בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
לחץ להקדשת שיעור זה

תורה וצבא, דתיים וחרדים

משנה: דברים נפלאים של רבי חיים פלאג'י על לימוד תורה בשבת * הימנעותי מעיסוק בשאלות הנוגעות בפוליטיקה * במחלוקת על הקואליציה ועל הגיוס, הצד החרדי מבקש לעשות שימוש ברבני הציונות הדתית אך לא להקשיב להם * כבר לפני שנה כתבתי שאין מנוס מלטפל בנושא הגיוס של מי שאינם לומדים בשקידה * על פי ההסכם הקואליציוני, התמיכה הכספית בלומדים בני עלייה שייפטרו מגיוס תגדל פי שלושה * מי שמכנים את רבני הציונות הדתית "רפורמים" פוסלים במומם, ואינם מייצגים את רוב תלמידי החכמים החרדים

undefined

הרב אליעזר מלמד

איר תשע"ג
5 דק' קריאה
רבי חיים פלאג'י
לאחר שכתבתי שצריך להקדיש לפחות שש שעות בשבת ללימוד תורה, היו שטענו שהפרזתי ואין מצווה כזו. ובאמת מצווה זו ידועה, שכן אמרו חכמים שצריך להקדיש חצי מהשבת לה', ועיקר הכוונה ללימוד תורה, וכך כתבו ראשונים ואחרונים. מכל מקום שמחתי לראות את דברי רבי חיים פלאג'י (תקמ"ח-תרכ"ח), אחד מגדולי האחרונים שכתב ספרים רבים בהלכה ובאגדה, שבספרו 'פני חיים' ביאר על פי רעיון זה את סמיכות פרשיות השבוע - בהר ובחוקותי.
חובת הלימוד בשבת
בסיום פרשת בהר נאמר "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'", ומיד אחר כך נאמר "אם בחוקותי תלכו", ופירש רש"י: "שתהיו עמלים בתורה". והעניין הוא שאמרו רבותינו: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה" (ירושלמי שבת טו, ג). "ומשה תיקן להם לישראל שיהיו קורין הלכות חג בחג, הלכות עצרת בעצרת" (מגילה לב, א). ועוד אמרו שהתורה עצמה שאלה מהקב"ה, אחר שייכנסו לארץ זה עוסק בשדהו וזה עוסק בכרמו וכיוצא, תורה מה תהא עליה. השיב לה הקב"ה: הרי נתתי להם השבת שהם פנויים ממלאכה ועוסקים בתורה (טור או"ח רצ). הרי שגם בשבת וגם ביום טוב חובה לעסוק בתורה. וכלשונו: "מיחייב איניש לעסוק בתורה, ולא להוציא זמנו בהבלי העולם באכילה ושתייה מרובה, ושחוק וקלות ראש, והילוך בשווקים וברחובות חוץ לתחום בלתי שום הכרח. כי ה' יביאהו במשפט על ביטול תורה בשבת טפי (יותר) משאר ימות השבוע..." והעיקר להלכה כדברי רבי יהושע (פסחים סח, ב), שחובה ללמוד חצי מהזמן תורה, וחצי מהזמן להקדיש לסעודות, להתענג בבשר ויין.
ביאור סמיכות פרשיות בהר ובחוקותי לפי זה
ולכן נאמר "שבתותי" תשמורו, לרמוז לשבתות וחגים, שגם הם נקראים שבתון, וצריך לכך שמירה מעולה. ולכן נאמר "ומקדשי תיראו", שאם תתבטלו מתורה בשבת וחגים, יתקיים מה שנאמר אחר כך: "והשימותי את מקדשכם" (ויקרא כו, לא) על ביטולה של תורה. הביטו וראו כמה פגם עושה עוון ביטול תורה, דהן בעוון, עיקר חורבנו היה בעוון ביטול תורה, שנאמר: 'על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה'. וכיוון שהעוון הוא עוון פלילי רחמנא ליצלן, זהו שהחריבה את בתינו". ולכן הסמיך לכך את הפסוק "אם בחוקתי תלכו - שתהיו עמלים בתורה".
עד כאן מדבריו הנפלאים של רבי חיים פלאג'י. ויהי רצון שנזכה לעסוק בתורה בשבתות, ומתוך כך נזכה לבניין המקדש במהרה בימינו.
העיסוק בשאלות הפוליטיות
