- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר הכוזרי
ב' אייר
ספר כוזרי מאמר שלישי י"א
החבר מבאר שיש ג' סוגי מצוות: שמעיות, הנהגתיות ונפשיות. היום נלמד אילו מצוות נחשבות שמעיות, ואילו מצוות הן הנהגתיות.
יא אָמַר הֶחָבֵר: הֶחָסִיד שֶׁבָּנוּ נִזְהָר בַּמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת הָאֵלֶּה, רְצוֹנִי לוֹמַר הַמִּילָה וְהַשַּׁבָּת וְהַמּוֹעֲדִים וְחִיּוּבֵיהֶם הַמְצֻוִּים מֵאֵת ה', וְהַשְּׁמִירָה מִן הָעֲרָיוֹת וְהַכִּלְאַיִם בַּצְּמָחִים וּבַבְּגָדִים וּבְבַעֲלֵי הַחַיִּים, וְהַשְּׁמִטָּה וְהַיּוֹבֵל, וְהַשְּׁמִירָה מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּמַה שֶּׁנִּתְלֶה בָּהּ מִדְּרִישַׁת יְדִיעַת הַנֶּעְלָם מִזּוּלַת הַנְּבוּאָה אוֹ הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים אוֹ הַחֲלוֹמוֹת, וְלֹא יִשְׁמַע אֶל מְנַחֵשׁ אוֹ מְעוֹנֵן, וְהַשְּׁמִירָה מִן הַזִּיבוּת וְהַנִּדּוּת, וְהַשְּׁמִירָה מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים הַטְּמֵאִים בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמַגָּעוֹ, וּמִן הַצָּרַעַת, וְהַשְּׁמִירָה מֵהַדָּם וְהַחֵלֶב מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֵלֶק אִשֵּׁי ה', וְהַזְּהִירוּת בְּמַה שֶּׁהוּא חַיָּב בּוֹ עַל כֹּל עֲבֵרָה בְּשׁוֹגֵג וּמֵזִיד מִקָּרְבָּן, זוּלַת מַה שֶּׁהוּא חַיָּב בּוֹ מִפִּדְיוֹן בְּכוֹר, וְהַבִּכּוּרִים, וְהַבְּכוֹרוֹת, וְקָרְבָּן עַל כֹּל יוֹלֶדֶת שֶׁתֵּלֵד אֶצְלוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִטְהַר מִזִּיבוּת וְצָרַעַת קָרְבָּן וּמִנְחָה, זוּלַת מַה שֶּׁהוּא חַיָּב בּוֹ מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי וְהָרֵאָיוֹן שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, וְהַפֶּסַח וְחִיּוּבָיו, אֲשֶׁר הוּא קָרְבַּן ה' מְחֻיָּב לְכֹל אֶזְרָח מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַסֻּכָּה וְהַלּוּלָב וְהַשּׁוֹפָר, וּמַה שֶּׁיִּצְטָרֵך מִן הַמַּכְשִׁירִים וְהַכֵּלִים הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים לְאֵלֶּה הַמְּנָחוֹת וְהַקָּרְבָּנוֹת, וּמַה שֶּׁיִּצְטָרֵך הוּא מֵהַהִטַּהֲרוּת וְהַהִתְקַדְּשּׁוּת, וּזְהִירוּת בַּפֵּאָה וּבָעָרְלָה וּבְקֹדֶשׁ הִלּוּלִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, יִזָּהֵר בַּצִּוּוּיִים הָאֱלֹהִיִּים כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, שֶׁיִּהְיֶה צוֹדֵק בְּאָמְרוֹ "לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי". מִלְּבַד הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת וְהַשְּׁלָמִים, וּמַה שֶּׁיְּחַיֵּב עַצְמוֹ מֵהַנְּזִירוּת. אֵלֶּה וְהַדּוֹמֶה לָהֶן הֵן הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, וְהַשְׁלָמַת רֻבָּן בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. דוגמאות למצוות שמעיות
אֲבָל הַמִּצְווֹת הַהַנְהָגָתִיּוֹת — כְּגוֹן לֹא תִּרְצַח, וְלֹא תִּנְאַף, וְלֹא תִּגְנֹב, וְלֹא תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ, וְכִבּוּד אָב וָאֵם, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ, וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, וְלֹא תְּכַחֲשׁוּ וְלֹא תְּשַׁקְּרוּ, וּלְהִמָּנַע מִן הַנֶּשֶׁך וְהַתַּרְבִּית, וּלְדַקְדֵּק בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק, וַעֲזִיבַת הַלֶּקֶט וְהָעוֹלֵלוֹת וְהַפֵּאוֹת, וְמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה. דוגמאות למצוות חברתיות
___________________________
שנתלה בה – שקשור אליה. מזולת הנבואה – מלבד ידיעת העתידות בדרך נבואה שהיא מותרת. חלק אשי ה' – למזבח, הדם נזרק על המזבח והחלב מוקטר עליו. הראיון – הבאת עולת ראייה ברגל. שיצטרך הוא – הבעלים המקריב קורבן.
