בית המדרש

  • מאבני המקום
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

דוד ונאוה אפלבוים הי"ד

אבני המקום כרך ט"ו

גודל בתי התפילין וריבועם

undefined

הרב אליהו דוד רבינוביץ'-תאומים זצ"ל

אייר תשע"ג
2 דק' קריאה
מתוך החיבור "אזני דוד" שבכתי"ק, משא ומתן עם בן אחיו-תאומו, הרב ר' יעקב תאומים אב"ד ראגולי, בפוניב' בשנת ה'תרל"ו. (ראה לעיל עמ' 14 הע' 6.

העירני בענין רבוע של תפילין דמתקלקלים הקרנות ונשחקים בקל, איך לעשות. והשבתיו דודאי לא נתנה תורה למלאכי השרת, ואי אפשר כלל להיות כל התפלין של כל ישראל מחודדים קרנותיהם כאשר ירצה.
ונאמנים מאד דברי ידידי הרב הגאון ר' משה יואל הכהן שליט"א הגאבד"ק אניקסשט 1 בשם הגאון ר' יחזקאל לנדא ז"ל מווילנא, דלא מצינו בתורה שיהא קרנות לתפילין, רק רבוע 2 , והרי הם עדיין מרובעים ושֵם רבוע עליהם. וגם יפה העיר הר"ל שי' מדברי התוספות מנחות לה, סוף עמוד א, דעיקר הרבוע הוא התפירה, עיין שם, ובבתים עצמם לא מצינו רבוע להדיא [זו]לת הרמב"ם ז"ל שכתב 3 דגם הבתים צריכים להיות מרובעים, וצריך עיון מנא ליה הא. ואמרתי אולי מקורו טהור מהא דמגילה כד, סוף עמוד ב, עיין שם על המשנה ודוק.
ובכל זאת כנים דברי הגרי"ח ז"ל הנזכר, דזה אינו יוצא מגדר רבוע, מה שנשחקים הקרנות. וראיה יש לומר מהא דהראשונים היו נושאים התפילין כל היום, והיו נושאים משאוי על ראשיהם וכמבואר בבבא-מציעא קה, ב, ובירושלמי פרק ב דברכות, ה. וכי אפשר שלא היו נשחקים הקרנות, וזהו דבר שאי אפשר כלל, הכי נימא דעל כרחך היו לוקחים אחרים. אחת על כן אמרתי, לא ניתנה תורה למלאכי השרת.
שוב הראתיו בעקרי דינים 4 מה שכתב בענין רבוע התפלין. ושוב מצאתי להדיא כדבריו בספר אמרי שפר על הלכות ספר תורה, תפלין ומזוזה, עמוד שה 5 .
ובענין גודל התפלין אשר שאלני, אמרתי לו שלולי לא ידברו עלי, אז הייתי נושא תפלין כל שקטנים יותר כמעט מונחים כראוי, ורע מאד בעיני התפלין הגדולים מאוד אשר תמיד יונחו על המצח כאשר נראה לכל. ורק אחד הוא הטוב מתפלין כאלו, אשר לא אפשר כלל להסיח דעת מהן, כאשר יכאב הראש מהם לגודלן. וכבר מילתי אמורה בחידושינו בס"ד, ראיה לגודל התפלין מהא דמקום יש בראש להניח בו שתי תפלין 6 .
והראתיו בספר גט מקושר להגאון ליב צינץ ז"ל בסוף הספר 7 תשובות בענין זה עם הגאון רבי יעקב לייסער ז"ל 8 . ואמר לי שכבר היה לו שאלה זו אצל הגאון פתחי תשובה ז"ל וגם הוא הראהו בספר גט מקושר הנזכר ועוד הארכנו בזה.





^ 1.. הרב ר' משה יואל גוריון בן ר' מאיר שלום, מח"ס שו"ת ראשי בשמים, וילנה ה'תרמ"ד.
^ 2.. שבת כח, ב; מנחות לה, א; ירושלמי מגילה ד, ט.
^ 3.. הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ג הלכות ב, ד, י.
^ 4.. ספר עיקרי דינים (עיקרי הד"ט) על אורח-חיים ויורה-דעה, לר' דניאל בן משה דוד טירני, מהדו"ק פירנצי ה'תקס"ג.
^ 5.. מהרב יעקב חיים בן יוסף יצחק סופר סת"ם, ורשה ה'תרל"ג.
^ 6.. עירובין צה, ב ותוספות שם. הגאון האדר"ת "היה לבוש תפילין כמעט כל היום בצנעה תחת כובעו שלא ידע בו זר" (חתנו מרן הראי"ה קוק זצ"ל, אדר-היקר פרק ד, עמ' מז וע' שיחות הראי"ה פרק כ). וכן: "הגאון האדר"ת ז"ל שלח לו לפני החתונה מתנה לפורים: שלשה זוגות תפילין, של רש"י ושל ר"ת, וקטנים ללבוש תחת הכובע" (מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, לשלושה באלול א, א).
^ 7.. דפו"צ ורשה ה'תרצ"ב, דף צא, ב - צג, ב.
^ 8.. בעל נתיבות המשפט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il