- מדורים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן נורית ונחשון רבנשטיין
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ
החיוב להקים מערכת משפטית שתשרת את הציבור מופיע בתחילת פרשתנו שנאמר:
הפניה בפסוק זה היא גם כלפי העם, שצריך לדאוג שתהיה לו מערכת משפט מסודרת והוגנת וגם כלפי הדיינים שיקבלו את המינוי ויצטרכו לפעול בהתאם לכך (רש"י ור"ן בדרשות).
במדינת ישראל קיימות מספר מערכות משפטיות. בתי המשפט העוסקים בדין הפלילי ובכך מקיימים את חובת השלטון ההלכתית, לדאוג לסדר ציבורי, שקט ובטחון אישי. בתי משפט אלה עוסקים גם בדין האזרחי, לצערנו הרב, ברוב המקרים ללא מחויבות להלכה. חלק ממערכת זו היא רשת בתי המשפט למשפחה, המטפלת בסכסוכים הנוגעים למעמד אישי ובעיקר בתחום הגירושין-פירוק התא המשפחתי, כולל כל ההשלכות על שאלת המזונות, אחזקת הילדים וחלוקת הרכוש. גם למערכת זו אין זיקה מחייבת להלכה. מערכת זו מתחרה בבתי הדין הרבניים, שמונו על פי חוק, לטפל בכל עניני המעמד האישי. התחרות בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים תלויה גם במה שמכונה בעגה המשפטית "סוגיית מירוץ הסמכויות" ,שלא נוכל להקדיש לה מקום במסגרת דיון קצר זה.
בתי הדין הרבניים אמורים לטפל באופן בלעדי בסוגיית הגט, מתוך מחויבות להלכה.
אם כך, נשאלת השאלה מדוע היה צריך להקים מערכת משפטית חדשה ונוספת, תחת השם רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" הפרושה בכל רחבי הארץ?
התשובה לכך קשורה בטבורה לשאלת הקשר שבין בית המשפט העליון ובין מערכת בתי הדין הרבניים. בית המשפט העליון רואה עצמו מכח תפקידו כנציג הציבור להבטיח כי יתקיים בנו המאמר:
"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
בתי הדין הרבניים טענו וטוענים במשך שנים רבות כי הם אינם כפופים לבית המשפט העליון, שהרי הם מחויבים אך ורק להלכה. גם במחלוקת זו לא נדון במסגרת זו.
במסגרת מאבק זה, הוציא בית המשפט העליון את "הלכת אמיר" המכונה בציבור "הלכת פרוקצ'ה". בית המשפט העליון אסר על כל שופטי ישראל המקבלים משכורת, או משתמשים בציוד השייך למדינת ישראל, לשמש כבוררים ולדון על פי חוק הבוררות. החלטה זו חסמה בפני בתי הדין הרבניים את האפשרות לדון בדיני ממנות, אפילו בהסכמת הצדדים. מרגע זה אי אפשר היה להתדיין באמצעות המערכת המשפטית של מדינת ישראל בדיני ממונות, המבוססים על עקרונות הצדק היהודי הידוע מדורי דורות- על פי ההלכה. מצב קשה זה יצר 'ואקום' שחייב אותנו להקים את מערכת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית", שחוק הבוררות הישראלי והבין לאומי מעניק לה את היכולת לאכוף את פסקיה, בעניינם של הבוחרים לידון בפניה. מערכת המשרתת את הציבור בהגינות, בשקיפות, במהירות וללא הוצאות מיותרות, תוך כדי שמירה על סדרי דין וכללי אתיקה שעומדים בכל ביקורת הלכתית וציבורית. המערכת מוכיחה כי ניתן לפעל על פי דין תורה גם במציאות מודרנית משתנה וגם במסגרת החוק.
אנו תפילה כי נזכה שרשת בתי הדין שלנו "ארץ חמדה-גזית" תהווה חלק מקיום מצוות התורה:
בהמשך להבטחתנו, הבירורים בענייני נבואה, שאותם סקרנו בשבת פרשת ראה, יובאו בפרשת כי תצא הבעל"ט.
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח).
הפניה בפסוק זה היא גם כלפי העם, שצריך לדאוג שתהיה לו מערכת משפט מסודרת והוגנת וגם כלפי הדיינים שיקבלו את המינוי ויצטרכו לפעול בהתאם לכך (רש"י ור"ן בדרשות).
