בית המדרש

  • מסכת עירובין
לחץ להקדשת שיעור זה

פרק ב - עושין פסין

undefined

הרב אחיקם קשת

תשע"ג
3 דק' קריאה
בריאת אדם וחווה - אינה בירושלמי בבלי יח.‏
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ט ה"ה [סז.].
אדם הוליד רוחין ושידין ולילין - אינו בירושלמי בבלי יח:‏ • פ"ב ה"א [יג:]‏
בבבלי האריך באגדות, והביא שכאשר אדם הראשון היה בנידוי הוא הוליד רוחין ושידין ולילין, ואינו בירושלמי 1 .
ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון - אינו בירושלמי בבלי יט.‏
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ט ה"א [סב.].
פתחיהם של גיהינם וגן עדן - אינם בירושלמי בבלי יט.‏ • פ"ב ה"א [יג:]‏
בבבלי האריך באגדות על הגיהינם, ודן בפתחה של גיהינם (וכן בעוד מקומות: שבת לט., סוכה לב:, בבא בתרא פד.) ובפתחו של גן עדן (מעין זה בבבא בתרא שם), והירושלמי לא הביא את המושגים "פתח גם עדן" ו"פתח גיהינם" בשום מקום.
דינם של דיומדין בלי בור בבלי כ.‏ • פ"ב ה"א [יג:]‏
שאם עשה כן במקום אחד וחזר וזרק ארבע אמות ברשות הרבים חייב (אם אין בור ועשה פסים - דינו עדיין כרשות הרבים גמורה, ומראה הפנים ד"ה מתוך ביאר שהירושלמי בהמשך הולך לשיטתו בזה. אך קרבן העדה הגיה "וזרק מרשות הרבים לתוכו", ואם כן היא רשות היחיד גמורה).
בבבלי פשוט שהיא רשות היחיד גמורה.
חיצת הקנים קנה קנה פחות מג' - מועילה כדיומד בבלי יט:‏ • פ"ב ה"א [טו.]‏
היו חמשה קנים ואין בין זה לזה שלשה ויש בהן ששה לכאן וששה לכאן - נידונין משום דיומד.
בבבלי נשאר בספק.
באו או יבשו מים בשבת בבלי כ.‏ • פ"ב ה"א [טו:]‏
באו מים בשבת - כבר נכנסה שבת באיסור, חרבה הבאר (בשבת) - כבר נכנסה שבת בהיתר.
בבבלי פוסק ע"פ המצב כעת: באו מים בשבת בשוגג - מותר, יבשו בשבת - אסור.
האם יש בכלל רשות הרבים בבלי כב:‏
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ח ה"ח [נד:], ועיין מה שכתבנו שם.
חשבון שבעים על שבעים אמה בבלי כג:‏ • פ"ב ה"ה [טז:]‏
רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: מחצר המשכן למדו, אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים, וחמשין זימנין מן מאה (חמישים פעמים מאה) - הא חמשה אלפין, שובעין מן שובעין (שבעים פעמים שבעים) - הא חמשה אלפין פרא מאת (פחות מאה). ותנינן שבעים ושריים. ותני שמואל: אמה ושני שלישי אמה שנו. שובעין זימנין מן תרין תלתותין (שני שלישים), ושבעין זימנין מן תרין תלתותין, דעבדין מאה וארבעים תלתותין. מאה וארבעים תלתותין שהן תשעים ושלש אמה ושליש, צא מהן ארבעה תשועין לארבע רוחות, נשתייר שם תשעה עשר תלתולין חסר תשוע, כהדא דתני: יש כאן דבר קל ולא יכלו חכמים לעמוד עליו.
בבבלי מאוד קיצר בזה 2 , ורש"י (ד"ה אלא) פירט את החשבון.
האם מטלטלים בקרפף שיש בו סאתיים בדיוק בבלי כג.‏ • פ"ב ה"ה [יז.]‏
קרפף שיש בו מידת סאתים אינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות (השיירי קרבן פירש כפשוטו שבסאתיים בדיוק אסור לטלטל, ורק בפחות מכך מותר. אך הגליון הש"ס על הירושלמי והיפה עיניים כג: חלקו עליו ופירשו שבסאתיים מותר, ורק ביותר מסאתיים אסור).
בבבלי בפשטות בסאתיים בדיוק מותר.
גדרי עיר חדשה וישנה בבלי כו.‏
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ה ה"ז [לז.], ועיין מה שכתבנו שם.
על אלו דינים רבי אלעאי לא מצא חבר בבלי כו:‏ • פ"ב ה"ח [יז:]‏
אמר רבי אילעאי: שמעתי מרבי אליעזר וכו' וחיזרתי על כל תלמידיו וביקשתי לי חבר (שגם שמע זאת מרבי אליעזר) ולא מצאתי וכו' - הוינן סברין מימר בערקבנין (רק בדין עקרבלין בפסח לא מצא חבר), אשכח תני על כולהן (על כל שלושת הדינים של רבי אליעזר לא מצא חבר).
בבבלי לא דן על אלו דינים לא מצא חבר.




^ 1.דרך הירושלמי למעט בשמות מלאכים ושדים, והבבלי מביאם. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎מז‎.
^ 2.דרך הירושלמי להאריך יותר בחישובים. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎פא‎.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il