שבת - דף ע"א

 

(ע: 7- עד עא: 1-)

שלב א – חלוקה לחטאת ולהצטרפות

(עא: שליש תחתון "וכל היכא" – עא: 5+)

כשאכל פעמיים את אותו איסור בהעלם אחד, האם תמחוי מחלק:
לגבי חטאת – מחלק (ר' יהושוע) – חומרא.

לגבי צירוף:

משנה בכריתות – אכל שני חצאים: ממין אחד חייב, משני מינים (חלב ודם) פטור.

קושיא (פשיטא) ותשובת ר"ל (שתי אפשרויות) –

1. 1.הרישא"ממין אחד חייב" פשיטא!
   ר"ל - מדובר בשני תמחויים,
   והחידוש שלגבי חטאת מחלק (לחומרא. ר' יהושע), אך לגבי צירוף לא מחלק ומחמירים.

כלומר ר' יהושוע רק לחומרא.

1. 2.הסיפא "משני מינים פטור" פשיטא!
   ר"ל – באמת מדובר במין אחד,
   ברישא זה בתמחוי אחד – ומצטרף, בסיפא – בשני תמחויים – ולא מצטרף.
   ויוצא ששני תמחויים מחלקים גם לחטאת וגם לצירוף,

כלומר - ר' יהושע לחומרא ולקולא שמחלק.

            (והחידוש ברישא – היתה לו ידיעה בינתיים, ואין ידיעה לחצי שיעור (ר"ג)).

 

שלב ב – האם חלוקה אחרי החטאים מחלקת?

(עא: 5+ עד עא: 1-)

אם נודע בין ובין – ודאי שמחלק.

אם לא נודע בין ובין (העלם אחד), אך אחרי שחטא היה משהו שחילק:

רי"ח – מחלק ("על חטאתו"). [ו"מחטאתו" – לגבי צירוף אחד וחצי וחצי, ראה להלן].

ר"ל – לא מחלק ("מחטאתו") [ו"על חטאתו" שמחלק – לאחר כפרה].

רבינא מעלה שלוש אפשרויות במה נחלקו:

רבינא לרב אשי - אולי גם מי שהביא את המחלוקת הסתפק בכך, ולכן הביא את האפשרויות הקיצוניות.

נספח: הדין של "אחד וחצי" שרי"ח לומד מ"מחטאתו" (עא: 13+ לשלוש שורות)
אכל 1.5,
נודע לו על 1,
אכל עוד 0.5 (בהעלם אחד עם החצי ששנשאר),
רי"ח – שני החצאים לא מצטרפים (רש"י – כי החצי הראשון כבר התכפר. וזה מה שלומד רי"ח מ"מחטאתו", שמכפר רק על חלק, ועל השאר אין צורך).

 

(ע: 7- עא. שליש תחתון)

שלב ג – גרירת חטאת באכל זיתי חלב

הקדמה:

הגמרא כאן שמניחה שאם חטא פעמיים בהעלם אחד, אפילו שנודע לו בנפרד, מביא אחד, סוברת שהידיעות שאחרי לא מחלקות, שזה או כר"ל או גם כרי"ח לעיל בשלב א.

אכל שני זיתי חלב,

            נודע לו על הראשון

אכל עוד זית,

            נודע לו על השני והשלישי.

הדין:
הביא על 2, גם 1 + 3 כלולים.
הביא על 1 או 3 – 2 כלול, האם גם 3 או 1 נגררים?
רבא – לא, אביי – כן (גרירה). ורבא הודה לאביי.

שלב ד – קצר וטחן ושוב קצר וטחן

בהעלם אחד, אך עם שינוי מסוים:
פעם ראשונה בשגגת שבת (חייב 1),
פעם שנייה בשגגת מלאכות (חייב 2).

 

דיון א – האם נחשב העלם אחד?

רבא ואביי – כן,

(ואמנם באמצע נודע לו ששבת, עדיין לא נודע לו שחטא כי באותו רגע כבר שכח את איסור המלאכות, וממילא לא ידע שחטא)

ר' זירא מתלבט,

רב אסי – לא (והדגיש שלא לגבי חטאת ולא לגבי צירוף),

            שהרי הידיעה שלו השתנתה בין החטאים.

                [והקשו עליו האם תמיד חטאות וצירוף הולכים יחד, וענה שכן (שלב ב לעיל)].

 

דיון ב - גרירה לגרירה (בדעת רבא ואביי)

כאמור, רבא ואביי – החטאות של זוג אחד כוללות את השני.

לכן:

• אם נודע לו קודם על הזוג הראשון, הם כוללים את הזוג השני.
• אם נודע לו קודם על אחד מהשני (קצירה), הוא כולל את הדומה לו בראשון, והוא גורר את הטחינה.
  לגבי הטחינה בשני:

רבא – לא (זו גרירה לגרירה),

אביי – כן.