בימי הרכבת הממשלה הגיעו שאלות מבני הציבור החרדי והדואגים להם, על עניין הגיוס והחבירה של 'הבית היהודי' ו'יש עתיד' ומדוע הרבנים אינם מבקרים זאת. באותו זמן נמנעתי מעיסוק בנושאים הללו, מפני שלכל השמועות שהופרחו היו מגמות פוליטיות, וקשה היה לדעת את העובדות לאשורן.
בנוסף לכך, העיסוק באותם ימים בשאלות אלו נגע במישרין בתהליכים פוליטיים שלא רציתי להתערב בהם. גם לפני הבחירות אני רגיל שלא להביע תמיכה בשום מפלגה, ואף בני משפחתי אינם יודעים במה אני בוחר. העיסוק בתחום הפוליטי הוא אמנם חשוב מאוד, ותבוא ברכה על כל העוסקים בצורכי ציבור באמונה, אך במסגרת תפקידי איני חייב לעסוק בתחום התובעני הזה. יתר על כן, כיוון שבמפלגות רבות יש צדדים חיוביים, אני מעדיף שלא לצמצם את התקשרותי למפלגה מסוימת.
בכל אופן, נדמה שעכשיו כבר אפשר לנסות לעסוק בצד העקרוני של הסוגיות החשובות הללו בלא ההקשר הפוליטי.
ממשלה בלי חרדים
נשאלתי:מדוע אינך מוקיע את 'הבית היהודי' שהשאיר את החרדים מחוץ לממשלה?
תשובה:מעבר למה שכבר כתבתי על התרחקותי מעיסוק בסוגיות מפלגתיות פוליטיות, אוסיף עוד נקודה: לעיתים באים אליי אנשים ומבקשים שאשתמש בסמכותי כרב ואשפיע על אחד מתלמידיי שיקבל את עמדתם. ואני מסרב, מפני שרק כאשר שני הצדדים מוכנים לשמוע את דעתי אני מוכן להיכנס לסוגיה, אבל אני לא מוכן שיעשו בי שימוש מניפולטיבי כדי להשפיע על צד אחד בלבד. כמו כן בסוגיה הפוליטית, הצד החרדי ביקש לעשות ברבנים שימוש בלא שהיה מוכן לשמוע את עמדתם בנושאים החשובים להם, ובאופן זה אין ראוי להתערב.
מלבד זאת, כפי הנראה צודקים אנשי 'הבית היהודי' שטוענים שביקשו מלכתחילה לכרות ברית עם החרדים, אבל החרדים לא היו מוכנים להתחייב שלא ייכנסו לממשלה בלעדיהם. גם לא היו מוכנים לתאם עמדות בנושאים שחשובים לציבור הדתי-לאומי. לימים התברר שכנראה ראש הממשלה נתניהו ביקש מנציגי החרדים שלא יעשו זאת, והם נענו לבקשתו.
למה לא הצטרפתם להגן על עולם התורה
שאלו:מדוע אינכם מגוננים על בני הישיבות החרדיות, שעומדים לגייסם בכפייה?
תשובה:כבר לפני כשנה התחלתי להתריע בסדרת מאמרים בפני הציבור החרדי והדתי, שמוכרחים לפטור את שאלת הגיוס. זה היה בעת שמפלגת 'קדימה' הצטרפה לממשלת נתניהו, כאשר שאלת הגיוס עמדה בראש סדר היום.
צריך להבין שהשתתפות הציבור החרדי בנטל הביטחון היא צורך קיומי לעם ישראל. ראשית, מדינת ישראל המוקפת אויבים רבים אינה יכולה להסתפק בצבא מקצועי, היא חייבת שיהיה לה צבא עַם שמבוסס על גיוס חובה, שמגדיל את מצבת הכוחות הסדירים ומכין עתודות גדולות של כוחות מילואים. שנית, המציאות שציבור יהודי שלם כמעט שאינו מתגייס לצבא, יוצרת קרע לאומי הרה אסון. אפשר לראות כיצד מפלגות שחרתו על דגלן את גיוס החרדים הלכו וגדלו מבחירות לבחירות ('צומת' של רפול, 'שינוי' של טומי לפיד, 'ישראל ביתנו' ו'יש עתיד').
לכן עם כל האהבה והקשר העמוק שאני חש לציבור החרדי, אין אפשרות לעזור. אפשר אולי לפי שעה לדחות את ההחלטות, אבל הצורך הלאומי יחד עם הלחץ הציבורי גובר והולך, ומוכרחים להתמודד עמם ברצינות.
אפשר היה לפתור את הבעיה בממשלה הקודמת
בסדרת מאמרים הצעתי להגביר את השירות של הצעירים החרדים, לכל הפחות של אלה שאינם לומדים בשקידה, תוך שעמדתי על האופי החילוני של הצבא, שהוא המכשול האמיתי בפני גיוס החרדים והדתיים לצבא.
