בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • שיעורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

תורת השכל הישר

השקפת העולם והפסיקה שלנו צריכות להיות מחוברות לתורה ולמקורות, אבל גם לנבוע מהשכל הישר והטבע הישראלי

undefined

הרב זאב קרוב

ניסן התשע"ג
3 דק' קריאה
לא מעט סוגיות בימינו קשורות לשאלה של היחס בין ההיגיון והטבע הפשוט לבין ניסיון למצוא פסוקים. שאלת ההשתתפות במלחמות נגד האויבים הרוצים להשמידנו; שאלת חובת ההודאה על חזרתנו לארצנו ועל ניצחונות הצבא
פעמים לא מועטות אפשר לפגוש בלימוד הגמרא את האמירה "איכא סברא למה לי קרא", או "איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא". דהיינו, ההיגיון, הסברא של תלמיד חכמים יש לה מעמד ותוקף אפילו כשל תורה. גם בדיני איסורים וגם בדיני ממונות לומדים הרבה מסברא. למשל, הלימוד שייהרג ואל יעבור בשפיכות דמים נלמד מסברא של דמך לא אדום יותר מדם חברך. או למשל הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" נלמד מסברא, ועוד רבים. (עיינו למשל: סנהדרין עד. סנהדרין ל. וגיטין ו:).
ולכאורה, הדבר תמוה ביותר. אנו זקוקים לפסוק. הרי אנו רוצים תורת אלוקים, ואיך יעלה על הדעת שהסברא האנושית, אף אם היא של תלמיד חכם, תהיה חשובה כפסוק? גם מאמר חז"ל המפורסם "דרך ארץ קדמה לתורה" תמוה. האם התורה אינה כוללת הכול? ומדוע צריך דרך ארץ לפני תורה?
יש כאן לימוד גדול וחשוב ביותר. אלוקים עשה את האדם ישר וטבע בו תכונות טובות וראויות. התורה לא באה לבטל או להכחיש יושר זה וכוחות טבעיים אלה. אדרבה, התורה נותנת להם מקום והיא באה להוסיף להם קומה אלוקית יותר. עד כדי כך, שראשונים שונים כתבו: "חלילה לאל, מהיות דבר תורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי" (ריה"ל, רמב"ם ועוד).
ברור שאם אנו נמצא שהפסוק סותר דבר שנראה לנו מאוד הגיוני וישר וגם בעיני רבים ההיגיון נכון, הרי שעלינו לבדוק היטב את ההיגיון, אם ישר הוא ולא מעוות או שהפסוק לא מתכוון למה שאנו חושבים. אבל היחס הבסיסי להיגיון ברור.
לכן, כותב הרב קוק זצ"ל כי "אסור לה ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם הולך ועולה על פיה... אבל אם תצויר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כוח פועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה" (מוסר הקודש ראש דבר עמ' כז).
ייתכן שבגלות, מקום בו אין השראת שכינה והטבע הישראלי מסתתר ונחלש, יש פחות מקום להסתמכות על השכל הישר והרגשות הטבעיים הפשוטים. אבל בארץ ישראל, מקום שהטבע הוא קדוש, הרי שלשכל הישר ולטבע הפשוט יש חשיבות גדולה בהתנהלות החיים ובהוראת הדרך הנכונה לילך בה.
לא מעט סוגיות בימינו קשורות לשאלה זו של היחס בין ההיגיון והטבע הפשוט לבין ניסיון למצוא פסוקים או מקורות כאלה ואחרים.
שאלות הקשורות להתנהלות חיים של גברים ונשים ביחד, או למשל שאלת 'כת הטאליבן' שאינה קשורה רק לנושא הצניעות כביכול אלא לתפיסת עולם; שאלת ההשתתפות במלחמות נגד האויבים שרוצים להשמידנו בכל דור ודור; שאלת חובת ההודאה על חזרתנו לארצנו ועל ניצחונות הצבא המגן עלינו בחסדי ה'.

ההיגיון של ר' אברום
שאלות אלה ועוד, פתרונן האמיתי נמצא בתחום השכל הישר והטבע הבריא, עוד הרבה לפני החיזוקים מהפסוקים והפוסקים. אפשר להפעיל את הבוהן בפלפולים ובניסיונות למצוא מקור לכאן או לכאן, שהרי הדברים לא מפורשים ולא מבארים את כל ההשלכות, אבל האמת נמצאת ביושר הטבעי ובשכל הישר.
זכורני סיפור מטלטל מימי לימודיי בישיבה. אברך בישיבת מרכז הרב הגיע למו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל. אותו אברך היו לו שלושה ילדים ואשתו נחלשה והייתה באפיסת כוחות. האברך אמר לחבריו כי ראה בהלכה שאין למנוע היריון נוסף. ר' אברום שפירא זצ"ל צעק על האברך: רוצח! אתה לא מתבייש להרוג את אשתך? האברך הנדהם ניסה לשאול את הרב על המקורות האוסרים. והרב בשלו: רוצח! הוא לא היה מוכן להראות לו מקורות המתירים את הדבר.
כידוע, הגאון מוילנא הסביר כי פוסק צריך להיות חכם, דהיינו, תלמיד חכם, אבל גם פיקח הרואה את המציאות ויודע להתייחס נכון לכל מציאות ומציאות.
בשעה שאמר מנוח לאשתו שהם ימותו כי ראו פני אלוקים, ענתה לו אשתו סברא פשוטה: "לו חפץ ה' המיתנו... ולא הראנו את כל אלה".
הבקשה הראשונה בתפילת העמידה היא "אתה חונן לאדם דעת". וחז"ל אף אמרו: "אם אין דעה, הבדלה מנין?". דעה שהיא חסרת אמונה וחסרת קשר עם התורה היא דעה מצומקת, מצומצמת ועלולה לטעות בכל רגע. דעה כזו המחוזקת על ידי האמונה והתורה מביאה לדעה ישרה שיש בה כוח פסיקה והכרעה.
אנו זקוקים מאוד להשקפת עולם, לפסיקה ולראיית מציאות שנובעות מהשכל הישר ומהטבע הישראלי ומחוברות לתורה ולמקורות ולא מתעלמות מהדעה שטבע בנו בורא העולם. הדברים נכונים גם בשאלות הפרט, אבל בעיקר בשאלות ציבוריות מורכבות שיש להן השלכות על עם ישראל כולו.

פורסם בעיתון "בשבע"





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il