- מדורים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
איסור מדידה בשבת
במשנה (קנז ע"א) מובא שמדדו מה היה אורך החור שבין אוהל המת, לבין המקום שבו היו כדי לראות אם יש שם טפח, ואם הטומאה עוברת. מזה למדה המשנה שמותר למדוד בשבת.
הגמרא (שם) מבארת שמה שמותר למדוד בשבת הוא רק לצורך מצווה ולא לצורך אחר. בתוס' (קכו ע"ב ד"ה ומדבריהן) הסבירו שהאיסור למדוד בשבת הוא משום עובדין דחול.
בגמרא ביצה (כט ע"א) מצינו שאסור למדוד קמח, או שעורים ביום טוב. רש"י (שם ד"ה לא ימדוד) מפרש שהאיסור הוא משום שנראה שרוצה למכור ביו"ט. אגרות משה (א, קכח) כתב שיש בין רש"י ותוס' מחלוקת מהו טעם איסור מדידה בשבת וביו"ט, האם עובדין דחול, או איסור משום שנראה כרוצה למכור.
נראה שניתן לומר שרש"י ותוס' אינם חולקים והגמרא בשבת מדברת על מדידות שאין להם שייכות למקח וממכר, כמו מדידת אורך וגובה של דברים נייחים. ולא שייך לאסור אותם מטעם זה, אלא מטעם עובדין דחול, שמדידה היא דבר של יום חול. וגם לא שייך לאסור מדידה של קמח ואוכל ביום טוב מדין עובדין דחול, שהרי מותר לעשות צורכי אוכל ביום טוב, אלא רק מכיון שזה דומה למקח וממכר.
מהרי"ל (ר הובא בשו"ע סימן שח סעיף נא)פסק שאסור לטלטל שעון בשבת כיון שהוא כלי שמיועד למדידה, וגם מדידה של זמן דינה ככל מדידה שאסורה. עוד כתב שגם אם מודד זמן לצורך לימוד אין בזה היתר. הפנים מאירות (ב, קכג) מבאר שהמהרי"ל אסר רק שעון חול או שעון שמש, שלוקח אותם לשמש, או הופך את החול, ועושה מעשה כדי למדוד בהם את הזמן, וזה אסור בשבת. אבל שעון יד שלנו אין איסור לטלטלו כי האדם שנושא אותו על היד אינו עושה שום פעולה על מנת למדוד את הזמן.
ציץ אליעזר (ג, טז, ז) דן אם מותר להשתמש ברמקול בשבת (ועי' בעניין זה בשו"ת במראה הבזק חלק א סימן כז) אחת הסיבות שהוא מעלה לאיסור היא בגלל שבתוך הרמקול מתבצעת מדידה של עוצמת הקול שנכנסת לתוך הרמקול, וע"י זה הרמקול פועל. הוא אומר שאין להתיר למרות שהמדידה היא לצורך דרשה שהיא מצווה. שהרי המהרי"ל כותב לגבי שעון, שגם אם מודד את הזמן, כדי לדעת מתי ללמוד, אין זה נחשב למדידה של מצווה. וביאר מג"א (שח, עח) שזה מכיון שאין מצווה בעצם המדידה, אלא רק עושה את המדידה כדי לקיים מצווה. ולא כמו במקווה, שיש מצווה למדוד אותו כדי לדעת אם הוא ראוי לטבילה, וכן בסיפור בגמרא שצריך לדעת האם יש טפח להעברת טומאה בין הבתים או לא.
כמו כן הוא אומר שמדידה כזו אסורה למרות שהיא בלי מעשה, מכיון שזו דרך ההפעלה, ולכך זה נועד. אמנם למסקנתו אין בעייה של מדידה בדיבור ברמקול בשבת, והוא אסר מטעמים אחרים. שלא כדעת מרן הגר"ש ישראלי שהתיר לצורך מצווה ובתנאים מסויימים.
מדידת חום בשבת לחולה
ציץ אליעזר (ג, י) דן אם יש במדידת חום בשבת איסור משום עובדין דחול, ואומר שיש דעות שחולקות על המהרי"ל ואומרות שמדידה שמתבצעת מאליה אינה מדידה כלל, ולכן אין איסור גם להפוך שעון חול בשבת כי אינו עושה מעשה. ומביא טעם אחר (מובא גם באגרות משה שהוזכר לעיל) כמו שכתב שו"ע (שו, ז) שמותר לצורך חולה למדוד.
ציץ אליעזר מביא טעם נוסף שכל מדידה שיש חילוק מהותי באופן הפעולה בינה לבין המדידות שמתבצעות לצורך חול, כמו מדידת חום, שאינה דומה כלל למדידות שמודדים בחול אינה אסורה משום עובדין דחול, ובזה לא גזרו כלל גם אם אין זה לצורך חולה.
הגמרא (שם) מבארת שמה שמותר למדוד בשבת הוא רק לצורך מצווה ולא לצורך אחר. בתוס' (קכו ע"ב ד"ה ומדבריהן) הסבירו שהאיסור למדוד בשבת הוא משום עובדין דחול.
בגמרא ביצה (כט ע"א) מצינו שאסור למדוד קמח, או שעורים ביום טוב. רש"י (שם ד"ה לא ימדוד) מפרש שהאיסור הוא משום שנראה שרוצה למכור ביו"ט. אגרות משה (א, קכח) כתב שיש בין רש"י ותוס' מחלוקת מהו טעם איסור מדידה בשבת וביו"ט, האם עובדין דחול, או איסור משום שנראה כרוצה למכור.
נראה שניתן לומר שרש"י ותוס' אינם חולקים והגמרא בשבת מדברת על מדידות שאין להם שייכות למקח וממכר, כמו מדידת אורך וגובה של דברים נייחים. ולא שייך לאסור אותם מטעם זה, אלא מטעם עובדין דחול, שמדידה היא דבר של יום חול. וגם לא שייך לאסור מדידה של קמח ואוכל ביום טוב מדין עובדין דחול, שהרי מותר לעשות צורכי אוכל ביום טוב, אלא רק מכיון שזה דומה למקח וממכר.
מהרי"ל (ר הובא בשו"ע סימן שח סעיף נא)פסק שאסור לטלטל שעון בשבת כיון שהוא כלי שמיועד למדידה, וגם מדידה של זמן דינה ככל מדידה שאסורה. עוד כתב שגם אם מודד זמן לצורך לימוד אין בזה היתר. הפנים מאירות (ב, קכג) מבאר שהמהרי"ל אסר רק שעון חול או שעון שמש, שלוקח אותם לשמש, או הופך את החול, ועושה מעשה כדי למדוד בהם את הזמן, וזה אסור בשבת. אבל שעון יד שלנו אין איסור לטלטלו כי האדם שנושא אותו על היד אינו עושה שום פעולה על מנת למדוד את הזמן.
ציץ אליעזר (ג, טז, ז) דן אם מותר להשתמש ברמקול בשבת (ועי' בעניין זה בשו"ת במראה הבזק חלק א סימן כז) אחת הסיבות שהוא מעלה לאיסור היא בגלל שבתוך הרמקול מתבצעת מדידה של עוצמת הקול שנכנסת לתוך הרמקול, וע"י זה הרמקול פועל. הוא אומר שאין להתיר למרות שהמדידה היא לצורך דרשה שהיא מצווה. שהרי המהרי"ל כותב לגבי שעון, שגם אם מודד את הזמן, כדי לדעת מתי ללמוד, אין זה נחשב למדידה של מצווה. וביאר מג"א (שח, עח) שזה מכיון שאין מצווה בעצם המדידה, אלא רק עושה את המדידה כדי לקיים מצווה. ולא כמו במקווה, שיש מצווה למדוד אותו כדי לדעת אם הוא ראוי לטבילה, וכן בסיפור בגמרא שצריך לדעת האם יש טפח להעברת טומאה בין הבתים או לא.
כמו כן הוא אומר שמדידה כזו אסורה למרות שהיא בלי מעשה, מכיון שזו דרך ההפעלה, ולכך זה נועד. אמנם למסקנתו אין בעייה של מדידה בדיבור ברמקול בשבת, והוא אסר מטעמים אחרים. שלא כדעת מרן הגר"ש ישראלי שהתיר לצורך מצווה ובתנאים מסויימים.
מדידת חום בשבת לחולה
ציץ אליעזר (ג, י) דן אם יש במדידת חום בשבת איסור משום עובדין דחול, ואומר שיש דעות שחולקות על המהרי"ל ואומרות שמדידה שמתבצעת מאליה אינה מדידה כלל, ולכן אין איסור גם להפוך שעון חול בשבת כי אינו עושה מעשה. ומביא טעם אחר (מובא גם באגרות משה שהוזכר לעיל) כמו שכתב שו"ע (שו, ז) שמותר לצורך חולה למדוד.
ציץ אליעזר מביא טעם נוסף שכל מדידה שיש חילוק מהותי באופן הפעולה בינה לבין המדידות שמתבצעות לצורך חול, כמו מדידת חום, שאינה דומה כלל למדידות שמודדים בחול אינה אסורה משום עובדין דחול, ובזה לא גזרו כלל גם אם אין זה לצורך חולה.

