בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • קרח
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ

undefined

הרב שמואל אליהו

סיון תשע"ג
14 דק' קריאה
העז והענוה לחי עולמים
כשלמדנו הלכות נידה עם מו"ר אבא הרב אליהו זצ"ל, הוא פתח את השיעור בדברי הגמרא על דוד המלך שאמר: "שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי. הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹקַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ". מצד אחד הוא קורא לעצמו "חסיד", ומצד שני הוא אומר: "ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם", ובמיוחד "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי") תהילים קלא). אם כן, איך הוא אומר על עצמו "חסיד"?
הגמרא מקשה ממה שאמר דוד: "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים": וְתָנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, לָמָּה נָקוּד עַל "לוּלֵא"? אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֻבְטָח אֲנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ לִי חֵלֶק בֵּינֵיהֶם אִם לָאו". עונה הגמרא שמצד אחד דוד הכיר בתפקידו וביכולותיו, מצד שני כל ימיו חי ביראה שמא יגרום החטא.
אני מביא את הגמרא באזכרה על הרב זצ"ל, כי הגמרא הזאת עם כל פירושיה התקיימה בו. בחינת "הוא היה אומר" – מה שאמר, כך הוא השתדל לנהל את אורחות חייו.

לא להנקם מאויביו
רש"י בתהילים (פו ב) מסביר כי הדברים שאמר דוד המלך נאמרו על היחס שלו למחרפיו, כשם שלא העניש את שמעי בן גרא למרות שביזה אותו ופגע בכבודו. על כן מפרש רש"י ז"ל את המילים הללו "שאני שומע גדופי וחרפתי ויכולת בידי להנקם ואני שותק".
כל זאת בשם המדרש (תהלים טז) שאמר: "הקב"ה נקרא חסיד, שנאמר 'כי חסיד אני נאם ה'' (ירמיה ג, יב). גם דוד קרא עצמו חסיד, שנאמר 'שמרה נפשי כי חסיד אני' (תהלים פו, ב). אמר רבי אלכסנדרי: כל מי ששומע קללתו ושותק, נקרא חסיד. ודוד שמע קללתו ושתק, בדין הוא שיקרא חסיד".
בפרק מו במדרש תהלים: "אמר רבי אבא בשם רבי אלכסנדרי, כל מי ששומע קללתו ושותק וספק בידו למחות, נעשה שותף להקב"ה, שכן הוא שומע לאומות העכו"ם שמחרפין אותו לפניו והיה יכול לאבדן בשעה אחת, ושותק. אף דוד כן היה שומע קללתו ושותק. לפיכך, שמרה נפשי כי חסיד אני".
כשנבחר מרן הרב אליהו זצ"ל להיות רב ראשי לישראל היו אנשים שהתנגדו לו ורצו להפריע את הקשר שלו לציבור. מה עשו? היו מתקשרים אל בית הרב מטלפון ציבורי ומשאירים אותו פתוח. כך הם מנעו מאנשים אחרים את האפשרות להתקשר אל הרב. סיפר הרב דוד לופס: ידעתי מי הם אותם אנשים ופניתי אל הרב לומר לו. מיד עצר אותי ואמר לי: אל תגיד שמותיהם, לא רוצה לדעת. אמרתי לו: לפחות תקפיד עליהם, אמר לי: אני לא מקפיד עליהם. לא מקפיד עליהם, שלא יינזקו חלילה.

לטהר אשה לבעלה
הגמרא במסכת ברכות (ד) מקשה על דוד שקרא לעצמו חסיד ומתרצת שני תירוצים: "'לְדָוִד שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי' (תהלים פו) רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק, חַד אָמַר, כָּךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא חָסִיד אֲנִי? שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יְשֵׁנִים עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, וַאֲנִי 'חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ'. וְאִידָךְ, כָּךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא חָסִיד אֲנִי? שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יוֹשְׁבִים אֲגֻדּוֹת בִּכְבוֹדָם, וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדַם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ".
הרב זצ"ל היה מדגיש את "לטהר אשה לבעלה" גם באופן הפשוט וגם במשמעות של כנסת ישראל. באופן הפשוט הוא היה מסביר לנו כמה חשוב ללמוד היטב את ההלכות שלא להחמיר במקום שצריך להקל, חומרה היא גם המעטת עם ישראל וגם פגיעה בשלום בית שבין איש לאשתו.
סיפר פעם הרב יעקב הלל, ראש ישיבת המקובלים, שהיה רגיל להזמין את הרב לשמחותיו. פעם הזמינו לבר-מצווה של בנו, והרב זצ"ל התנצל ואמר שלא יבוא כי ערב קודם התקשרו מהמקווה ורצו לשאול שאלה, הרב לא היה בביתו ועל כן לא היה זמין, ולכן נדחתה הטבילה של אותה אשה. אמר הרב לעצמו שהוא לא עוזב את ביתו בערבים עד שיימצא מי שישיב לשואלים. לכן הוא לא יכול לבוא לשמחת הבר-מצווה של בנו של הרב הלל. כך עשה הרב עד שהכשיר כמה רבנים שיוכלו לענות תשובות בהלכות אלו במקומו.

כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ
הרב זצ"ל אמר לנו באותה שעה, שיש מפרשים את דברי הגמרא "לטהר אשה לבעלה" במובן של כנסת ישראל, שצריך ללמד עליה זכות. תפקיד המנהיגים כמו דוד המלך הוא לסנגר על כנסת ישראל, במיוחד מול ראשי אומות העולם שעוסקים בכבוד עצמם ומראים את עצמם כאילו הם לטובת הציבור.
כשהם באים לדון את עם ישראל הם משתמשים באמות מוסר מחמירות ביותר ודנים אותנו לכף חובה. לכן אנו אומרים להם שעם ישראל חסיד, צדיק וישר, ואין בו שום עוול. "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד ז).

מזלזל בעצמו לצורך פסיקת הלכה
גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי בספרו "בניהו בן יהוידע" על ברכות (ד ע"א) כותב על המילים "יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדַם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָא" – "שהייתי מזלזל בעצמי בעבור מצות השם יתברך לטהר אשה לבעלה". כן משמע שם בהמשך הגמרא במה שכתב: "וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה, אֲנִי נִמְלָךְ בִּמְפִיבֹשֶׁת רַבִּי. וְאוֹמֵר לוֹ, מְפִיבֹשֶׁת רַבִּי, יָפֶה דַּנְתִּי? יָפֶה חִיַּבְתִּי? יָפֶה זִכִּיתִי? יָפֶה טִהַרְתִּי? יָפֶה טִמֵּאתִי? וְלֹא בֹשְׁתִּי".
צריך לזכור כי מפיבושת היה נכדו של שאול המלך, והיה חשד תמידי שהוא עומד להחזיר את מלכות בית שאול למקומה במקום מלכות דוד. על בסיס זה אומר ציבא נערו לדוד על מפיבושת: "וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ הִנֵּה יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלַם כִּי אָמַר הַיּוֹם יָשִׁיבוּ לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵת מַמְלְכוּת אָבִי".
עם זאת לא נמנע דוד מלהוריד את ראשו בפני מפיבושת בכדי ללמוד תורת אמת. זה היה חשוב בעיניו מכל כבוד מדומה. דוד היה נמלך במפיבושת למרות שהוא היה מלך ולמרות החשד כי בני שאול ישתמשו בכבוד זה על מנת לחתור תחת כסאו של דוד.

