בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • שבת
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

שבת - דף כו'

שיעור דף יומי בקיצור

undefined

הרב אורי בריליאנט

יג' חשוון התשע"ג
2 דק' קריאה 16 דק' האזנה

(כה: 3- עד  כז. שליש עליון)

חלק א – המשך שמנים להדלקת נרות

א. רשב"א - לא מדליקים בצרי (שרף עצי הקטף, שמן אפרסמון)

  1. אביי – עף (סכנה) (ובברייתא בהמשך גם לא בנפט לבן מאותה סיבה)
  2. רבה – מוסיף שריחו טוב ושמא יקח ממנו.
  3. בהמשך מובאת כל הברייתא (אמצע עמוד א) כיון שאינו פרי אלא שרף (יוצא מן העץ), וכן רי"ש ורי"ש בן ברוקה – שכל היוצא מן העץ לא מדליקים בו אלא מו הפרי.

עוד דעות:
ר' טרפון – רק שמן זית,
ר' יוחנן בן נורי – כל השמנים! ואפילו נפט, שמן דגים, עטרן אפילו שבא מזפט), וכן ר' שמעון שזורי (שמן פקועות, נפט).
חלב - במשנה - חכמים – לא, נחום המדי – במבושל כן.
בברייתא – סומכוס – חלב לא, שמן דגים כן (וההבדל בינו לחכמים זה שאחד מהם מתיר אם מערבבים קצת שמן דגים בחלב, ואחד אוסר ומתיר שמן דגים רק בתערובת).

אגב זה (כו. 3+):

  1. סיפור ההתנקשות של החמות בכלה על ידי השמן.
  2. נבוזראדן השאיר כורמים (מלקטי אפרסמון) ויוגבים (סוחטי חלזונות).

ב. שמן טבל טמא (כו. רבע)

רואים את הטבל כערבוב של תרומה עם חולין, ממילא -
לישראל ודאי אסור להנות ממנו (תרומה),
לכהן אסור כי נתונים לו רק משעת הרמה (לומדים מהיקש מתרומה טהורה – "משמרת תרומותי").

חלק ב – טומאת בגדים

(מובא אגב "כל היוצא מן העץ")

הקדמה

  • יש שתי טומאות בבגד – נגעים וטומאה מבחוץ (למשל שרץ).
    בנגעים יש חומרא שנטמא כבר בחוטים (שתי וערב), בשרץ יש חומרא שנטמא בכעדשה.
    מבחינת הגודל וסוג הבגד – אין הבדל.
  • בטומאות שנוגעות בבגד אין פרוט לגבי סוג הבגד, אלא כתוב – "או בגד או עור" וכד'.

בטומאת צרעת הבגד כתוב (ויקרא יג) -
מז והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת:  בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.
מח אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב, לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר; אוֹ בְעוֹר, אוֹ בְּכָל-מְלֶאכֶת עוֹר...
נט זֹאת תּוֹרַת נֶגַע-צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים, אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב, אוֹ, כָּל-כְּלִי-עוֹר--לְטַהֲרוֹ, אוֹ לְטַמְּאוֹ.

א. האם בגד גדול משאר המינים נטמא?

בבגד קטן – לפי כולם רק צמר ופשתים (גדול – פשט +קל וחומר, קטן – "והבגד" – לרבות קטן).
בבגד גדול -
אביי – כנ"ל,
רבא – רי"ש – צמר ופשתים, רשב"א – שאר מינים ("או בבגד" לרבות)

נפרט יותר בטבלה:

רשב"א
"כל היוצא מן העץ (מלבד פשתים) אין בו משום שלוש על שלוש (אצבעות)".

רי"ש
לומדים טומאות מנגעים, שזה דווקא בצמר ופשתים.

מקורות

שרצים

בגד גדול

בגד קטן

אביי

דווקא צמר ופשתים,
בקטן וגדול

פשט +  קל וחומר משתי או ערב (וכיון שמיועדים גם לעשירים, לומדים גדול שמיועד גם לעשירים)

"והבגד" – לרבות קטן

קשה:
1. אולי "והבגד" מרבה שאר מינים?
תשובה – כתוב צמר ופשתים.
2. אולי מרבה שא מינים גדולים?
תשובה – כתוב פעמיים צמר ופשתים.

או בבגד – לרבות שלומדים מכאן לשרצים.
(לא ניתן ללמוד מאחד לשני כי נגעים חמור שמטמא בשתי/ערב, ושרץ חמור שמטמא בכעדשה ונגעים בכגריס)

רבא

1

בקטן – צמר ופשתים
בגדול – כל המינים

דווקא צמר ופשתים,
גם בקטן וגם בגדול

"או בבגד" – לרבות גדול בשאר מינים.

בניין אב מנגעים (לא צריך לימוד).
(אם שרץ חמור יותר, התורה היתה מרבה בגד קטן בשרץ ולומדת משם, אלא מזה שכתבה את הדין בנגעים

2

בקטן – צמר ופשתים

בגדול – כל המינים

נראה מחר.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il