בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

מי שחייב נידוי בארץ – מנודה בשמים

undefined

הרב שמואל אליהו

אב תשע"ב
2 דק' קריאה
מי שמטנף פיו – ארבעים יום תפילתו לא נשמעת
בימינו לא מקובל לנדות או להחרים בני-אדם. רק לעתים רחוקות בית-דין מנדה אדם שעובר את הגבול מאוד. למרות זאת כתוב בזוהר הקדוש (פרשת פקודי דף רמט) כי מי שחייב נידוי בעולם הזה – הוא מנודה ונזוף בשמים, ותפילתו לא מתקבלת ארבעים יום.
כך מובא שם כי בהיכל נגה יש ארבעים מלאכים שהם מנדים למטנפים את פיהם, ומנדים בשמים את אלה שצריכים נידוי:
"וְאִלֵּין אַרְבָּעִים (מלאכים) אִינּוּן דְּקַיְימִין וַאֲנְזִיפוּ וּמְנַדִּין לְכָל אִינּוּן דְּאַפִּיקוּ מִפּוּמַיְיהוּ מִלָּה דְּלָא אִצְטְרִיכָא, וּבָתַר דָּא אַפִּיקוּ מִפּוּמַיְיהוּ מִלָּה קַדִּישָׁא, מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא, וּמְטָנְפֵי פּוּמַיְיהוּ בָּהּ. וְאִלֵּין קַיְימֵי, וּמְנַדִּין לוֹן, וְקַיְימֵי בְּהַאי נִדּוּיָיא אַרְבְּעִין יוֹמִין, דְּלָא אִשְׁתְּמַע צְלוֹתְהוֹן".

תרגום ופירוש: יש ארבעים מלאכים בשמים שעומדים, נוזפים ומנדים כל מי שמוציא מילה שאסור להוציא מהפה (קללה או נבלות פה. או לשון הרע או שקר וחנופה וכד'), וכשאותו אדם מוציא אחר כך מפיו דברי קדושה בתפילה או בדברי תורה – הם עוצרים את תורתו ותפילתו שלא תישמע בשמים, ומשאירים אותו בנידוי במשך ארבעים יום.

היזהרו בפלוני שהוא נזוף
ממשיך הזוהר ואומר:
"וְכֵן לְכָל אִינּוּן דְּחָאבוּ אִינּוּן חוֹבִין, דְּבַעְיָין לְנַזְפָא, עֲשָׂרָה כָּרוֹזִין נַפְקֵי בְּכָל יוֹמָא, וּמַכְרְזֵי בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין, וּבְכָל אִינּוּן חֵילִין וּמַשִּׁרְיָין, אִזְדְּהָרוּ בִּפְלַנְיָא דְּאִיהוּ נְזִיפָא. נְזִיפָא אִיהוּ עַל חוֹבָא פְּלוֹנִי דְּעֲבַד, עַד דְּתָב קַמֵּי מָארִיהּ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן".

תרגום ופירוש: וכן כל מי שחב בחובה שצריך לקבל עליה נזיפה ונידוי, עשרה כרוזים בשמים יוצאים בכל יום ומכריזים עליו בכל הרקיעים ואצל כל המלאכים, הם מזהירים ואומרים: היזהרו בפלוני שהוא נזוף בגלל חוב פלוני שעשה. עד שישוב בתשובה לפני בוראו. רחמנא ליצלן.
למזלנו יש חסד גדול בעולם שנקרא "תשובה":
"כַּד תָּב מֵהַהוּא חוֹבָא, מִתְכַּנְּפֵי אִלֵּין אַרְבְּעִין, וְשָׁרָאן לֵיהּ. וּכְדֵין אַכְרִיזוּ עָלֵיהּ, פְּלַנְיָא שָׁרָא נְזִיפָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה צְלוֹתָא עָאלַת. וְעַד לָא תָּב, נָזִיף אִיהוּ לְעֵילָּא וְתַתָּא, וּנְטִירוּ דְּמָארֵיהּ אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ. וַאֲפִילּוּ בְּלֵילְיָא נִשְׁמָתֵיהּ נְזִיפָא, דְּסָתְמִין לָהּ כָּל תַּרְעֵי שְׁמַיָּא וְלָא סַלְּקָא, וְדַחְיָין לָהּ לְבַר".

תרגום ופירוש: וכאשר אותו אדם שב בתשובה, מתכנסים אותם ארבעים מלאכים ומתירים לו. בשעה זו מכריזים עליו כי הותר נידויו ומכאן ואילך תפילתו נשמעת. עד שהוא לא שב – הוא נזוף למעלה ולמטה. והשמירה של הקב"ה עוזבת אותו. ואפילו בלילה נשמתו נזופה וכל שערי השמים סגורים בפניה והיא לא עולה למרומים, ודוחים אותה מחוץ למחיצתו של הקב"ה.

סגולת ארבעים יום לקיבול תפילות ברצון
לכן עושים התרת נדרים, חרמות וקללות ארבעים יום לפני ראש השנה, בי"ט אב, וכן בערב ראש חודש אלול, ארבעים יום לפני יום כיפור. שלא נהיה מנודים ונזופים בשמים, ולא יעצרו את התפילות שלנו בימים חשובים כאלה (עיין קצור שו"ע קכח סע' טז, כה"ח תקפא ס"ק יב, יט, צט).
כדי שההתרה הזאת תעזור אנו צריכים להיזהר לא להמשיך עלינו נזיפות במשך ארבעים יום הללו במיוחד. שלא נקלקל את מה שתיקנו. בהמשך נפרט את מה שמנוי בספרי הפוסקים על דברים שבית-דין מנדים עליהם או חלילה נוזפים בגללם או מחרימים בגללם. שכל אחד מהם הוא על חומרה אחרת של מעשים. ואנו מונים את כולם, שנדע ממה להיזהר שלא יעכב שום דבר את תפילתנו ותתקבל לרצון.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il