חסיד מסייע לצדיקים
עוד כותב גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי שם, כי אפשר לדקדק ולראות שמצד אחד דוד קורא לעצמו חסיד, ומצד שני הוא פקפק אם הוא ראוי להיקרא צדיק. מה הפרש יש בין צדיק לחסיד? "שהצדיק עושה רק לתיקון נפשו, ואין בו כח לתן כח מנפשו לנפשות אחרים לסייען בתיקון שעושים בתורה ומצות ותפלות, אבל החסיד יש בו כח לסייע אחרים לתת אצבעו בניהם לחזקם בתיקון שעושין לנפשם".
חסיד אמיתי מסייע לצדיקים "כי כל צדיק שהוא מסייע לצדיק אחר שצריך סיוע, הרי זה יש לו חלק בשכר תיקון מעשיו של אותו צדיק, ולהכי מקשי כיון שקרא עצמו חסיד, אם כן הוא מן אותם המסייעים לצדיקים שבדורם שיש להם חלק עמהם". על זה מתרצת הגמרא ואומרת "שמא יגרום החטא, ולא יישאר במדרגה העליונה הזאת של חסיד שיהיה הוא יכול לסייע אחרים".
חסיד אוהב ה'
בזהר חדש (פרשת אחרי) מובא כי "יוֹמָא חַד הֲוָה דָּוִד נָחֵית לְהַנּוֹת גּוּפוֹ לִפְנֵי הַנָּהָר. וַהֲוָה אֲמַר, (תהלים פו) שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי. אֲמָרוּ לֵיהּ, וְאַתָּה חָסִיד? אֲמַר לְהוֹ, וְלֹא חָסִיד אֲנִי, שֶׁיָּדַי מְלוּכְלָכוֹת בִּשְׁפִיר וּבְשִׁלְיָא, וּמְטַהֵר אֶת הַטָהוֹר, וּמְטַמֵּא אֶת הַטָמֵא. וַאֲנִי קָם בְּחֶדְוָה בְּג' מִשְׁמָרוֹת, כְּדָּבָר אַחֵר (תהלים קיט) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ. וַאֲנָא נָאִים כְּסוּסְיָא בְּהֶבֶל אחד".
תרגום ופירוש: יום אחד ירד דוד לרחוץ בנהר, אמרו לו אתה חסיד, שאתה מהנה את גופך בנהר? אמר להם שהחסידות שלו היא במסירות נפש למען הציבור, לטהר אישה לבעלה ולא לחשוש לכבוד עצמו. ועוד שהוא קם בחצות להתפלל לה' אחרי שבמשך היום הוא עסוק בניהול הממלכה, ועוד שמחמת האחריות הרוחנית והמעשית שלו, הוא לא מרשה לעצמו לשקוע בשינה, וישן כשנת הסוס.
מרן הרב זצוק"ל היה מזכיר תמיד את הגמרא על רב שמואל בר שילת (בבא בתרא כא ע"א) שהיה מלמד תינוקות באהבה רבה בהדרכת רב. הגמרא אומרת שעליו נאמר "וּמַצְדִיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד". "אָמַר רַב, כְּגוֹן רַב שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילַת, דְּרַב אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילַת דַּהֲוָה קָאֵי בְּגִינְּתֵיהּ, אָמַר לֵיהּ, שָׁבַקְתֵיהּ לְהֵימָנוּתָךְ? אָמַר לֵיהּ, הָא תְּלֵיסַר שְׁנִין דְּלָא חֲזַָאי לִי, וְהַשְׁתָּא נָמִי דַּעְתָּאי עִלָּוַיהוּ. וְ'רַבָּנָן' מַאי? אָמַר רַבִינָא, (שופטים ה) 'וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ'".
תרגום פירוש: הגמרא מספרת על רב שראה את רב שמואל בר שילת מטפל בגינה שלו, שאל אותו רב: עזבת את הנאמנות שלך לתלמידיך? מאיפה יש לך זמן לטפל בגינה שלך? ענה לו רבי שמואל בר שילת: כבר שלוש-עשרה שנה שלא טיפלתי בגינה, וגם עכשיו דעתי על התלמידים שלי. ממשיכה הגמרא ואומרת כי אם מלמדי תינוקות מאירים כמו כוכבים, תלמידי חכמים מה הם? עונה הגמרא: שהם מאירים כמו השמש בגבורתו, הם הנקראים אוהביו של ה'. "וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ".
חסידות מביאה לידי רוח הקודש
המהרש"א בעבודה זרה (כ ע"ב) פירש את הברייתא המפורסמת של רבי פנחס בן יאיר שאמר כי "תורה מביאה לידי זהירות וזהירות לידי זריזות" וכו'. בהמשך: "חסידות מביאה לידי רוח הקודש". מביא המהרש"א את הגמרא בירושלמי (שקלים יד ע"ב) שמסבירה כי רבי פנחס בן יאיר למד שחסידות מביאה לידי רוח הקודש, מהפסוק: "אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם: מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו". אמר המהרש"א כי פירוש הגמרא הוא כי כל מי שעוסק בחסידות אמיתית זוכה לרוח הקודש. והדברים מדברים בעד עצמם.
ויהי רצון שנזכה להמשיך את דרכו של מרן הרב זצ"ל, בניו ותלמידיו וכל ההולכים בדרכו, בגמרא זו עם כל פירושיה. להביא גאולה לעולם. כמו שנאמר (ישעיה ס ב) "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" אמן ואמן.


