בתחומין לכו"ע צריך לזכות את העירוב, הלשון "קולי חומרין" פ"ח ה"א [נ:]‏
שמואל אמר: תמן (בשיתוף מבואות) תנינן מזכון צריך לזכות (להם את העירוב), ברם הכא (בעירוב תחומין) דלא תנינן מזכון אינו צריך לזכות. רבי יוחנן אמר: קולי חומרין (קל וחומר) בדבר, מה אינון תמן שעירובי חצירות מדבריהן את אומר מזכין, עירובי תחומין מדבר תורה לא כל שכן?
בבבלי פ. נחלקו האם צריך לזכות בשיתופי מבואות והאם צריך לזכות בעירובי תחומין. כמו כן בבבלי אין את הלשון "קולי חומרין" אלא "קל וחומר" או "כל שכן" (וגם בירושלמי כמעט תמיד משתמש בלשונות הללו ולא בלשון "קולי חומרין").
כמי הלכה בהלך לשבות בעיר אחרת בבלי פו.‏ • פ"ח ה"ה [נג.]‏
המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת וכו'. מר עוקבן בשם רב: הלכה כרבי מאיר.
בבבלי אמר רב הלכה כרבי שמעון.
צורת הפתח מועילה גם במים בבלי פז.‏ • פ"ח ה"ז [נג:]‏
אמת המים וכו' נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח.
בבבלי לא הובא שצורת הפתח מועילה במים.
אמת המים שרחבה פחות מד' אינה כרמלית בבלי פז:‏ • פ"ח ה"ז [נג:]‏
פשיטא הדא מילתא: עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה (אמת המים) מותר לטלטל ומותר למלות (שאינה כרמלית אלא מקום פטור).
בבבלי יש דעה (זעירי בדעת חכמים) שגם אם אמת המים רחבה רק שלושה טפחים היא כרמלית.
האם יש בכלל רשות הרבים פ"ח ה"ח [נד:]‏
אמר ליה: על דעתך אין רשות הרבים לעולם. ריש לקיש אמר: לעולם אין רשות הרבים עד שתהא מפולשת מסוף העולם ועד סופו. מוחלף שיטת ריש לקיש, דאמר אין רשות הרבים בעולם הזה אלא לעתיד לבא, שנאמר כל גיא ינשא (ולעיל אמר שיש רשות הרבים בעולם הזה כאשר היא מפולשת מסוף העולם ועד סופו).
בבבלי כב: הובא בלשון תימה, שהרי האוקיינוס מקיף את כל העולם, ולכאורה לא היתה רשות הרבים כלל, ולכן מסיק שהנהרות והאוקיינוס לא מפקיעים את דין רשות הרבים, ופשוט שיש רשות הרבים בעולם הזה.
מחיצה תלויה בשבת ובסוכה בבלי פו:‏ • פ"ח ה"ח [נד:]‏
אמר רבי יוחנן: לא אמר רבי יוסי (שמחיצה תלויה מתרת) אלא לעניין סוכה, אבל לעניין שבת (שהיא איסור סקילה) אף רבי יוסי מודה. מילתיה דרבי חנינא אמר אף לעניין שבת.
בבבלי פשוט שרבי יוסי מודה שמחיצה תלויה לא מתרת בשבת.
מדמה את מחיצה תלויה לפי תקרה בבלי פז:‏ • פ"ח ה"ח [נד:]‏
רבי יודן ורבי יוסי וחנניה בן עקביה שלשתן אמרו דבר אחד: רבי יהודה דגשרים מפולשין (פי תקרה יורד וסותם), רבי יוסי הא דסוכה (מחיצה תלויה), רבי חנניה בן עקביה דתני רבי חנניה התיר שלשה דברים התיר כצוצרה (גזוזטרא שהיא למעלה מהמים - מחיצה תלויה) וכו'.
בבבלי לא דימה בין פי תקרה יורד וסותם למחיצה תלויה 1 .
מראית העין בחדרי חדרים מותר פ"ח ה"ט [נה:]‏
והתני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר (ולא חוששים למראית העין)! הדא פליגא על רב ולית ליה קיום (לדברי רב), דרב אמר כל שאסור משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור.
בבבלי שבת סד: (ובעוד מקומות) נחלקו תנאים האם כל שאסרו משום מראית העין אסרו גם בחדרי חדרים, ובירושלמי כאן מסיק שמותר (וכן מוכח מהירושלמי שבת פ"ג ה"ב [כב:]‏ שמותר, ועיין מה שכתבנו שם).

---