ביאורים
בסימן זה ריה"ל מסביר את המעגלים השונים שקיימים בעבודתו של החסיד. ההתקשרות אל ה' על ידי המצוות נחלקת לשלוש מערכות. הראשונה היא מערכת המצוות האלוהיות. מערכת זו כוללת את המצוות החורגות מן ההבנה האנושית. אלה מעשים המכוונים על ידי הבורא שאלמלא היינו מצטווים עליהם לא היינו יודעים מסברתנו על קיומם. מצוות אלה מבדילות את עם ישראל מכל חברה אנושית אחרת. אלה המעשים המייחדים את העם שלנו מכל העמים. המערכת השנייה היא המעגל החברתי. מעגל זה כולל התנהגות חברתית מתוקנת כגון האיסורים לרצוח, לנאוף, לגנוב וכדו'. מעשים אלה מאפשרים את קיומה של חברה אנושית מתוקנת. זוהי הקומה המוסרית שמחייבת כל אדם, ובוודאי אדם מעם ישראל המצווה גם על מדרגות גבוהות יותר. כמובן, בשונה מחברות אחרות שבהן מקובלים איסורים אלה, הייחוד של תורתנו הוא בפירוט של מצבים שונים ומקרים רבים שאולי לא היו מוגדרים על ידי אחרים כגנבה. התורה מגדירה בדיוק הן את האיסור והן את מרחבו והגדרת פרטיו. המערכת השלישית היא המעגל הנפשי. זהו, אם אפשר לכנות זאת כך, המעגל האינטימי של עובד ה'. מעגל זה לא מוחצן החוצה במעשים. זוהי החוויה הקיומית של הקשר בינינו לבין ריבונו של עולם. זוהי האמונה בשלמותה, לאחר הסרת הסיגים והקלקולים שבה. חלק מהותי מעיקרון זה הוא האמונה בהשגחה פרטית ובשכר ועונש. זוהי מהות הקשר האישי עם ה', קשר שבו החסיד לומד את דרכי השגחתו של בוראו, ומגלה עד כמה פונה ה' לכל נבראיו, רוצה בהם ומשגיח עליהם.
הרחבות
* חלוקת המצוות לסוגים שונים
ריה"ל מחלק כאן את סוגי המצוות לשלושה: מצוות אלוהיות, אשר לא היינו יודעים אותם אילולא ציוויו. מצוות חברתיות שהם מצוות לכינון חברה צודקת. ומצוות נפשיות שהן דברים שאינם דווקא במעשה אלא בעבודת הנפש, במחשבה.
את המצוות ניתן לחלק במספר אופנים שונים. כבר בגמרא אנו מוצאים חלוקה בין מצוות שתלויות בגוף האדם (כגון תפילין ושבת) למצוות התלויות בארץ (כגון כלאיים ושמיטה) [קידושין לח, א ועוד].
הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות מסביר חלוקה מפורסמת נוספת: חלוקה בין מצוות עשה למצוות לא תעשה. (בעיקר בשורש השישי). חלוקה זו מופיעה כבר בגמרא [מכות כג:].