הנחת תפילין לאבל
סוכה דף כה
הרב עקיבא כהנא | אב תשפ"א

מצוה לתקוע בשופר או לשמוע קול שופר
הרב בניה קניאל | סיון תשע"ד

הכרעה כשיש שלוש דעות בין שמאים או דיינים
הרב עקיבא כהנא | איר תשע"ז

קניית חפץ מופקר בשבת
הרב עקיבא כהנא | אלול תשע"ו

הרב עקיבא כהנא

לפדות את השבויים יותר מכדי דמיהם
שבט תשע"ו

היתר עירובי חצירות במחנה
ניסן התשע"ג

חוב שתפח בהוצאה לפועל
אלול תשע"ח

איך לסיים את ברכת האירוסין?
כתובות דף ז
תמוז תשפ"ב
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
תורה מן השמים
קריעת ים סוף ומשל הסוס
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
סוכת עראי דיגיטלית
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שבועות מעין עולם הבא!
דיני פרשת זכור

ברכות השחר - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הרחב פיך ואמלאהו
הרב יוסף נווה | סיוון תשע"ט
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

לא יסור שבט מיהודה - הבטחה או דין מחייב
הרב דוד דב לבנון | תשפ"ג
איך אוהבים את ישראל והגויים?
אורות ישראל - פרק ד' פסקה ד' -ה'
הרב ש. יוסף וייצן | ט' סיון תשפ"ג
המקום שלי בעבודת ה'
עין איה שבת א' פרק ב' פסקה ל"ז
הרב משה גנץ | י"ט אייר תשפ"ג
