יראת שמים היא עניין של תפיסה - תפיסה של האדם עצמו וגם תפיסה של החברה שבה הוא חי. אברהם מקבל הכרה, אפילו מבני דורו עובדי האלילים, כאדם ירא שמים שחי בקרבם. אנשים מזהים אדם ירא שמים לפי התנהגותו, דרך דיבורו ויחסיו עם בני אדם אחרים. לזה התכוון הרב ישראל ליפקין מסלנט כשאמר שרווחתו של הזולת בעולם הזה היא המפתח לעולם הבא שלך.
חכמי התלמוד תמיד הדגישו את החשיבות שיש לשמו הטוב של האדם בחברה שבה הוא חי. המבחן שלהם ליראת השמים של האדם היה תמיד "מה אומרים עליו אנשים אחרים?" אברהם היה בעל לב רחב ויד רחבה, אדם שדאג לאנשים אחרים, גם לאלה שעשו לו עוול או שהיו אויביו מבחינה רוחנית.
אך אברהם אבינו לא היה פציפיסט או חלש או תמים מול פני הרשע. הוא יצא למלחמה להציל את לוט והערים על פרעה ועל אבימלך בהתנהגותם הנפשעת כלפי שרה אשתו. הוא דוגמה מושלמת לשילוב של מעשיות ולריאליזם שחיוניים בחיים עם חמלה כלפי הזולת והבנה של התלאות הגופניות והרוחניות שלו, ולכן הוא מודל לחיקוי.
היהדות תמיד קושרת קשר בל-ינתק בין עבודת האל לשירות לחברה האנושית. כפי שציינו לא פעם, זאת היתה נקודה מרכזית באמונתו של אברהם, נקודה שהיתה חסרה אצל מי שהיה צדיק אלמלא אותו חיסרון, נח.
לאדם ירא שמים יש חושים רגישים במיוחד. אברהם שומע את הקריאה האלקית לעזוב את מולדתו וללכת אל ארץ חדשה, ארץ ישראל. הרבי הגדול מקוצק מציין שהצו האוקי הזה נאמר לכולם, בפומבי, אך רק אברהם שמע אותו ופעל לפיו.
יראת השמים שלו, שהתבטאה בהתנהגותו כלפי אנשים אחרים, ההקרבה שלו למען אמונתו הדתית, התנגדותו לעבודת אלילים ולתחלואים החברתיים והמוסריים שהביאה ומעשי החסד והעזרה שלו לזולת - כל אלה יחד העניקו לו את היכולת לשמוע את מה שאחרים חירשים משמוע ולראות את מה שאחרים היו עיוורים מראות.
הוא יכול היה "לראות" את האל מופיע לפניו ולנהל שיחה, כביכול, עם הבורא. זה המדד ליראת שמים אמיתית, וגם השכר עליה. יראת השמים של אברהם וביתו הופכים את שלושת עוברי האורח שנכנסים לאוהל שלו למלאכים. יראת שמים יכולה להיות מדבקת, כפי שגם הרשעות עלולה להיות מדבקת.
אדם ירא שמים רואה את הבורא בכל פעילות והתרחשות בחיי האדם והחברה. לכן יראת שמים מונעת מהקטנוניות, האנוכיות והגאווה להשתלט על הדיבור וההתנהגות של האדם. דוד המלך מכריז בתהילים "שוויתי ד' לנגדי תמיד". כשאדם רואה את הקב"ה לנגד עיניו תמיד, הוא מבין את מהותה של יראת שמים בחיים היהודיים. חברה אשר איננה שואפת לפחות לשמץ של יראת שמים בחייו של הפרט ובאווירה הציבורית לוקה בעיניים עיוורות ובאוזניים חירשות. הבה נקווה שזה לא יקרה לחברה שלנו, לעם ישראל, צאצאיו של אברהם אבינו ע"ה.