בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ספר הכוזרי
לחץ להקדשת שיעור זה
ה' תמוז תשע"ג

מאמר חמישי כ"ב- כ"ג

החבר מחליט לעלות לארץ ישראל. המלך שואל אותו מדוע להסתכן בסכנות הדרך, הרי השכינה מושגת בכל מקום? החבר מבאר למלך את מעלת השכינה בארץ ישראל וקובע שלכל המצוות יש משמעות אחרת בארץ ישראל, אפילו למצוות שאינן תלויות בארץ.

undefined

בשביל הנשמה

ה' תמוז תשע"ג
4 דק' קריאה
כב אַחַר כֵּן הָיָה מֵעִנְיַן זֶה הֶחָבֵר, שֶׁהוּא הֶחֱלִיט לָצֵאת מֵאֶרֶץ כּוּזָר וְלָשִׂים פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם, וְהָיְתָה קָשָׁה עַל הַכּוּזָרִי פְּרִידָתוֹ, וְדִבֶּר עִמּוֹ עַל זֶה, וְאָמַר לוֹ: מַה יְבֻקַּשׁ הַיּוֹם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַשְּׁכִינָה נֶעְדֶּרֶת מִמֶּנָּה? וְהַהִתְקָרְבוּת אֶל ה' מֻשֶּׂגֶת בְּכֹל מָקוֹם בַּכַּוָּנָה הַזַכָּה וְהַתְּשׁוּקָה הַחֲזָקָה, וְלָמָּה תַּכְנִיס עַצְמְךָ לְסַכָּנַת הַמִּדְבָּר וְהַיָּם וְהָאֻמּוֹת הַמִּתְחַלְּפוֹת?
כג אָמַר הֶחָבֵר: הַשְּׁכִינָה הַגְּלוּיָה לָעַיִן הִיא אֲשֶׁר נֶעְדְּרָה, כִּי לֹא תִּתְגַּלֶּה אֶלָּא לְנָבִיא אוֹ לְקָהָל נִרְצֶה בַּמָּקוֹם הַמְיֻחָד, וְהוּא אֲשֶׁר מְצַפִּים לוֹ מֵאָמְרוֹ: "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן", וְאָמְרֵנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ: "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן". אֲבָל הַשְּׁכִינָה הַנִּסְתֶּרֶת הָרוּחָנִית הֲרֵי הִיא עִם אִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָן, תְּמִים הַמַּעֲשִׂים, טְהוֹר הַלֵּב, זַך הַכַּוָּנָה לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְיֻחֶדֶת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַמַּעֲשִׂים לֹא יִשְׁלְמוּ אֶלָּא בָּהּ, וְהַרְבֵּה מִמִּצְווֹת יִשְׂרָאֵל נֶחְסָרוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ דָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַכַּוָּנָה לֹא תִּזַּך וְהַלֵּב לֹא יִטְהַר כִּי אִם בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר מַאֲמִינִים שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לה', אֲפִלּוּ הָיָה זֶה בְּדִמְיוֹן וּבְמָשָׁל, קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁזֹּאת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁקָּדַם בֵּאוּרוֹ. וְתִתְעוֹרֵר הַתְּשׁוּקָה אֲלֵיהֶם, וְתִזַּך הַכַּוָּנָה בָּהֶם, כֹּל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁשָּׂם פְּעָמָיו אֲלֵיהֶם מִמֶּרְחָק, וְכֹל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁקָּדְמוּ לוֹ חֲטָאִים וְהוּא מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה, וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהָבִיא הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ מְצֻוִּים מֵאֵת ה' לְכֹל חֵטְא וָחֵטְא מִזָּדוֹן וּשְׁגָגָה, וּלְפִיכָך יִשְׂמַח בְּמַאֲמַר הַחֲכָמִים "גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָווֹן", כֹּל שֶׁכֵּן אִם תִּהְיֶה הַגָּלוּת לִמְקוֹם רָצוֹן. וּבַאֲשֶׁר לַסַּכָּנָה בַּמִּדְבָּר וּבַיָּם — אֵין הִיא סַכָּנָה הַנִּכְנֶסֶת בְּגֶדֶר "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה'", אֶלָּא הִיא סַכָּנָה שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּן בִּכְמוֹתָהּ אִלּוּ הָיְתָה לוֹ סְחוֹרָה שֶׁמְּקַוֶּה לְהַרְוִיחַ בָּהּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה מִסְתַּכֵּן יוֹתֵר מִזֶּה מִצַּד תְּשׁוּקָתוֹ וְקַוּוֹתוֹ הַכַּפָּרָה, הָיְתָה לוֹ הִתְנַצְּלוּת עַל הִכָּנְסוֹ לְסַכָּנוֹת, אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ, וְהוֹדָה עַל מַה שֶּׁעָבַר מִימֵי חַיָּיו, וְהִסְתַּפֵּק בּוֹ, וְהִקְדִּישׁ אֵת שְׁאֵרִית יָמָיו לִרְצוֹן אֱלֹהָיו, וְנִכְנַס לְסַכָּנָה, וְאִם יַצִּילֵהוּ אֱלֹהָיו יְשַׁבַּח וְיוֹדֶה, וְאִם יְמִיתֵהוּ בַּעֲווֹנוֹתָיו יִתְרַצֶּה וִיקַבֵּל, וְיַאֲמִין כִּי הִתְכַּפְּרוּ לוֹ בְּמִיתָתוֹ רֹב עֲווֹנוֹתָיו. וַעֲצָתִי עֲדִיפָה מֵאֵלֶּה הַמְסַכְּנִים נַפְשָׁם בְּמִלְחָמוֹת בַּעֲבוּר שֶׁיִּזָּכְרוּ בִּגְבוּרָה וְנִצָּחוֹן, אוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ שָׂכָר רַב, וְיֵשׁ בָּהּ פָּחוֹת סַכָּנָה מֵאֵלֶּה הַיּוֹצְאִים לְמִלְחָמָה לְקַבֵּל גְּמוּל עַל מִלְחֶמֶת מִצְוָה.