במדינת ישראל קיימות מספר מערכות משפטיות. בתי המשפט העוסקים בדין הפלילי ובכך מקיימים את חובת השלטון ההלכתית, לדאוג לסדר ציבורי, שקט ובטחון אישי. בתי משפט אלה עוסקים גם בדין האזרחי, לצערנו הרב, ברוב המקרים ללא מחויבות להלכה. חלק ממערכת זו היא רשת בתי המשפט למשפחה, המטפלת בסכסוכים הנוגעים למעמד אישי ובעיקר בתחום הגירושין-פירוק התא המשפחתי, כולל כל ההשלכות על שאלת המזונות, אחזקת הילדים וחלוקת הרכוש. גם למערכת זו אין זיקה מחייבת להלכה. מערכת זו מתחרה בבתי הדין הרבניים, שמונו על פי חוק, לטפל בכל עניני המעמד האישי. התחרות בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים תלויה גם במה שמכונה בעגה המשפטית "סוגיית מירוץ הסמכויות" ,שלא נוכל להקדיש לה מקום במסגרת דיון קצר זה.
בתי הדין הרבניים אמורים לטפל באופן בלעדי בסוגיית הגט, מתוך מחויבות להלכה.
אם כך, נשאלת השאלה מדוע היה צריך להקים מערכת משפטית חדשה ונוספת, תחת השם רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" הפרושה בכל רחבי הארץ?
התשובה לכך קשורה בטבורה לשאלת הקשר שבין בית המשפט העליון ובין מערכת בתי הדין הרבניים. בית המשפט העליון רואה עצמו מכח תפקידו כנציג הציבור להבטיח כי יתקיים בנו המאמר:
"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
בתי הדין הרבניים טענו וטוענים במשך שנים רבות כי הם אינם כפופים לבית המשפט העליון, שהרי הם מחויבים אך ורק להלכה. גם במחלוקת זו לא נדון במסגרת זו.
במסגרת מאבק זה, הוציא בית המשפט העליון את "הלכת אמיר" המכונה בציבור "הלכת פרוקצ'ה". בית המשפט העליון אסר על כל שופטי ישראל המקבלים משכורת, או משתמשים בציוד השייך למדינת ישראל, לשמש כבוררים ולדון על פי חוק הבוררות. החלטה זו חסמה בפני בתי הדין הרבניים את האפשרות לדון בדיני ממנות, אפילו בהסכמת הצדדים. מרגע זה אי אפשר היה להתדיין באמצעות המערכת המשפטית של מדינת ישראל בדיני ממונות, המבוססים על עקרונות הצדק היהודי הידוע מדורי דורות- על פי ההלכה. מצב קשה זה יצר 'ואקום' שחייב אותנו להקים את מערכת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית", שחוק הבוררות הישראלי והבין לאומי מעניק לה את היכולת לאכוף את פסקיה, בעניינם של הבוחרים לידון בפניה. מערכת המשרתת את הציבור בהגינות, בשקיפות, במהירות וללא הוצאות מיותרות, תוך כדי שמירה על סדרי דין וכללי אתיקה שעומדים בכל ביקורת הלכתית וציבורית. המערכת מוכיחה כי ניתן לפעל על פי דין תורה גם במציאות מודרנית משתנה וגם במסגרת החוק.
אנו תפילה כי נזכה שרשת בתי הדין שלנו "ארץ חמדה-גזית" תהווה חלק מקיום מצוות התורה:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
בהמשך להבטחתנו, הבירורים בענייני נבואה, שאותם סקרנו בשבת פרשת ראה, יובאו בפרשת כי תצא הבעל"ט.

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, לָמָּה וּלְמָה?
הרב יוסף כרמל | חשון תשפ"ג

ישמעאל בני, ברכני!
הרב יוסף כרמל | תשע"ד

יכין ובועז
הרב יוסף כרמל | אדר א' התשס"ה

לא בשמים היא
הרב יוסף כרמל | תשס"ד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
הקשבה בזמן של פילוג
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
איך ללמוד גמרא?
לבדוק את החמץ שבלב
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
מה המשמעות הנחת תפילין?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?

ארבעת המינים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הלכות חול המועד
חלק י
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב

תפילות חג סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
