בית המדרש

  • מסכת עירובין
לחץ להקדשת שיעור זה

פרק י - המוצא תפילין

undefined

הרב אחיקם קשת

תשע"ג
4 דק' קריאה
המניח תפילין בלילה עובר בעשה בבלי צה:‏ • פ"י ה"א [נח:]‏
רבי אבהו רבי אלעזר: הנותן תפילין בלילה עובר בעשה, שנאמר: ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה - ימים ולא לילות.
מנחות לז: נחלקו האם עובר בעשה או בלאו, ומסיק שלהלכה אין איסור דאורייתא להניח תפילין בלילה, ומהפסוק "ושמרת" לומדים דיני פסח.
לדרשה שאינה גמורה מביאים אסמכתאות רבות פ"י ה"א [נט.]‏
כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מן אתרין סגין (כל דרשה שאינה גמורה אלא אסמכתא - מביאים לה אסמכתאות רבות).
לא הובא.
מקום שמוחו של תינוק רופס בבלי צה:‏ • פ"י ה"א [נט.]‏
עד מקום שמוחו של התינוק רופף.
הלשון: רופס.
השמר ופן הם לא תעשה בבלי צו.‏
הירושלמי דן בזה בשבת פ"ז ה"ה [לג:], ועיין מה שכתבנו שם.
נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא בבלי צו.‏
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ב ה"ג [יד:], ועיין מה שכתבנו שם.
העבד טבי היה מניח תפילין בבלי צו.‏ • פ"י ה"א [נט:]‏
טבי עבד רבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים.
מוזכרות רק נשים שהניחו תפילין.
תפילין חדשות לא יכניס שמא הן פסולות בבלי צו:‏ • פ"י ה"א [נט:]‏
במה דברים אמורים בישנות, אבל בחדשות מותר (שלא להכניסן). למה? ישנות בדוקות וחדשות אין בדוקות (ושמא הן פסולות).
הטעם הוא שמא הם קמיע.
מתי צריך לבדוק תפילין בבלי צז.‏ • פ"י ה"א [נט:]‏
תפילין צריך לבודקן אחת לשנים עשר חדש דברי רבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר אינן צריכות בדיקה (כלל). הלל הזקן אומר (תפילין) אלו מאבי אמה הן (ולא נבדקו מעולם).
לא הובא דין בדיקת תפילין כלל, והירושלמי נפסק להלכה ברמב"ם (תפילין פ"ב הי"א) ובשו"ע (או"ח סי' לט סעיף י).
בדיקת תפילין שנמצאו בבלי צז.‏ • פ"י ה"א [נט:]‏
מצא שנים שלשה צבתין בודק זוג ראשון מצבת ראשון וכן בשני וכן בשלישי. יצחק בן אלעזר שאל: אחד חזקה לכולם או כל אחד ואחד בפני עצמו? אין תימר (אם תאמר) אחד חזקה לכולן - בודק זוג ראשון מצבת ראשון, אין תימר כל אחד ואחד חזקה בפני עצמו - בודק שלשה זוגות מכל צבת וצבת.
בודק שניים של יד ואחד של ראש או שניים של ראש ואחד של יד.
כיסוי תפילין מפני הגשמים בבלי צז:‏ • פ"י ה"א [נט:]‏
אם היה עונת גשמים הרי זה מעטף בעור ומכסן (את התפילין).
לא הובא.
מותר לערות מים משום שאין בהם ממש בבלי צז:‏ • פ"י ה"ב [ס.]‏
במערה מכד לכד היא מתניתא, דלא כן רבי יהודה כדעתיה דרבי יהודה אומר משקה טופח (כשיטת רבי יהודה שמתיר במים אין בהן ממש).
דחה זאת שלא התיר רבי יהודה אלא במים שבלועים בעיסה 1 .
מהלך כעומד בבלי צח.‏
הירושלמי דן בזה בשבת פ"א ה"א [ה.], ועיין מה שכתבנו שם.
