בית המדרש

  • מדורים
  • שיעורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

"מהי 'דת'?"

undefined

הרב יוסף כרמל

אדר תשע"ב
2 דק' קריאה
על פי בקשתו של קוראנו הנאמן קובי ה. נסביר היום את המושג 'דת', כפי שהוא מופיע במגילת אסתר.
נשתדל במסגרת קצרה זו לברר יותר את המושג המוזכר בעיקר בספרים מהתקופה הפרסית: מגילת אסתר, ספר דניאל וספר עזרא (הביטוי 'דת' מופיע גם בספר דברים).
בכל מקום שמופיע במגילת אסתר הביטוי 'דת' פירושו 'חוק', כמו שמסביר אבן עזרא על הפסוק:
"וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" (א' ח).

לכן הביטוי - "כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין" (שם יג), מתפרש על ידי רבנו בחיי: "שופטים הם החכמים יודעי דת ודין שנותנין את הדין" (דברים ט"ז יח). כלומר, השופטים הם הממונים על שמירת החוק =דת.
ר"י אלבו, בעל ספר העיקרים, מסביר מדוע מערכת חוקים דתית גם היא קרויה דת. וזו לשונו:
"שם דת יפול על כל הישרה או הנהגה שתכלול קבוץ רב מן האנשים, ...והן שתהיה אלהית, כמו מימינו אש דת למו, או נמוסית, כדתי מדי ופרס.
והדת על ג' פנים, א. טבעית ב. נימוסית ג. אלקית.
א. הטבעית היא שוה בכל אדם ובכל זמן ובכל מקום. ב. הנימוסית היא מה שתסודר מחכם או חכמים לפי המקום ולפי הזמן וכפי טבע המונהגים בה... ג. האלקית היא מה שתסודר מהשם על יד נביא כמו אדם או נח, וכמו ההנהגה והדת שהיה אברהם מלמד ומרגיל האנשים לעבוד השם והיה מל אותם במצות השם, או מה שתסודר מהשם על יד שליח שלוח ממנו להנתן דת על ידו כתורת משה.
א. כוונת הדת הטבעית להרחיק העול ולקרב היושר, כדי שיתרחקו האנשים מן הגנבה והגזלה והרציחה, באופן שתעמוד ותתקיים החברה בין האנשים ויהיה כל אחד ניצל מכף מעול (מלשון עוולה וחמס).
ב. כוונת הדת הנימוסית היא להרחיק המגונה ולקרב הנאה, (מטרתה לקבוע חוקים ותקנות לטובת הציבור ולאפשר חיים בחברה מתוקנת ומסודרת, כמו חוקי תעבורה, מסחר,רישום קרקעות וכו').
ג. כוונת האלקית היא להישיר האנשים אל השגת ההצלחה האמתית שהיא הצלחת הנפש וההשארות הנצחי, ותראה להם הדרכים שילכו בהגעתה, ותודיע להם הטוב האמתי כדי שישתדלו בהשגתו...(לקבוע כיצד אדם דבק ברוחני ומתקרב אל הקב"ה באמצעות הקדשת חייו להשגת הישגים רוחניים ולא להשגת טובות הנאה חומריות)"
(ספר העיקרים מאמר א פרק ז).
לפי דבריו של בעל ספר העיקרים אין כל קשר בין ה'דת' המופיעה במגילת אסתר למה שמכונה כיום 'דת'.
ה'דת' במגילת אסתר היא אוסף חוקי האימפריה הפרסית שמטרתם להסדיר את חיי החברה והמשטר שם.

הדת הנזכרת בפרשת ו'זאת הברכה', היא הדרך שלימדנו משה רבנו, איש האלקים, כיצד גם בחיים של מי שנוצר מעפר, ניתן לשאוף שאיפות רוחניות עליונות ולהיות קרוב יותר לבורא עולם:
"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ: וַיֹּאמַר יְקֹוָק מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים ל"ג א-ב)


הבה נתפלל כי ימי השמחה של חודש אדר ופורים
יאפשרו לנו לחזור ולקבל את תורת משה
"הדר קיבלוה בימי אחשורוש"
ולתת משמעות הרבה יותר רוחנית לחיינו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il