עוד אָבִינוּ חַי
תקציר מדברי הרב חיים הכהן, החלבן, שנאמרו ביום השנה להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל

משימת הדור בידי מנהיג הדור
מבואר בספרים, כי אף שכל ישראל חייבים בתרי"ג מצוות, יש לכל דור תפקיד מדויק בתיקון העולם, מצווה ייחודית שתואמת את שליחותו וייעודו. כל דור מקבל שפע מיוחד ומתואם לייעודו. כישרונות וכלים מתאימים. ואם הוא מתעלם, חלילה, מייעוד זה, סובבות אותו צרות שמכוונות אותו למלא את תפקידו, ממש כמו שרואים בדור המדבר שניסה לברוח מארץ ישראל והוכוון על-ידי הקב"ה לשם במשך ארבעים שנה במדבר.
את המשימות של הדור מוביל גדול תלמידי החכמים שמכיר את המשימות הללו, תלמידי חכמים מיוחדים שיש להם ראייה תורנית עמוקה, השגה בפנימיות ובהלכה, המנהיגים של הדור. דבר זה רמוז בפסוק "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר, שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב ז).
מלבד כל מעלותיו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, הוא היה מנהיג הדור. לימוד אורחות חייו של הרב אליהו זצוק"ל זה לא רק סיפור שבחיו. לימוד אורחות חייו הוא לימוד של הנהגת הדור בחינת "גדול שימושה יותר מלימודה". כשנבין מה משימת הדור נצטרך להקים תנועה שלמה ברוח זו. גדודים שלמים שמתעסקים בשליחות מיוחדת זו של דורנו.

קרן אור פניו
על מנת להבין את שליחותו של הרב אליהו זצוק"ל ניזכר במאור הפנים המיוחד שהיה לו. אליהו הנביא כותב על כך במדרש: "מפני מה זכה משה למאור פנים בעולם הזה, מה שעתיד הקב"ה ליתן לצדיקים בעולם הבא? מפני שעשה רצונו של הקב"ה ומתאנח על כבודו של הקב"ה ושל ישראל וכל ימיו היה מחמד ומתאווה ומצפה כדי שיהא שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. ומנין לך? תדע לך כשהיו ישראל במדבר וסרחו במעשיהם אמר הקב"ה למשה (שמות לב) 'ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול' מיד היה פתחון פה למשה להשיב 'ויחל משה את פני ה' אלוקיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה למה יאמרו מצרים לאמר וגו' זכור לאברהם ליצחק ולישראל'." (תנא דבי אליהו רבה פרק ד).
מסיים המדרש: "וכן כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו ומתאנח על כבודו של הקב"ה ועל כבודן של ישראל כל ימיו ומחמד ומתאווה ומצפה על כבוד ירושלים ועל בית המקדש ועל הישועה שתצמיח בקרוב בימינו ועל כינוס גליות מיד שורה רוח הקודש בקרבו. שנאמר 'וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ, אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ. אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ'. מכאן אמרו כל תלמיד חכם שעוסק בתורה בכל יום תמיד בשביל להרבות כבוד שמים אינו צריך לא חרב ולא חנית ולא כל דבר שיהיה לו שומר אלא הקב"ה משמרו בעצמו ומלאכי השרת עומדין סביב לו וחרב ביד כולם ומשמרין אותו שנאמר (תהילים קמט) 'רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם'".
ואיך כל זה קשור למאור פנים? שכאשר החכם דבק בתורת ה' וברצונו, מתגלה בו נפשה של תורה. פניו המאירות הן השתקפות אור ה'. וזה סוד כבודם ישראל, הנשמה הטהורה שמתגלה על-ידי התורה. התורה שמולידה את הנשמה ומאירה אותה החוצה. כך כל הצדיקים האמתיים שככל שהם מידבקים יותר בתורה יותר פניהם הולכות ומאירות.

הווי מתלמידיו של אהרון
את תפקידו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל אפשר ללמוד גם ממה שנאמר על אהרון הכהן, שגם הוא בדרכו היה עושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. כך נאמר בתנא דברי אליהו: "יודע אהרן בעצמו שבא דבר גדול לישראל על ידו, והיה קושר חבל של ברזל במתניו ומחזיר על כל פתחי ישראל. וכל מי שלא היה יודע לקרות קריאת שמע וכן מי שאינו יודע להתפלל היה מלמדו לקרות קריאת שמע ולהתפלל. וכן מי שאינו יודע לכנוס בגופה של תורה היה מלמדו" (תנא דבי אליהו רבה פרק יג).
מסיים המדרש ואומר: "ולא אהרן בלבד אלא כל תלמיד חכם המלמד תורה ברבים לישראל לשם שמים ואינו נושא פנים לעשיר ולעני, אלא מקרא הוא מקריא את כולם כאחת. ומשנה הוא שונה את כולם כאחת. מתוך כך הקב"ה מרחם עליו ונותן בו חכמה דעה בינה והשכל, ונותן לו חלק עם הצדיקים אברהם יצחק ויעקב. ועליו הכתוב אומר (ישעיה נג) 'מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה, יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל'".
משאת נפשו של אהרון הייתה להאהיב את התורה על ישראל, להאהיב את ה' על ישראל ולהאהיב את ישראל על ה', ולכן הוא זכה לשפע כל כך גדול. האהבה הזאת קשורה לתפקידו של אהרון הכהן בבית המקדש. כי כשיש אהבה כזאת בין האומה לבין אלוהיה, יש צורך בבית ש"תוכו רצוף אהבה" שבו תתגלה האהבה הזו. בית שייבנה על-ידי ריבוי האהבה שבין ישראל לאביהם שבשמים.
זו הסיבה שאנו רואים במדרש זה כי כל מי שמשים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים רוצה כל כך את בניין בית המקדש. "וכן כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו ומתאנח על כבודו של הקב"ה ועל כבודן של ישראל כל ימיו ומחמד ומתאווה ומצפה על כבוד ירושלים ועל בית המקדש ועל הישועה שתצמיח בקרוב בימינו ועל כינוס גליות מיד שורה רוח הקודש בקרבו". זו הסיבה שהרב אליהו קיבל שפע כל כך גדול של רוח הקודש, למלא את תפקידו, תפקיד הדור.

תפקיד הדור
דורנו הוא דור הגאולה. הדור האחרון. הדור שיש לו המפתחות של בית המקדש. המפתחות של שערי ירושלים העליונה. "הנני פותח את קברותיכם עמי". דור של תחיית המתים, דור של ביאת גואל צדק. דור הגאולה השלמה ממש.
מנהיגי הדור יודעים שאין חיים בלי נבואה ורוח הקודש, אין חיים בלי בית המקדש. אבל הם גם יודעים שכל החסרונות שיש היום לעם ישראל הם מום עובר. עם ישראל הם קדושים שראויים לאורה וישועה. הקטן שבישראל ראוי שתשרה עליו שכינה מצד רוממות נשמתו. מצד הפוטנציאל שגנוז בו.
מתוך הראייה הזאת העצים הרב אליהו זצוק"ל כל יהודי שבא אתו במגע. מתוך הידיעה של הנשמה הגדולה שיש לכל אחד ואחד מישראל הוא היה זוקף את קומתו הרוחנית. כך היה עושה גם למנהיגי הציבור, מגדלור לזקוף את קומתו הרוחנית והלאומית של העם. להחזיר את תפארת המלכות שהייתה בדורות הקודמים. להזכיר לכל אחד מישראל שהוא בן מלך וראוי הוא לכל הדברים הגדולים. מתוך אור ואהבה ולא מתוך מרירות, פחד וחולשה.

