלכים א ט"ז לא) אשת אחאב, השחיתו את המידות בנושא האישות. איזבל הייתה ידועה לשמצה בתחום הזנות, עבודת הבעל גם היא זנות וצידון הוא בכורו של כנען. לכן, אין זה פלא שדווקא ידידו ורעו של אחאב, חיאל בית האלי, הוא זה שחזר ובנה את יריחו. כמבואר בכתוב:
"וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה (החלק הנקבי של עבודת הבעל) וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו: בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה" (מלכים א ט"ז לג).

לכן, ברורים גם דברי הכתוב המתארים את סופו של אחאב:
"וַיִּשְׁטֹף אֶת הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ כִּדְבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֵּר" (שם כ"ב לח).

שהרי כבר הסברנו לעיל מה הקב"ה שונא ועל כן ציוותה אותנו התורה:
"לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְכָל נֶדֶר כִּי תוֹעֲבַת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ גַּם שְׁנֵיהֶם" (דברים כ"ג יט).


דווקא בימים אלה שהמאבק על ארץ ישראל שוב עולה לכותרות,
הבה ונזכור את חובתנו לשמור על ארץ ישראל מפני המגמה להפוך אותה ח"ו לארץ כנען.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il