___________________________
בדמיון – עצם העובדה שאנו מדמים שזהו מקום מיוחד לה' גורם לכוונה יותר טהורה. התנצלות – הסבר, תשובה. יתרצה ויקבל – הכוונה: אם יראה שהמוות מתקרב ישלים עִמו [הערת הרב שילת]. מלחמת מצוה – נראה שכוונתו למלחמות המוסלמים, ולא למלחמת מצווה של ישראל.


ביאורים
במאמר ב' המלך תבע מהחבר שיעלה לארץ ישראל, אבל כשהעניין מגיע לפסים מעשיים, וקשה על המלך פרידתו של החבר, הוא מנסה לשכנע את החבר שלא יעלה לארץ ישראל בניגוד למה שאמר לפני כן. הוא טוען שניתן לעבוד את ה' בכל מקום, כי העיקר הוא כוונת הלב, ואין משמעות לפיסת קרקע כזו או אחרת, ובפרט כשהשכינה לא שורה בארץ ישראל כי כלל עם ישראל לא נמצא בה.
החבר מחדש כאן, שישנם שני סוגים של שכינה: יש שכינה גלויה שנראית בחזון נבואי או בנסים מיוחדים להמון, והיא תלויה בכך שהעם יהיה בארצו. אבל יש שכינה פנימית נסתרת שמרוממת את אישיות האדם, ומקרבת אותו לה', והיא קיימת תמיד בארץ ישראל.
החבר מדגיש שהערך של ארץ ישראל מצד קיום המצוות לא מתבטא רק במצוות התלויות בארץ שאי אפשר לקיים בחו"ל, אלא בכל המצוות שאמנם מקיימים גם בחו"ל, אבל הם פועלות ומשפיעות בעיקר בארץ ישראל. כפי שעבודת הכרם מועילה רק כשהכרם נטוע בהר, כך עבודת ה' של יהודי מועילה רק כשהיהודי נטוע בארצו.
החבר קובע כאן הלכה, לפיה, יש לקחת סיכון בעלייה לארץ ישראל, כמו הסיכון שמקובל לקחת עבור פרנסה. ומוסיף, שאין איסור גם אם מישהו מוכן לסכן את עצמו עוד יותר, כי אדם כזה מבין שמשמעות החיים היהודיים היא רק בארץ ישראל, ואין טעם אמיתי לחיים בחו"ל שנחשבים כעבודה זרה. אנשים רגילים להתייחס בשוויון נפש לנטילת סכנות עבור הישגים חומריים, ולהתפלא על מי שמוכן להסתכן בשביל לקנות מעלה רוחנית. העניין שלמענו האדם מוכן להסתכן, מלמד על המשמעות של החיים עבורו.

הרחבות
* ההשגחה האלוהית בארץ ישראל
וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְיֻחֶדֶת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. הרמב"ן ביאר [ויקרא יח, כה] שבארץ ישראל ישנה השגחה ישירה של הקב"ה, מה שאין כן בשאר הארצות שבהן אין ה' משגיח באופן ישיר אלא יש "שר עליון" הממונה על כל מדינה. וכן פירש רבנו בחיי על הפסוק "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" [דברים יא, יב].
* קיום המצוות בארץ ישראל חשוב יותר
וְהַמַּעֲשִׂים לֹא יִשְׁלְמוּ אֶלָּא בָּהּ. ידועים דבר הספרי "אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ, היו מצוינים במצוות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים... הוא שירמיהו אומר [ירמיה לא, כ] הציבי לך ציונים וגו' אלו המצוות שישראל מצוינים בהם" [ספרי דברים, עקב, מג].
יש מספר פירושים בדברי הספרי: רש"י ביאר [דברים יא, יח] שדברי הספרי אמורים אף על מצוות שהן חובת הגוף כתפילין ומזוזה. וביאר זאת רבנו בחיי "הכוונה בזה לומר כי אף על פי שאנו עושין המצוות בחוצה לארץ והם חובת הגוף לעשותם בכל מקום, לימדונו החכמים ז"ל שאין עיקר עשייתן אלא בארץ הקדושה" [שם].
אמנם בעל תורה תמימה ביאר שדברי הספרי אמורים בעניין מצוות התלויות בארץ: "הכוונה של הנביאים הייתה למען שיהא זיכרון ארץ ישראל וירושלים חקוק בלבותם, וציוו להם להפריש תרומות ומעשרות שהם מצוות התלויות בארץ" [הערות לאיכה א, קפו]. מדבריו נראה שחובת קיומן של מצוות שאינן תלויות בארץ, שווה בחוץ לארץ ובארץ ישראל.

שאלות לדיון
החבר מחליט לעלות לירושלים. נדמה שהשיחה שלו עם המלך לא הועילה רק למלך, אלא גם לו עצמו. מה אפשר ללמוד מכאן על אופי לימוד האמונה וחשיבותו?
מה הקשר בין המקום לבין הכוונה? עד כמה אנו מודעים לחשיבות המקום שבו אנו מתפללים?
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il