חלוקה מפורסמת נוספת היא חלוקתו של רס"ג , חלוקה זו דומה לחלוקת החבר אצלנו. לפי חלוקה זו יש לחלק את המצוות למצוות שמעיות ומצוות שכליות. המצוות השכליות הן מצוות לכינון חברה צודקת, כאיסור הגניבה, הרחקה מניאוף והשקר. מצוות אלו היינו יכולים לקיים גם ללא ציווי אלוהי. המצוות השמעיות הן מצוות שאנו מקיימים בגלל ציווי ה', כמצוות קידוש המועדים, קידוש הכוהנים ואיסור אכילת חיות טמאות. אולם, גם למצוות אלו פעמים רבות אנו יכולים למצוא סיבה מובנת. על אף ש"גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" [אמונות ודעות ג, ב].
ישנם חלוקות נוספות: חלוקה בין חובת האיברים לחובת הלבבות [הקדמת חובת הלבבות] וחלוקה בין מצוות קיומיות לחיוביות [מנחת חנוך שפו ועוד].
שאלות לדיון
החסיד משתדל בעבודתו על מנת שיוכל לומר באמת: "לא עברתי ממצוותיך ולא שכחתי" - מה יכול אדם לעשות על מנת שלא ישכח? מה אנו יכולים ללמוד מהנהגה זו של החסיד?
החסיד נזהר עד לפרטי פרטים בקיום המצוות ובזהירות מעברות. מה המשמעות של הזהירות הרבה בעבודת ה' גם בדברים שאינם מובנים לנו?
אֲבָל הַמִּצְווֹת הַהַנְהָגָתִיּוֹת — כְּגוֹן לֹא תִּרְצַח, וְלֹא תִּנְאַף, וְלֹא תִּגְנֹב, וְלֹא תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ, וְכִבּוּד אָב וָאֵם, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ, וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, וְלֹא תְּכַחֲשׁוּ וְלֹא תְּשַׁקְּרוּ, וּלְהִמָּנַע מִן הַנֶּשֶׁך וְהַתַּרְבִּית, וּלְדַקְדֵּק בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק, וַעֲזִיבַת הַלֶּקֶט וְהָעוֹלֵלוֹת וְהַפֵּאוֹת, וְמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה. דוגמאות למצוות חברתיות
___________________________
שנתלה בה – שקשור אליה. מזולת הנבואה – מלבד ידיעת העתידות בדרך נבואה שהיא מותרת. חלק אשי ה' – למזבח, הדם נזרק על המזבח והחלב מוקטר עליו. הראיון – הבאת עולת ראייה ברגל. שיצטרך הוא – הבעלים המקריב קורבן.
ביאורים
בסימן זה ריה"ל מסביר את המעגלים השונים שקיימים בעבודתו של החסיד. ההתקשרות אל ה' על ידי המצוות נחלקת לשלוש מערכות. הראשונה היא מערכת המצוות האלוהיות. מערכת זו כוללת את המצוות החורגות מן ההבנה האנושית. אלה מעשים המכוונים על ידי הבורא שאלמלא היינו מצטווים עליהם לא היינו יודעים מסברתנו על קיומם. מצוות אלה מבדילות את עם ישראל מכל חברה אנושית אחרת. אלה המעשים המייחדים את העם שלנו מכל העמים. המערכת השנייה היא המעגל החברתי. מעגל זה כולל התנהגות חברתית מתוקנת כגון האיסורים לרצוח, לנאוף, לגנוב וכדו'. מעשים אלה מאפשרים את קיומה של חברה אנושית מתוקנת. זוהי הקומה המוסרית שמחייבת כל אדם, ובוודאי אדם מעם ישראל המצווה גם על מדרגות גבוהות יותר. כמובן, בשונה מחברות אחרות שבהן מקובלים איסורים אלה, הייחוד של תורתנו הוא בפירוט של מצבים שונים ומקרים רבים שאולי לא היו מוגדרים על ידי אחרים כגנבה. התורה מגדירה בדיוק הן את האיסור והן את מרחבו והגדרת פרטיו. המערכת השלישית היא המעגל הנפשי. זהו, אם אפשר לכנות זאת כך, המעגל האינטימי של עובד ה'. מעגל זה לא מוחצן החוצה במעשים. זוהי החוויה הקיומית של הקשר בינינו לבין ריבונו של עולם. זוהי האמונה בשלמותה, לאחר הסרת הסיגים והקלקולים שבה. חלק מהותי מעיקרון זה הוא האמונה בהשגחה פרטית ובשכר ועונש. זוהי מהות הקשר האישי עם ה', קשר שבו החסיד לומד את דרכי השגחתו של בוראו, ומגלה עד כמה פונה ה' לכל נבראיו, רוצה בהם ומשגיח עליהם.
הרחבות
* חלוקת המצוות לסוגים שונים
ריה"ל מחלק כאן את סוגי המצוות לשלושה: מצוות אלוהיות, אשר לא היינו יודעים אותם אילולא ציוויו. מצוות חברתיות שהם מצוות לכינון חברה צודקת. ומצוות נפשיות שהן דברים שאינם דווקא במעשה אלא בעבודת הנפש, במחשבה.
את המצוות ניתן לחלק במספר אופנים שונים. כבר בגמרא אנו מוצאים חלוקה בין מצוות שתלויות בגוף האדם (כגון תפילין ושבת) למצוות התלויות בארץ (כגון כלאיים ושמיטה) [קידושין לח, א ועוד].
הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות מסביר חלוקה מפורסמת נוספת: חלוקה בין מצוות עשה למצוות לא תעשה. (בעיקר בשורש השישי). חלוקה זו מופיעה כבר בגמרא [מכות כג:].
חלוקה מפורסמת נוספת היא חלוקתו של רס"ג , חלוקה זו דומה לחלוקת החבר אצלנו. לפי חלוקה זו יש לחלק את המצוות למצוות שמעיות ומצוות שכליות. המצוות השכליות הן מצוות לכינון חברה צודקת, כאיסור הגניבה, הרחקה מניאוף והשקר. מצוות אלו היינו יכולים לקיים גם ללא ציווי אלוהי. המצוות השמעיות הן מצוות שאנו מקיימים בגלל ציווי ה', כמצוות קידוש המועדים, קידוש הכוהנים ואיסור אכילת חיות טמאות. אולם, גם למצוות אלו פעמים רבות אנו יכולים למצוא סיבה מובנת. על אף ש"גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" [אמונות ודעות ג, ב].
ישנם חלוקות נוספות: חלוקה בין חובת האיברים לחובת הלבבות [הקדמת חובת הלבבות] וחלוקה בין מצוות קיומיות לחיוביות [מנחת חנוך שפו ועוד].
שאלות לדיון
החסיד משתדל בעבודתו על מנת שיוכל לומר באמת: "לא עברתי ממצוותיך ולא שכחתי" - מה יכול אדם לעשות על מנת שלא ישכח? מה אנו יכולים ללמוד מהנהגה זו של החסיד?
החסיד נזהר עד לפרטי פרטים בקיום המצוות ובזהירות מעברות. מה המשמעות של הזהירות הרבה בעבודת ה' גם בדברים שאינם מובנים לנו?
לימוד שבועי ספר כוזרי ז' אדר - יג' אדר
ז' אדר - יג' אדר
בשביל הנשמה | ז' אדר - יג' אדר תשע"ג
מאמר חמישי כ"ד- כ"ח
ו' תמוז תשע"ג
בשביל הנשמה | ו' תמוז תשע"ג
לימוד שבועי באמונה א-ז תמוז
בשביל הנשמה | תמוז תשע"ג
מאמר חמישי כ' חלק ד
ל' סיוון תשע"ג
בשביל הנשמה | ל' סיוון תשע"ג
איך ללמוד אמונה?
מהפרי ועד הגאולה
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
אחדות זו מעבדה של בירורים
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
מתי נכון לומר סליחות ?
מדוע פורים גדול מכיפורים?