הלשונות מעברין, אידיהן, יאותו - באל"ף או בעי"ן בבלי נג.‏ • פ"ה ה"א [ל:]‏
רב אמר מאברין ושמואל אמר מעברין וכו', תמן תנינן אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו - רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו וכו', תמן תנינן לפני אידיהן של גוים - רב תני אידיהן ושמואל תני עידיהן.
בבבלי כאן נחלקו רב ושמואל ב"מעברין", אך לא מפורש מי אומר "מעברין" ומי "מאברין". וכן בעבודה זרה ב. הם נחלקו ב"אידיהן" ולא מפורש מי אומר איזו דעה. המחלוקת ב"יאותו" אינה בבבלי כלל, ופשוט שהגירסא "יאותו".
גדלות דורו של רבי יוסי בבלי נג.‏
הירושלמי דן בזה בגיטין פ"ו ה"ז [לח:], ועיין מה שכתבנו שם.
מקבל פני רבו וחברו כאילו מקבל פני השכינה, אליהו ושמואל פ"ה ה"א [לא.]‏
שכל המקביל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה וכו'. והלא אליהו טירונין לנביאים (מקטני הנביאים) היה, אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו כילו (כאילו) עמד לפני השכינה. שכל שירות ששרת (שמואל) לפני עלי רבו, כילו שרת לפני שכינה וכו'. לאכול לחם עם חתן משה לפני האלהים וכו' - שהמקבל פני חבירו כילו מקבל פני שכינה (ומביא לכל זה פסוקים).
בבבלי שבת קכז. גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, אך לא הובאו הדרשות עם אליהו ושמואל. ובברכות סד. במקום "המקבל פני חבירו" הובא "הנהנה מסעודה שתלמיד חכם בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה".
חש בראשו יעסוק בתורה - אינו בירושלמי בבלי נד.‏ • פ"ה ה"א [לא.]‏
בבבלי האריך כאן באגדות על לימוד תורה, והביא שהחש בראשו וכו' יעסוק בתורה. ובירושלמי לא הובא 1 .
מהיכן מודדים עיר על שפת הנחל בבלי סא.‏ • פ"ה ה"א [לב.]‏
עיר שהיא בנויה על שפת הנחל - אם יש בינה לנחל ארבעה טפחים מודד מן החומה, שלשה מודד משפת הנחל החיצונה, ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים ושיריים וכו'.
בבבלי אם יש לפניה דקה (מחיצה) ארבע אמות מודדים לה משפת הנחל, ואם לאו מפתח ביתו.
האם המשכן נחשב לעולם או לשעה בבלי נה:‏ • פ"ה ה"א [לב:]‏
ולא לשעה היתה? אמר רבי יוסה: מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדיבור כמי שהיו חונין לעולם. אמר רבי יוסי בי רבי בון: מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לשעה.
בבבלי פשוט שכמאן דקביע להו דמי.
מקום החמה בזמני התקופות, הארון היה מכוון את הרוחות בבלי נו.‏ • פ"ה ה"א [לג.]‏
כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז וכו'. ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות? אמר רבי אחא: ארון היה מכוין להם את הרוחות.
בבבלי כל זה לא הובא.
הלשון "צובה" בבלי נז.‏ • פ"ה ה"ב [לד.]‏
בר קפרא אמר: בעשויים צובה.
בבבלי (עירובין פה:, בבא מציעא כה.) הלשון: חצובה.
מחלוקת האם מקדרים בהרים בבלי נח:‏ • פ"ה ה"ג [לה.]‏
מה פליגין כנגד לבו, רבי מאיר אומר: מקדדין, וחכמים אומרים: אין מקדדין.
בבבלי משמע שדברי רבי מאיר שמקדרים בהרים הם לכו"ע (וכן כתב היפה עיניים).
מקדרין בחבל של חמישים אמה בבלי נח:‏ • פ"ה ה"ג [לה.]‏
אין מקדרין אלא בחבל של חמישים אמה.
בבבלי אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות.
קבורה בערי הלוויים בבלי נז.‏ • פ"ה ה"ג [לה.]‏
שלא היו קוברין בתחום ערי הלוים.
בבבלי מכות יב. הלשון: ערי מקלט לא ניתנו לקבורה.
התחום מדאורייתא י"ב מיל פ"ה ה"ד [לה:]‏
רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא: אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל.
בבבלי נא. הביא מקור לאלפיים אמה, ולא הוזכר השיעור של י"ב מיל. להלכה שתחומין (אלפיים אמה) דרבנן, נחלקו הפוסקים האם י"ב מיל הם דאורייתא כדברי הירושלמי (הרמב"ם (שבת פכ"ז ה"א) סובר שדאורייתא והגר"א סובר שדרבנן, דן בזה במשנה ברורה סי' שצז ס"ק א וסי' תד ס"ק ז).
חמישים דיורין לתחומין צריכים להיות ישראלים בבלי ס.‏ • פ"ה ה"ה [לו.]‏
כעיר חדשה שביהודה כגון צנן וחדשה ומגדל גד שיש בה חמשה (פני משה וקרבן העדה הגיהו: חמישים) דיורין, אפילו אנשים נשים וטף. אסי אמר: ובלבד ישראל.
בבבלי לא הובא שצריכים להיות דווקא ישראלים.
גדרי עיר חדשה וישנה פ"ה ה"ז [לז.]‏
אי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה? רבי זעירא בשם רב חסדאי: בנה בתים ואחר כך בנה חומה זו היא חדשה, בנה חומה ואחר כך בנה בתים זו היא ישנה.
בבבלי כו. הגדרים הפוכים: הוקפה ואח"כ ישבה היא חדשה, ישבה ואח"כ הוקפה היא ישנה.

---