בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת הדף היומי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שכירות מגוי בזמן הזה

undefined

הרב טוביה בר אילן

איר תשע"ג
2 דק' קריאה
בדפים הקודמים למדנו על דין שכירות רשות מגוי. חכמים קבעו, שכאשר יהודים וגויים דרים יחד, במקום שהוא מבחינת רשיות שבת רשות היחיד או כרמלית שהוקפה בצורת הפתח, עירוב חצירות לבדו לא מועיל, כדי להתיר את הטלטול בתוך הרשות, אלא על היהודים המתגוררים שם לשכור את רשות הגויים הגרים יחד איתם. טעם התקנה הוא להכביד על אפשרות העירוב ובכך לעודד יהודים להימנע מלגור ביחד עם גויים.

בדף סה, ע"ב הגמרא מספרת על ריש לקיש ותלמידי ר' חנינא שהגיעו לפונדק והוצרכו לשכור רשות מבעל הפונדק. אכן, הפונדק היה מושכר ובאותו יום שישי, שוכר הפונדק לא היה נוכח במקום אלא רק הבעלים של הפונדק שהשכירו אותו. ריש לקיש ותלמידי ר' חנינא הכריעו שניתן לשכור רשות מהמשכיר, אם יש לו זכות לסלק את השוכר גם לפני תום זמן השכירות, משום שבמצב זה, המשכיר נחשב כמי שגר בחצר.

הרשב"א (עבודת הקודש, בית נתיבות ש"ד, פ"ג) חידש שאף אם המשכיר לא יכול לסלק את השוכר לפני תום הזמן, אם יש למשכיר 'תפיסת יד' בבית המושכר, כלומר, יש לו זכות להשתמש או להניח חפצים בבית המושכר, הרי שניתן לשכור רשות ממנו.

הריב"ש (בתשובותיו סימן תכז), חידש שניתן לשכור ממי שיש לו 'תפיסת יד' בבית, אף אם הוא איננו הבעלים של הבית. הריב"ש הביא לכך ראיה מהסיפור על 'לחמן בר ריסתק' (לעיל, דף סג,ע"ב).

על פי דין זה, כתב הריב"ש, שכאשר מתעורר צורך לתקן עירובי חצרות בעיר, אין צורך לשכור רשות מכל גוי בנפרד, אלא ניתן לשכור רשות מהשלטון, כיון שלשלטון יש זכות שימוש בבתי התושבים. הוסיף הריב"ש, שגם אם אין לשלטון זכות שימוש שכזו, הרי שוודאי שיש לשלטון זכות שימוש ברחובות הערים, ניתן לשכור רשות מהשלטון על מנת להתיר טלטול ברחובות הערים.

דברי הריב"ש הובאו בהרחבה בב"י (טור או"ח סימן שצא) ונפסקו להלכה בשולחן ערוך וברמ"א (או"ח סימן שפב סעיף יח, סימן שצא סעיף א)

כיום, המנהג הוא לשכור רשות ממפקד המשטרה המקומי, בהסתמך על כך שיש רשות למשטרה להיכנס לבתים פרטיים לצרכי בטחון. ניתן גם לשכור רשות מראש העיר, במקומות בהם יש לעיריה רשות להפקעת קרקעות פרטיות.
אמנם, יש פוסקים שערערו על כך, כיון שבאופן מעשי, המשטרה והעיריה לא מממשות זכות זו. (דעות החולקים מובאות ב'אורחות שבת', חלק ג' פרק כח)

אמנם, גם אם נאמר, שאין למשטרה או לעיריה זכות בבתים פרטיים, הרי ודאי שהם נחשבים 'בעלים' על רחובות העיר, ומעשים בכל יום, שהרחובות נסגרים באישור המשטרה או העיריה. על כן, ניתן לשכור מהם רשות, ובכך להתיר טלטול בתוך הרחוב, וכן מבנינים שגרים בהם יהודים בלבד לרחוב. לשיטות המחמירות, השכירות לא תועיל לבנינים משותפים שגרים בהם יהודים וגויים, ויהיה עליהם לשכור רשות מהדיירים הגויים באופן אישי.

הרחבה: ראה שו"ת "במראה הבזק" חלק ז' תשובה מא, וחלק ד' תשובה מח.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il