בית המדרש

  • מדורים
  • מגד ירחים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אלון בן איריס

גבורת החשמונאים

undefined

הרב בניהו ברונר

כסלו תשע"ג
3 דק' קריאה
"השחרור שזכינו לו על ידי ההתעוררות הקדושה של תחית הרוח הלאומי על ידי גבורי קנאת הקודש החשמונאים הכהנים הקדושים, הניח את חותמו על מהלך הדורות לכל הזמנים" (מאמרי הראיה ח"א עמ' קנ)


מרד החשמונאים ביוונים הוביל לשחרור האומה. גבורתם של החשמונאים נחקקה לדורות בתודעה הלאומית וסימנה את היעד לגיבורים רבים במהלך הדורות. השחרור של האומה בא לידי ביטוי ביכולת להקים מלכות עצמאית בארץ ישראל.

מידת המלכות קשורה למידת הגבורה, כך כותב הרב:
"המלוכה העליונה, מלכות אין סוף במובן העליון, היא היכולת המוחלטה ליצור הכל, לברא כל...המצויה תמיד בפועל בגבורה של מעלה" (עולת ראיה ח"א עמ' מ"ו).

הרב כתב דברים אלו בפירושו על הפיוט "אדון עולם" שאנו אומרים מידי יום בתחילת תפילת שחרית. "אדון עולם, אשר מלך בטרם כל יציר נברא, לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא". ה' מלך עוד לפני בריאת העולם, הוא ברא ויצר את העולם והאדם במרכזו על פי רצונו, ומאז "מלך שמו נקרא", מאז שיש ברואים בעולם, ה' נקרא מלך בפי ברואיו. בריאת העולם מלמדת אותנו על יכולתו האין סופית של הבורא, ובכך מתגלית גבורתו. הגבורה משמעותה פעילות במישור המעשי. ה' מלך לפני בריאת העולם, ובבריאת העולם שנברא במידת הדין שהיא הגבורה, מתגלית מלכותו לעיני הברואים. בתחילת ספר בראשית, אנו קוראים: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", שם אלוקים הוא מידת הגבורה. לאחר מכן ראה ה' שאין העולם יכול להתקיים ושיתף את מידת הרחמים עם מידת הדין, ולכן בפרק ב' מופיע "ה' אלוקים". המלכות והגבורה מתגלים מתוך חופש, "בחפצו כל", ה' שליט ואינו נשלט.

גבורתם של החשמונאים, שהופיעה מתוך בחירה חפשית, הובילה לחזרת המלכות לישראל:
"וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני" (רמב"ם תחילת הלכות חנוכה).

גבורתם של החשמונאים נבעה מקנאה לשם ה', מאבק בתרבות היוונית ששמה לה מטרה לגרום לשכחת שם ה', גבורה זו הובילה למלכות, שבבסיסה הייתה אמורה לקבוע את מטרות מרד החשמונאים, לדאוג לשמר את האידיאלים שלשמם עם ישראל קיים בעולם. בהיסטוריה בימי בית שני לא תמיד נראה שמלכות זו פעלה למען מטרה זו, אבל כל זמן שהייתה קיימת הייתה תקווה שתממש את ייעודיה, ייעוד זה פיעם בנשמתה של האומה לדורות.
"כח החיים הגדול הטמון בהאור הצנוע שבנר החנוכה, הוא מבטיח לנו את בטחונו של הנצחון שלנצח ישראל. יהמו יחמרו המים העכורים של ימי החולין הסוערים הרוצים לבלוע כל קודש, ישטפו בעזוז רעשם ממלכות ועממים אבל חוסן ישראל לעד לא ימעד" (מאמרי הראי"ה שם).
כל זמן שעם ישראל מדליק את נרות החנוכה, אנו בטוחים בנצח ישראל.


ההתמודדות של ישראל על שמירת תרבותו ממשיכה לאורך כל הדורות, ולכן אנו מניחים את נר חנוכה על פתח הבית מבחוץ כדי שאומות העולם ידעו שאנו שונים מהם, ואנו דואגים לשמור על ייחודנו. בשעת הסכנה כששנאת ישראל מתגברת אנו מניחים םאת נר חנוכה בתוך הבית פנימה, מחזקים את עצמנו כדי שלא נפגע. בגלות בהרבה מקומות הדליקו את נרות החנוכה בתוך הבית ואילו בארץ ישראל אנו יכולים וצריכים להדליק את הנרות בחוץ. נראה שבשעת הסכנה איננו יכולים למלא את ייעודנו בצורה מושלמת ולכן מדליקים על השולחן בבית, הרב מלמד אותנו שניתן לנצל מציאות זו לטובה " בשעת הסכנה, בזמן שרוחות רעות מנשבות בעולם, שנאה פראית על ישראל ועל גזעו המקודש, בוז ומשטמה על כל קניני קדשו,
...אז הנהרה שמבחוץ לא תוכל להגיה את המחשכים העבים שהם שולטים שם. אז יפנה ישראל אל ביתו ואל שולחנו, אל קניני התרבות הפנימיים, אל טהרת רוחו ונקיון כפיו, אל תורתו תורת אמת, המיוחדה לו, ואל מצותיו, שהן ארחות חייו לעולמים, לבנין ביתו על אדמת קדשו בכל עוז קנאת קודש, על פי תכונתו ועל פי רוחו, והנר הזה סמל נצחונו מניחו על שולחנו, להאיר על ידו את אורח חייו והארת נשמתו. ובנר הזה האצור אצלנו פנימה ידע נאמנה, שלא יחסר כל שהוא, מכל עשרו הרוחני ומכבודו כבוד האמת והצדק".

הנר המונח בתוך הבית מחזק את הבית הישראלי. לעיתים כשמדליקים בחוץ, האור אינו מאיר כראוי עלינו. ניתן לנצל את שעת הסכנה לאגירת כוחות פנימיים. וכיום שאנו מדליקים בחוץ, נדאג לכך שהדלקה זו תהיה מתוך מלאות של אור פנימי, אור של קדושה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il