הרב פועל להביא גאולה לעולם
אחרי שאדם נפטר מן העולם, הוא ממשיך את פעולתו בכפל כפליים. כל פעולתו בעולם הזה היא כאין וכאפס לעומת פעולתו בעולמות האחרונים. ובאותו אופן שפעל בחיים חיותו, כך הוא ממשיך בעולמות עליונים. כך כותב האר"י ז"ל בשער רוח הקודש וזה לשונו: "הנה אין ספק שלא ידמה האדם כי הצדיקים בפטירתם והיותם שוכני עפר בטלים מן העבודה והיחוד ח"ו, כי הם מייחדים תמיד בסוד נשמתם ורוחם ונפשם העולות למעלה... (אלא ש) סוד עבודתם וייחודם בהיותם בחיים. הולכים ומתחדשים ומוסיפים כח למעלה מידי יום ביום. ומאירים באצילות אור לאין ערך, בכל יום נוסף על חבירו, האמנם אחר פטירתם מייחדים, כאשר כבר עשוהו בהיותם בחיים, וגם הם שם מתפללים על החיים כנודע, (בפ' שמות דף י"ו ע"ב ובפ' אחרי דע"א ע"א) כמו שמצינו באבות העולם, שהם מתפללים על החיים, כנודע בזוהר בפ' שמות ובגמרא מס' מציעא פ' הפועלים בעובדא דר' חייא ובניו, ומבואר שם בס' הזוהר שאלמלא תפלת המתים, לא היו החיים מתקיימים".
כמו שראינו אצל הבבא סאלי, שהובטח לו לראות משיח צדקנו והוא ויתר על זכות זו על מנת לפעול בשמים לבטל גזרות מעל ישראל, כך כל צדיק וצדיק יכול לפעול ישועות יותר גדולות אחר פטירתו מאשר בחיים חיותו, כן גם הרב זצ"ל וכל הצדיקים מסייעים אותנו מלמעלה.
כך, כמו שהיה הרב מרדכי אליהו זצוק"ל בחיים חיותו, על אחת כמה וכמה במציאות זו בעולמות העליונים הוא אינו חדל אף רגע קט בפעולתו. אינו עוזב את הדור במאומה. מלאכת הקודש של הגאולה והתשובה. קידוש שם ה' בעולם. רשות יש לו ולכל הצדיקים הגדולים להתהלך בכל אשר יחפצו. אין מי שיעמוד למולם. מסייעים להם בכל מה שמבקשים. ולא עוד, אלא שרשות ניתנה להם להשתתף בפעולות בעולם הזה, והרבה דרכים לכך.

עזרת הצדיקים למי שאוחז בדרכם
כשאדם מישראל עושה מצווה שהיה עושה הצדיק בדורות קודמים, אורו ונשמתו של הצדיק מסייעים לו, וכמו שהסביר רבנו האר"י בשער המצוות (פרשת ואתחנן) "כי הנה הצדיק ע"י מעשיו הטובים שעושה אפשר שכאשר יישן בלילה ואח"כ בהקיצו משנתו חוזרת נפשו בו היא ממשכת ומביאה עתה איזה נשמה של איזה צדיק קדמון ומתעברת בו בסוד העיבור ושתיהן נכנסות בגוף והיא באה כדי לסייעו במצות כמ"ש באבות דר' נתן ובמדרש הנעלם על בא ליטהר מסייעין אותו, ר' נתן אומר נשמות הצדיקים מסייעין אותו והבן זה" (וכן בספר ליקוטי הש"ס, מסכת סוטה).
כי מי שנפטר מהעולם – גופו נחסר אך נשמתו קיימת. נשמות הצדיקים האלה לא נחות על משכבם אלא מחפשות ופוגשות נשמות של אנשים שמשימים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ומסייעות להן סיוע גדול. מנשמות משה רבנו ואהרן הכהן ועד נשמות צדיקי כל הדורות ועד הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל. ולא כל אדם מבין בסוד שיח נשמתו. יכולה היא לקבל אור וברכה ממפגש עם צדיקים. וכמו שבעולם הזה כל מפגש עם צדיק מביא כוחות, כך גם בעולמות העליונים.
התעוררות מלמטה מביאה התעוררות של מעלה
אמרו רבותינו ז"ל במדרש (רבה שיר השירים ה ג) "רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל, בני. פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו". כך בכל סיוע מלמעלה. כנגד כל מעשה שלנו יש התעוררות של מעלה הרבה יותר מכפל כפליים.
ה' אתנו. "מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב". עם כן נפעל בכל כוחנו בעניינים אלו לקרב יהודים לאביהם שבשמים, לשכנים לחברים בעבודה. לכל מי שאפשר. ללכת לביקורי בית ולא לחשוש כלל. לצערנו כשמתרשלים בזה אנו נפגעים כל הבעיות הרוחניות שבמחנה שלומי אמוני ישראל באות מהזנחת המשימה הזו שהיא משימת הדור. לא נפחד כלל מגודל המשימה, הוא רק מחכה לפעולה ראשונה שלנו, כמו נחשון בן עמינדב שבמסירות נפשו עשה פעולה אחד והים נקרע כולו לגזרים. כך גם בעניין התשובה של הדור.
יש סיוע מלמעלה. נשמת הרב חיה וקיימת ומאירה פנים לנשמות כולם. בחיוך גדול. להשריש בעומק לב כל אחד מאתנו. ה' מחייך אלינו. מאמין בנו. נוסך בנו כוחות עצומים. אל נא נזלזל בעצמנו. אולי מצד מעשינו אנחנו קטנים. אבל מצד הנשמות אנו גדולים מאוד. "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב אמר ה'" אמן ואמן.

