א. לבניית המשכן נחוצים פרטים מגוונים,
מהחי, מהצומח ומהדומם – אותם מזמינים:
דוממים – זהב, כסף, נחושת ואבנים.
צומחים – עצי שיטים, שמן ובשמים.
וחיים – תולעת, עזים ואילים מאודמים.
התדע לאיזו קבוצה מתייחסים
השש, התכלת, הארגמן והתחשים?

ב. עצי שיטים לכלים רבים משמשים,
מצויים הם בחצר, בקדש ובקדש הקדשים.
התדע שמכל הכלים שבפרשה נזכרים,
רק מאחד עצי השיטים נעדרים?
מלבד לכלים, העצים מיועדים,
ליצירת מחיצות - בהתחברם עומדים.
*
ועוד שאלה שברש"י תמצא תשובה –
מניין כל הנחוץ מהעצים - למשכן הובא?

ג. ציפוי זהב, בדרך כלל, הינו חיצוני,
אך בפרשתנו מצינו גם ציפוי פנימי.
אם ברש"י תחפש ותעיין
תמצא שהוא נעשה באופן מיוחד מעניין.

ד. לאו אחד לדורות יש בסדרה,
הכהן העולה בשבת - אותו יקרא.
ואם לעמוד על טעמו תרצה,
בספר החינוך – מצוא ימצֵא!

ה. "איש אל אחיו" ו"אשה אל אחותה"
בפרשתנו תמצא אותו, ופעמיים אותה.
הכוונה איננה לבני אדם בשלוש הפעמים,
אלא למשלים העוסקים בדוממים.

ו. כמה שכבות של כיסויים שונים,
על המשכן פרושים ועליו מגינים?
שאלה זו במחלוקת שנויה,
בפרוש הפסוק האחרון בשלישי – תלויה.

ז. כרובים פעמים מופיעים בתורה,
בפרשיית המשכן ובבראשית ברא.
בשניהם שומרים וסוככים על עץ החיים,
אולי להרתעת כאלו שבמקום אינם רצויים.
בפרשת המשכן, הכרובים פעמיים מופיעים,
על שני דברים שאותיותיהם זהות - הם נמצאים.

ח. היכן בפרשתנו פרחים מופיעים,
והיכן בסמוך מצויים גביעים?
ומי בפרשתנו כמשוקדים - מכונים ומתוארים?
עניין זה מהדברים שאינם מוכרעים וברורים.

ט. פעמיים מופיע מסך הנתלה לסגירה.
בשני פתחים שונים נמצאנו בסדרה.
ובמקום שלישי פרוכת תלויה למחיצה,
להבדלה בין שתי קדושות – זו נחוצה.

י. המשכן מתואר בפרוטרוט בסדרה,
ומבנה המקדש (בחלקו) מצוי בהפטרה.
בשני המקומות המידות מדוייקות,
וההשוואות ביניהן מאלפות ומרתקות.


תשובות
א. צומח- שש (פשתן). חי- תכלת (צמר הצבוע בדם חלזון), ארגמן (צמר צבוע באדום), תחשים (מין חיה)
ב. המנורה.
'מאין היו להם במדבר? פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים (ארז הוא שם כולל לכמה מיני עצים, ומהם גם עצי שיטים), למצרים ונטעם, וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים' (כ"ה, ה' ד"ה ועצי שטים).
ג. בארון היו ציפוי חיצוני וציפוי פנימי.
ד. אסור להוציא את בדי הארון ממנו, שנאמר 'בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו' (מצוה צ"ו בספר החינוך).
ה. 'והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו', 'חמש היריעות תהיינה חוברות אשה אל אחותה', 'מקבילות הלולאות אשה אל אחותה', 'שתי ידות לקרש האחד משולבות אשה אל אחותה'.
ו. כ"ו, י"ד וברש"י ד"ה מכסה לאהל.
ז. בבראשית הכרובים ניתנו מקדם לגן עדן (בראשית ג', כ"ד), ובמשכן היו כרובים על הכפרת (כ"ה, י"ח) ועל הפרכת (כ"ו, ל"א).
ח. במנורה. רש"י כ"ה, ל"ד ד"ה משוקדים.
ט. מסך לפתח המשכן (כ"ו, ל"ו) ומסך לפתח החצר (כ"ז, ט"ז), ופרכת להבדיל בין הקודש לקודש הקודשים (כ"ו, ל"ג).
י. האורך והרוחב במקדש היו כפולים מהמשכן, ובקומה פי שלוש. (בית המקדש: אורך- 60, רוחב- 20, קומה- 30, משכן: אורך- 30, רוחב- 10, קומה- 10). האולם המתואר בהפטרה אינו ההיכל, אלא חדר רחב לפניו.