מסכת עירובין דף כ"ח

(כז: 13- עד כח: 6-)

המשך – סוגי המאכלים הכשרים לעירוב תחומין ובדמי מעשר שני.

א. דגים ועופות

דגים:
ר"א ור"י בן גדיש – כן,
הני תנאי - לא (לרבינא)

הסבר המחלוקת:

"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך, בבקר ובצאן וביין ובשכר, ובכל אשר תשאלך נפשך...",

 

(כח. באמצע)

ב. מאכלים שונים לעירוב תחומין

רב:
מערבין: פעפועין, חלגלוגות, גודגדניות
לא מערבין: חזיז, כפניות.

דיונים על רב:

A. למה מערבין בגודגדניות? והרי הם מזיקים?

1. 1.למי שהם לא מזיקים לו (מרובה ילדים).
2. 2.גם למי שהם מזיקים לו (שהרי יש כאלה שזה לא מזיק להם).
3. 3.בכאלה שלא מזיקים.

(כח. 9-)

B. למה לא מערבין בחזיז? הרי ר"י-רב – כן מערבין בהן!

תשובות, רק אמר שמערבין ב:

1. 1.בבל, ששם אוכלים אותם.

קשה - והרי בטלה דעתם אצל שאר העולם!

(כברייתא לגבי מעשר, שמי שנוהג לזרוע פול ושעורה בשביל הירק ולא בשביל הזרע, הירק פטור ממעשר כי בטלה דעתו).

1. 2.בחזיז גינה שכן נאכל.

[הערות:
1. בברייתא הנ"ל לגבי פול הוזכר גרגיר שמתעשר בין כירק ובין לזרע. למה ראוי? לתבלין במקום פלפל.
2. ברכות על חזיז וכשות: (כח: 3)

 

(כח: שליש)

C. למה לא מערבין בכפניות (תמרים שלא הבשילו)?

והרי בברייתא:

 

והרי - מזה שנחשבים אוכל לגבי טומאה,[1] ודאי שאפשר לערב בהם!

תשובות:

1. 1.שם מדובר בדניסחני (זכרים) – שזה גמר בישולם.

דחייה – אם כן למה פטורים בן המעשר לר"י?! (והרי ר"י מחייב ב"אהיני דטובינא" – כפניות זכרים).

1. 2.לגבי טומאה - כי ראוי למתקן ע"י האור נחשבים אוכל (כמו שאמר רי"ח לגבי חיוב שקדים מרים גדולים במעשר. אך כפניות פטורות ממעשר לר"י כי אינו גמר פרי).
   אך לגבי עירוב – צריך שיהיו אוכל עכשיו.

(כח: שליש תחתון, "אמר מר")
הערה:
בברייתא הנ"ל לגבי קור – מה ההבדל בין ר"י לת"ק?

1. 1.שלקו וטיגנו – לרבנן יקבל טומאה ולר"י לא (עץ).

דחייה – אם שלקו יקבל לפי כולם (כמו בעור ששלקו).

1. 2.ברכה – לרבנן אדמה (כרב יהודה), לר"י – שהכל (כשמואל, כי סופו להקשות).

(שמואל עצמו מביא ראיה לרב יהודה מצנון שסופו להקשות וברכתו אדמה, אך דוחים ששם ניטע על דעת לאוכלו כשהוא רך, בניגוד לקור).
הלכה כשמואל (שהכל).

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני