- פרשת שבוע ותנ"ך
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
מותרים לכם, מחולים לכם, שרויים לכם
וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ
בפרשת "עקב" יש פסוקים רבים שמדברים על הברית שאלוקים כרת עם האבות ונשבע להם, גם בתחילת הפרשה משה אומר להם:
מה כוללת הברית והשבועה שאלוקים כרת עם האבות? משה מונה והולך: אהבת ה', ברכתו, ריבוי וברכה בילדים, ברכוש, בפרי הארץ, בצאן ובבקר וכן הבטחה על ירושת ארץ ישראל, כפי שנאמר בהמשך:
ממשיך משה ואומר, כי גם בריאות כלולה בזה אם תשמעון אל המשפטים האלה, "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי". גם שפע ברכה מכל העמים "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים". גם השפעה עליהם, כמו שנאמר לאברהם אבינו:
הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ
משה חוזר עשרות פעמים על הברית ועל השבועה הזאת, כיוון שהיא צריכה להיות לנגד עינינו תמיד. לכן אנחנו מזכירים אותה בברכת המזון ובתפילה פעמים רבות. וכתב גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי זיע"א על הברכה הראשונה של תפילת י"ח, שהיא ברכה שחשוב לכוון בה, ואם לא כיוון בה – לא יצא ידי חובה.
בברכה זו אנו אומרים "גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת" – מה צריך לכוון כשאומרים "חַסְדֵי אָבוֹת" שאלוקים גומל? ברוב הפירושים בסידורי התפילות כתוב שצריך לכוון על החסדים שעשו האבות, וזה צריך תיקון. על זה כותב בעל הבן איש חי כי מדובר על "החסדים שהבטיח בהם את האבות להטיב להם ולזרעם". הוצאת החסדים האלו מן הכוח אל הפועל נקראת "גמילה", כמו שנאמר על פריחת שקד במקדש "וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (בא"ח בשלח י).
ומנין לרבי יוסף חיים זיע"א שזה הפירוש? גם מהפרשה שלנו וגם מדברי הנביאים. אצלנו התורה קוראת לשבועה "חסד". שנאמר: "וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ". אלוקים נשבע לאבותיך "חסד". גם הנביא מיכה אומר שאלוקים נשבע לאבות חסד ואמת. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז יט).
ולמה משה קורא לברית האבות "חסד"? למה היא נקראת "חסדי אבות"? א] כיוון שעצם כריתת הברית היא חסד אלוקים גדול אתנו. מי אנחנו ומה חיינו שאלוקים הגדול הגיבור והנורא יבטיח לנו ויכרות אתנו ברית. ב] תוכן השבועה הוא חסד גדול לעם ישראל. כפי שראינו לעיל וכפי שמובא בספר בראשית (פרק טו יח) "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת". ג] גם תכונת החסד של עם ישראל מקורה בשבועת החסד של אלוקים.
בפרשת "עקב" יש פסוקים רבים שמדברים על הברית שאלוקים כרת עם האבות ונשבע להם, גם בתחילת הפרשה משה אומר להם:
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ".
מה כוללת הברית והשבועה שאלוקים כרת עם האבות? משה מונה והולך: אהבת ה', ברכתו, ריבוי וברכה בילדים, ברכוש, בפרי הארץ, בצאן ובבקר וכן הבטחה על ירושת ארץ ישראל, כפי שנאמר בהמשך:
"וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ".
ממשיך משה ואומר, כי גם בריאות כלולה בזה אם תשמעון אל המשפטים האלה, "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי". גם שפע ברכה מכל העמים "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים". גם השפעה עליהם, כמו שנאמר לאברהם אבינו:
"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".
הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ
משה חוזר עשרות פעמים על הברית ועל השבועה הזאת, כיוון שהיא צריכה להיות לנגד עינינו תמיד. לכן אנחנו מזכירים אותה בברכת המזון ובתפילה פעמים רבות. וכתב גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי זיע"א על הברכה הראשונה של תפילת י"ח, שהיא ברכה שחשוב לכוון בה, ואם לא כיוון בה – לא יצא ידי חובה.
בברכה זו אנו אומרים "גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת" – מה צריך לכוון כשאומרים "חַסְדֵי אָבוֹת" שאלוקים גומל? ברוב הפירושים בסידורי התפילות כתוב שצריך לכוון על החסדים שעשו האבות, וזה צריך תיקון. על זה כותב בעל הבן איש חי כי מדובר על "החסדים שהבטיח בהם את האבות להטיב להם ולזרעם". הוצאת החסדים האלו מן הכוח אל הפועל נקראת "גמילה", כמו שנאמר על פריחת שקד במקדש "וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (בא"ח בשלח י).
ומנין לרבי יוסף חיים זיע"א שזה הפירוש? גם מהפרשה שלנו וגם מדברי הנביאים. אצלנו התורה קוראת לשבועה "חסד". שנאמר: "וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ". אלוקים נשבע לאבותיך "חסד". גם הנביא מיכה אומר שאלוקים נשבע לאבות חסד ואמת. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז יט).
ולמה משה קורא לברית האבות "חסד"? למה היא נקראת "חסדי אבות"? א] כיוון שעצם כריתת הברית היא חסד אלוקים גדול אתנו. מי אנחנו ומה חיינו שאלוקים הגדול הגיבור והנורא יבטיח לנו ויכרות אתנו ברית. ב] תוכן השבועה הוא חסד גדול לעם ישראל. כפי שראינו לעיל וכפי שמובא בספר בראשית (פרק טו יח) "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת". ג] גם תכונת החסד של עם ישראל מקורה בשבועת החסד של אלוקים.
ברכת המזון באהבה
קול צופייך פרשת עקב תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | י"ט אב תשפ"ב
מעלת אמירת מאה ברכות
הרב מאיר גולדויכט | כ' אב תשפ"ב
שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן
הרב יוסף כרמל | תשע"א
מעלת המברך ברכת המזון בכוונה
קול צופייך פרשת עקב תשפ"א
הרב שמואל אליהו | כ' אב תשפ"א
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
השבח ארץ ישראל, היבט הלכתי
סיון תשע"א
האור גדול של ל"ג בעומר
עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן
י"ג אייר תש"פ
תורת האר"י הקדוש – תורה של גאולה
מתוך הילולת האר"י בבית בכנסת אבוהב בצפת תשע"ו
ה' אב תשע"ו
משנכנס אדר מרבים בשמחה - משמעות הלכתית
ב אדר תשפ"ג
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
השלמת התמונה
דיני פלסטר בשבת
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מהפרי ועד הגאולה
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
אוצרות בלב הים
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
מה המשמעות הנחת תפילין?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות