בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • קרח
לחץ להקדשת שיעור זה

המניעים האמיתיים של קֹרח ועדתו

undefined

הרב דב בערל וויין

תשע"ג
2 דק' קריאה
רבנו משה בן נחמן, הרמב"ן, מציג את הדעה שבאופן כללי האירועים כפי שהם מסופרים לנו בתורה התרחשו בסדר ליניארי. זאת למרות הכלל שאין מוקדם ומאוחר בתורה. הוא מגביל את הכלל הזה למקרים הלכתיים מסוימים שמופיעים בתלמוד. אם כך, הסיפור של קורח והמחלוקת שלו עם משה, שהוא החלק המרכזי בפרשת השבוע, התרחש אחרי אסון המרגלים והדיווח השלילי שלהם על ארץ-ישראל.
כפי שהערתי בעבר, לפי חז"ל הדיווח השלילי של המרגלים נבע ממניעים אישיים שאין להם שום ערך אובייקטיבי בנושא ארץ-ישראל עצמה. כך, גם המרד במשה בהנהגת קורח איננו עניין שנובע ממניעים של צדק או טובת הכלל, אלא סכסוך שמקורו במניעים אישיים טהורים ובקנאה של קורח וחסידיו.
גם קורח וגם המרגלים הסוו את התאווה האישית שלהם לכוח ומעמד בעקרונות נעלים של טובת הציבור, צדק חברתי ודאגה לעתיד עם ישראל. עצם העובדה שהם מדגישים את דאגתם לציבור, כביכול, מושך את תשומת הלב למניעים האמיתיים שלהם - הם מוחים יותר מדי.
הכרזות צדקניות על כך שאין פה שום אינטרס אישי תמיד נשמעות מפיהם של אלה שמדברים על צדק ועל פעילות למען החברה. אך לעתים קרובות השאפתנות האישית והרצון להשיג כוח והשפעה על הזולת הם המניע האמיתי מאחורי התנועות והאנשים האלה. כל הרודנים בעבר ובהווה הבטיחו שיפורים גדולים לעם שלהם ולארץ שלהם, ובכל זאת, בלי יוצא מן הכלל, בסופו של דבר הם דאגו בעיקר לצבוֹר לעצמם כוח ורווח האישי. היזהרו תמיד מאנשים שמדברים בשם העם. רוב הזמן הם רק חיקויים של קורח.
זה אולי מסביר מדוע משה נוקט עמדה כל כך חזקה נגד קורח ותובע מהקב"ה עונש מרתיע. קשה מאוד לבני אדם לשפוט את המניעים האמיתיים שעומדים מאחורי ההכרזות והמעשים של אנשים אחרים. רק הקב"ה יכול לשפוט. הפנייה של משה לקב"ה בעניין זה באה לא רק נגד קורח שמרד בו אלא נגד כל האנשים שיבואו בהיסטוריה היהודית והאנושית ויעשו כמעשה קורח.
היה צורך בנס המזעזע של האדמה שפצתה את פיה ובלעה את קורח ועדתו, או של האש שכילתה את אלה שהעזו להעלות קטורת במקום אהרון, כדי להשאיר רושם חזק מספיק על התודעה ההיסטורית של עם ישראל כדי שיזהר מחקייני קורח בכל הדורות.
יש ליהודים פתגם שאומר "כבדהו וחשדהו". צריך תמיד לכבד אנשים אבל גם לחשוד במניעים האמיתיים שלהם. רק על משה התורה אומרת שהוא היה עבד הקב"ה באמת ומעל לכל ביקורת וחשד. אבל לבני תמותה רגילים יש חולשות רגילות, וביניהן דאגה לאינטרס האישי. משה אמת ותורתו אמת. אחר-כך, לא משנה כמה הסיסמה טובה או ההבטחה נהדרת, הגישה הנכונה היא לנקוט תמיד בזהירות ובחשדנות כלפי האדם והסיבות שהוא נותן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il