בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת הדף היומי
לחץ להקדשת שיעור זה

איסור תלישה או הוספת אור בעציץ נקוב

undefined

הרב עקיבא כהנא

טבת תשע"ג
2 דק' קריאה
איסור תלישה או הוספת אור בעציץ נקוב
הרב עקיבא כהנא

מובא בגמרא בשבת (פא ע"ב) שאדם שלקח פרפיסא (עציץ נקוב – רש"י) שהיה מונח על האדמה ישירות, והניח אותו על יתידות חייב משום תולש.

רש"י מוסיף (ד"ה חייב) שאין הכוונה שהוא חייב מדאורייתא משום תולש, שהרי הגמרא עצמה כותבת שחכמים התירו בשבת לקנח עם חול שיש בו עשבים (צרור שעלו בו עשבים), ואם זה נחשב כתולש מהתורה, לא היו מתירים לעשות זאת בשבת גם מפני כבוד הבריות.

אמנם הרמב"ם (שבת ח, ד) כותב שאדם שתולש רגב עפר שיש בו עשבים ממקומו, חייב משום תולש. ומבאר המגיד משנה שהרמב"ם באמת לא מביא את ההיתר שכתוב בגמרא לקנח בשבת בצרור שעלו בו עשבים, כי סובר שזהו איסור דאורייתא (או שסובר שמותר לקנח בעשבים, אם הם מונחים על יתידות, כי אז לא ביצע פעולת תלישה) מרכבת המשנה מבאר שלרמב"ם מה שאסור לשים את העשבים על יתידות, זה רק אם מניח אותם שם זמן רב, ואז העשבים מתייבשים ומתים, אבל אם רק מקנח איתם, ומחזיר אותם מיד לקרקע, אינו עובר על איסור תולש. האור שמח (שם) מבאר שיש הבדל בין אם לוקח עשבים שגדלים על הלחות של החול שאיתם, אז אם לוקח את החול יחד איתם אינו תולש, אמנם אם לוקח עציץ שיונק מהקרקע נחשב כתולש מהתורה.

שולחן ערוך פסק (שלו, ח) שיש להזהר מלהרים גם עציץ שאינו נקוב, מהרצפה על יתידות. והגר"א מבאר (ח) שמכיוון שיש מחלוקת בין רש"י לתוס' בגיטין (ז ע"ב) לרש"י עציץ מעץ גם אם אינו נקוב נחשב כמו נקוב כי הלחלוחית עוברת דרך העץ, ולדעת תוס' עציץ של חרס גם אם אינו נקוב נחשב כנקוב, לכן יש להזהר גם בעציץ של חרס וגם בעציץ של עץ מלהרים אותם מהקרקע. וכן כתב בביאור הלכה (ד"ה אפילו) שאין לומר ששו"ע חשש לדעת הרמב"ם, כיון שבסימן שיב סעיף ג כתב שניתן לקנח בצרור שעלו בו עשבים, שלא כדברי הרמב"ם (אמנם לשיטת האו"ש ומרכבת המשנה שהזכרנו אין ראייה).

ניתן ללמוד מכאן שלדעת הרמב"ם גם אם רק מחליש יניקה של עציץ מהקרקע ולא תלש ממש, נחשב לתולש. אמנם, האור שמח (מאכלות אסורות יד, יד) מחלק בין מלאכות שבת שיש בהם שיעור ובהן אם החליש את הכח, לא ניתן לומר שחייב, ולכן אינו חייב לדעת רש"י אם העביר עציץ נקוב מקרקע ליתידות, אמנם בכיבוי שאין בה שיעור וגם כלשהו חייב, לכן גם אם מחליש את כח הנר קצת, בזה גם כן יעבור על כיבוי. לעומתו האגלי טל (זורע כב) כותב שיש להבדיל בין מלאכות שבת שהיו במשכן כמו השקיה שבהם גם אם מוסיף זריעה, ולמרות שהדבר כבר היה זרוע חייב, אמנם במלאכות שלא היו במשכן כמו עציץ שמעלה אותו מקרקע ליתידות, בזה אינו חייב כיון שהוא כבר זרוע.

ומכח זה הר צבי (או"ח א, ריא) דן אם מותר לפתוח בשבת גג זכוכית שנמצא מעל גינה שנמצאת בתוך הבית (פטיו) על מנת להוסיף אור לגינה, האם יהיה בזה תולדה של זורע, כיון שהוא מוסיף עוד אור וצמיחה? ההר צבי מקל כי סובר שבכל מקרה זה זורע רק באופן של גרמא ולא בידיים. אמנם לעומתו היחוה דעת (ה, כט) והשש"כ (כו, ט) מחמירים כי חוששים משום זורע, ומקילים רק באופן שפתיחת החלון נועדה בשביל אוויר, ורק מועילה לצמחים כפסיק רישא במלאכה דרבנן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il