שמחנו על הרב
בשבת האחרונה, באזכרה שהתקיימה בבית הכנסת "היכל יעקב" לכבוד הרב זצ"ל, עלה הרב דוד לופס לדבר, אבל אמר שהדבר קשה לו. נכון, עברו שלוש שנים, אבל עדיין יש לו קושי לדבר על הרב ולחשוב שהרב איננו אתנו. בהקשר לזה סיפר הרב לופס: לרב זצ"ל הייתה מידה גדולה של הכרת הטוב. היה אדם בשם מימון סודרי, שהרב הכיר לו טובה שכן כאשר אביו של הרב היה חולה הוא היה נושא אותו על כפיים לבית-החולים. והנה יום אחד הולך הרב ברחוב ורואה מודעת אבל ועליה השם מימון סודרי. התפלא הרב, כיצד זה נפטר מימון סודרי לבית עולמו והוא לא ידע על כך? כיצד זה לא אמרו לו דבר? הרב הצטער על כך שלא היה בלוויה, אבל החליט ללכת לפחות לנחם. הוא ראה מה הכתובת שכתובה על המודעה ונפנה לשם. הרב נכנס לבית, אבל התפלא לגלות שהוא אינו מכיר איש. הסתכל שוב כה וכה, אבל האנשים שם לא היו מוכרים לו כלל וכלל. האבלים שהיו באותו הבית פנו מיד אל הרב וביקשו ממנו שיאמר דברים לזכר הנפטר, שכן סברו שהוא הכירו. הרב פתח בדברים, ובעודו מפליג בשבח הנפטר והנה הוא רואה לצדו את... מימון סודרי. מימון זה, שראה את פניו הנדהמות של הרב, חייך אל הרב ואמר לו: כבוד הרב, אני מבין שחשבת שאותי אתה מספיד. אבל לא, אני עודני חי...
הרב לופס סיים את הסיפור ואמר: כך אני מרגיש עכשיו. אומנם אני מדבר על הרב, אבל הרי כל רגע הוא יכול להופיע כאן.
ובאותו מעמד המשיך וסיפר הרב לופס כי באחד השיעורים סיפר לקהל השומעים שבמלחמת יום-הכיפורים נשמעה אזעקה באמצע התפילה, אבל הרב זצ"ל הורה למתפללים להמשיך בתפילה ולא לרדת למקלט. אחד השומעים הגיב ואמר שהוא לא היה מקשיב לרב, כי אין סומכים על הנס. השיב לו הרב לופס: לא סמכנו על הנס, סמכנו על הרב. אכן, שמחנו על הרב.

מובאה
הרב אליהו זצוק"ל העצים כל יהודי מתוך הידיעה של הנשמה הגדולה שיש לכל אחד ואחד מישראל. כך היה עושה גם למנהיגי הציבור, מגדלור לזקוף את קומתו הרוחנית והלאומית של העם. מתוך אור ואהבה ולא מתוך מרירות, פחד וחולשה
שות סמס
מתנת חינם . האם "שונא מתנות יחיה" פירושו לא לקבל מתנות כלל?
לפעמים מקבלים בשביל לתת לנותן כבוד ונחת.

אחות לוחצת. האם יש איסור נגיעה באחותי?
לחיצת יד בלבד. לא חיבוקים ונשיקות.

לא מקובל. האם גם היום יש להיזהר שלא ללבוש בגד שחור בשבת כפי שנהג הבן איש חי? גם לא מכנסיים? מה הטעם?
ראוי מאוד. כך היה נוהג הרב אליהו זצ"ל. הטעם הוא על-פי הקבלה.

שיר השירים. מה התנאים לשמיעת שירים שאין בהם בעיה של זמר חילוני?
שהוא שר מתוך רגש של טוב ואהבת ה' ולא מתוך רגשות שליליים. שומעים את זה בשיר.

טעם המחיר. על איזו חברה של יין אפשר לסמוך בעניין הכשרות, בעיקר לספרדים?

הכשרות היא לא לפי חברות, אלא לפי מחיר היין וטעמו. יין שניכר כי רובו מים, בעיקר מיץ ענבים זול, לא לקנות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il