בכל מאמריי הדגשתי את החשיבות המרובה בתמיכה בלומדי התורה, כי זהו צורך ואידיאל לאומי ממדרגה ראשונה, שמבטיח את עתיד קיומו של עם ישראל לדורות. ולכן בד בבד עם הגברת הגיוס בקרב החרדים שאינם מתעתדים להיות רבנים, יש להגדיל את התקציב עבור מי שלומדים תורה בגדלות, כך שסך התקציב המושקע בלימוד תורה לא ייפגע.
קיוויתי שמנהיגי הציבור החרדי יבינו את המצב לאשורו, ויציעו תכנית להשתתפות גוברת של בני הציבור החרדי בשירות הצבאי, ולתיקון האופי היהודי של הצבא. בפועל הוחמצה ההזדמנות להוביל בממשלה הקודמת תהליך חיובי הדרגתי, ועכשיו הלחץ הציבורי גובר.
בכל אופן, שמחתי לקרוא שבהסכם הקואליציוני נכתב שהתקציב עבור הלומדים שעתידים לגדול בתורה יוגדל פי שלושה, ממש כפי שכתבתי. גם הוסכם שלא יגייסו בחורי ישיבה בכפייה. מסיבות השמורות עמהם, חלק מהעסקנים החרדים העדיפו להפריח שמועה אודות גזירת שמד וכפייה, במקום לפעול להתאמת האווירה בצבא לבחורים החרדים.
ועדיין אני מקווה שמנהיגי הציבור החרדי יירתמו למשימה של בניית חברה יהודית מתוקנת במדינת ישראל, ובכך נרבה קידוש השם לעיני העמים.
על "גדולים" שמבזים את התורה ואת רבותינו
שאלה:קראתי שרב אחד מהעדה החרדית אמר שרבני הציבור הדתי-לאומי הם "רפורמים" ו"עוקרי תורה", ואחר אמר שהם "עמי הארץ". איך צריך להתייחס לרבנים החרדים?
תשובה:על כגון זה אמרו: "כל הפוסל במומו פוסל" (קידושין ע, א). והדברים מדויקים לגמרי. הרי מה טוען זה שאומר שרבותינו הם רפורמים? שהם המציאו מצוות חדשות, כגון מצוות יישוב הארץ, המצווה להגן על ביטחון ישראל, המצווה לשמור על אחדות ישראל. ואם הוא לא יודע שכתובות על כך פרשיות שלמות בתורה, ושיש ספר שלם אודות עניין זה - ספר יהושע, הרי שהוא עצמו "עוקר תורה" ומוחק חלקים מהתורה, והוא עצמו רפורמי. ומי שטוען שרבותינו הם עמי הארץ, הרי שהוא עם הארץ גמור, שסבור שאפשר לעקם את כל המקראות ודברי חכמים לפי קוצר הבנתו ולבטל את תוקף המצוות והדינים.
ואם יטען שהעיסוק במצוות יישוב הארץ עלול להרחיק את הצעירים מהתורה, הרי זה בדיוק מה שטוענים הרפורמים, ששמירת שבת דקדקנית מרחיקה את היהודים משמירת המסורת.
בנוסף לכך, אישים אלה ממציאים איסורים חדשים ועוברים על איסור "בל תוסיף". למשל, התורה לא אסרה ללמוד מדעים ומקצועות שמפרנסים את בעליהם בכבוד, והם המציאו איסור חדש לפיו אסור ללמוד מדעים ומקצועות, או לכל הפחות אסור ללמד זאת את הצעירים. אמנם יש רבנים הסוברים שעדיף שהילדים והנערים ילמדו בתחילה רק לימודי קודש, ואפשר להבין דעה זו. אבל מי שטוען שזה איסור תורה, עובר בעצמו באיסור "בל תוסיף".
למעשה, אין להחשיב את עוקרי התורה האלה כתלמידי חכמים, ואסור לכבדם כרבנים למרות חזותם המטעה. למרבה הצער שועלים קטנים בדמות משגיחים, דוברים, כתבים ועסקנים, מעצימים את עמדותיהם, וכך נוצר בתקשורת החרדית רושם מעוות. אבל להבנתי רובם המכריע של תלמידי החכמים בציבור החרדי אינם טועים בכך, וכל המחלוקות איתם הן על פרטים, כמקובל בישראל, ומצווה לכבדם כתלמידי חכמים שצריך לירא מפניהם ולאהוב אותם.
מתוך העיתון בשבע
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il