פנחס בן אלעזר הכהן היה בן שבט לוי, שנתכהן בתחילת פרשתנו בכהונת עולם.
וז"ל הכתוב:

משמעות ברכה זו היא, כי לעולם ברירת המחדל של בחירת הכהן הגדול תהיה מישהו מזרעו של פנחס.
שכרו הגדול של פנחס הוא על המעשה המתואר בסוף פרשת בלק:

ברגע של משבר ידע פנחס איך אוחזים בכלי נשק, ברומח ולהשתמש בו.
גם בפרשה הבאה מתייצב פנחס הלוי הכהן בראש הלוחמים. משה שלח שנים עשר אלף נציגים של כל עם ישראל, להלחם במדיינים, בראשם הוא מעמיד את פינחס.
וז"ל הכתוב:

זו הייתה דרכו של עם ישראל לאורך כל הדורות. חייליו של יהושע בן נון אחזו בחרב ונלחמו על שחרור הארץ, יחד עם זאת נתבעו על לימוד התורה. חייליו של דוד ידעו לחגור את חרבם, כדי להגן על אחיהם וידעו גם לחגור את חרבם להלחם במלחמתה של תורה (עיינו מגילה יד ע"א). כך גם תלמידיו של רבי עקיבא, לוחמיו של בר כוכבא, הלוחמים על עצמאות ישראל. כך גם נפסק להלכה, כי לכתחילה דווקא יראי השמים, העוסקים תדיר בתורה הם הראשונים להתגייס, הירא ורך הלבב מעברות שבידו משוחרר ממלחמת (רשות) (עיינו סוטה מג ע"ב, ברמב"ם פ"ז מהלכות מלכים ונושאי הכלים שם). גם בימינו אנשי ישיבות ההסדר והמכינות, מתייצבים כנדרש וכיאות בראש הלוחמים ומקדשים שם שמים ברבים.
מניסיוננו רב השנים מוכח, שרמתם התורנית איננה נפגעת והם יכולים לשמש גם כחד החנית של גדולי התורה בני גילם.
בימים אלה שהפולמוס הציבורי בעניין חוק טל עולה לדיון, חובה עלינו לקרא לידידינו ושותפינו, ראשי עולם התורה החרדים:
נצלו את ההזדמנות! דווקא היום, אם תבואו מתוך גישה של שותפות, תצליחו לגייס תמיכה ציבורית רחבה ביותר, שתכיר בחשיבות לימוד התורה בעם ישראל, תְּקַבֵּעַ אותו בחוק המדינה ולא רק באיזשהו "סטטוס קוו" ו/או אילוצים קואליציוניים! מאידך, תעזרו לכל מי שאיננו מסוגל ללמוד תורה יומם ולילה, לקיים את חובותיו כלפי עצמו, כלפי משפחתו וכלפי עמו ומדינתו. קבלו החלטה, שכל מי שאין לו סיכוי להיות בשורה הראשונה של ההנהגה התורנית, אחרי כמה שנים בישיבה הגבוהה, ישרת שירות צבאי, ילמד מקצוע ויקבע עתים לתורה.

הבה נתפלל כי גם מחלוקת זו תמצא את פתרונה בדרכי נועם,
מתוך כבוד הדדי ועל בסיס ההכרה בחשיבות הרמה הרוחנית של עם ישראל לכל שדרותיו.