משמעות הידור המצווה

הגמרא כותבת (קלג ע"ב) שיש מצווה להדר במצוות, ולעשות אותן נאות, הגמרא מפרטת וכותבת שגם צריך לכתוב ספר תורה בקולמוס נאה.

ואכן הר צבי (או"ח א, כא) תמה על זה מה עניין הקולמוס הנאה, אם יש כתיבה נאה, מה נפק"מ באיזה קולמוס כתבו והרי אין בזה שום הידור? וגם בבנין שלמה (סוף סימן ה) העיר שרש"י ביומא (ע ע"א ד"ה להראות) שינה, ובמקום לכתוב 'בקולמוס נאה', כתב 'בקלף נאה'. וכותב בנין שלמה שאולי מכח שאלה זו שינה רש"י מדברי הגמרא בשבת. אמנם כותב שאולי הכוונה שהקולמוס הטוב מועיל לכתוב יפה יותר אבל לכאורה זה כלול במה שכתבה הגמרא כתב נאה. גם הרמב"ם (ס"ת ז, ד) לא מביא את כל המקרים בגמרא, ורק פוסק ש'כותב כתיבה מתוקנת נאה ביותר'.

נראה שכל הרעיון של הידור מצווה, הוא גם בדבר שאינו ניכר בתוצאות הקלף והכתיבה. והכוונה שצריך לבטא כבוד והדר למצווה, וזהו ההדר בהתייחסות המיוחדת של האדם למצווה.

וכך עולה מהרמב"ם בסוף הלכות איסורי מזבח (ז, יא): "...שהרוצה לזכות עצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו... והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו, הקדיש דבר יקדיש מן היפה שבנכסיו וכן הוא אומר כל חלב לה'" עולה מדברי הרמב"ם שהידור המצווה נועד לא רק בשביל ליצור מצווה שנראית יפה יותר כלפי חוץ, אלא גם ובעיקר ליצור באדם הבנה נכונה כלפי המצוות והקודש, להבין שהמצוות הם הדבר המכובד בעולם. ולפי דבריו אלו ניתן להבין מדוע הגמרא הקפידה גם על קולמוס נאה, שהרי אדם שמכבד את מצוות כתיבת ספר התורה מייחד את הקולמוס היפה ביותר על מנת לכתוב בו ספר תורה.

מהי הסיבה שהידור מצווה נאמר בשירת הים?

הרב קוק (עולת ראיה עמ' צא) מביא את המדרש (ילקוט שמעוני וירא צח) שבשכר מה שאברהם אבינו ביקע עצי עולה, זכו בניו לקריעת ים סוף, כי כל מעשיו של אברהם מלמדים על כך שהחשיבות של ציווי השם, ושל הגילוי שלו בעולם, היא יותר מכל הדברים שבעולם. ובאותה המידה גם נס קריעת ים סוף, שבוקע את הטבע, מראה את עליונותו המוחלטת של ה' בעולם. והוא מוסיף את הידור המצווה שאברהם ביצע: "האהבה האלוקית העליונה.. היא שבערה בלב האב הקדוש, כדי לזרזו להכין, גם את ההידור והסדר של תשמישי קרבן אלה", כחלק מהידור המצווה והחשיבות שרחש אברהם למצוות העקידה הוא ביקע את העצים בעצמו, ועוד לפני שהגיע להר. לפי"ז מבאר הרב קלכהיים (אדרת אמונה עקידה) שכיון שקריעת ים סוף היתה בשכר ביקוע עצי העולה, והידור המצווה. לכן אזכור דין הידור המצווה צריך להיות דווקא שם. ההבנה הזו שמצוות והכוח האלוקי הם הדברים החשובים בעולם והם מעל הטבע הרגיל, היא זו שמובילה להידור וכבוד למצווה.