אסור לטלטל אפילו כשלא נח על ד' על ד' ואפילו באוויר בבלי צח.‏ • פ"י ה"ג [ס:]‏
משהגיע (הספר) לעשרה טפחים אסור, רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא: דרבי יודה היא דאמר אסור להשתמש באויר עשרה טפחים.
הסיק שהאיסור הוא רק כשהספר נח, כגון בכותל משופע. ומהירושלמי מוכח שסובר שאסור גם בלי הנחה, וכל דין הנחה על מקום ד' על ד' הוא רק לבבלי, כמו בסוגיא שבת ד.-ה. (וכן כתב יפה עיניים שבת ג:, ז., ק.).
מקום פטור ברוחב ארבעה טפחים פ"י ה"ד [ס:]‏
זיזין (שלפני החלון) וכתלין שגבוהין עשרה ורחבין ארבעה - מותר (להעביר מהם) לכאן ולכאן (לרה"י ולרה"ר, כדין מקום פטור), ובלבד שלא יחליף.
שבת ח: משמע שמקום פטור הוא רק כשאין בו רוחב ארבעה טפחים.
אלמלא ניתנה תורה - אינו בירושלמי בבלי ק:‏ • פ"י ה"ז [סב.]‏
הביא שאלמלא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול וכו'. ובירושלמי לא הובא.
מותר לפתוח בשבת דלת שיש לה ציר בבלי קא.‏ • פ"י ה"ח [סב:]‏
מתניתא בשאין להן צירין, אבל יש להן צירין הדא היא דתני וכו' פותח ונועל בשבת.
זו רק דעת אביי, אך לרבא מותר אפילו אם אין להם ציר אלא שהיה להן ציר.
פסוק, ספר ותפילין בשביל חולה פ"י הי"א [סג:]‏
אין קורין פסוק על גבי מכה בשם. וההן דקרא על יברוחא (מין חולי) - אסור. בוא וקרא פסוק זה על בנו שהוא מתבעת, תן עליו ספר או תפילין בשביל שישן - אסור. והתני אומרים היו שיר של פגעים בירושלם! אמר רבי יודן: כאן עד שלא נפגע (מותר) וכאן משנפגע (אסור). אי זהו שיר פגעים? מה רבו צרי וכל המזמור יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי.
סוגיא זו בסנהדרין קא., שם הוזכר שלא לרקוק עם שם ה', אך ספר ותפילין לא הוזכרו שם. כמו כן לא הוזכר החילוק אם כבר נפגע. שיר של פגעים והחילוק האם כבר נפגע הוזכר גם בבבלי שבועות טו:
אסור לנקוש על הדלת בשבת בבלי קד.‏
הירושלמי דן בזה בביצה פ"ה ה"ב [כ:], ועיין מה שכתבנו שם.
מחלוקות נוספות האם עדיף לעבור בשוא"ת או בקו"ע בבלי קד:‏ • פ"י הי"ד [סה.]‏
אמר לו רבי יוחנן בן ברוקה: לא נמצאתה משהא (משהה) בטומאה? אמר לו (רבי יהודה): לא נמצאת מרבה בטומאה? אמר לו: מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידו ממצות לא תעשה שבאת לפניו. אמר רבי יוסי בי רבי בון: אתייא אילין פלוגתא כאילין פלוגתא (עוד מחלוקות דומות), דתנינן תמן: כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב וכו', אמר לו: מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידך ממצות לא תעשה שבאת לפניך. תמן תנינן וכו' מתן ארבע במתן אחת וכו' אמר לו: מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידי ממצות שלא תעשה שבאת לידי.
לא הביא את המחלוקות הנוספות של שב ואל תעשה או קום עשה 2 .
מצבת אחת עשו כמה צבתות פ"י הי"ד [סה:]‏
ומה את אמר לה? מצבתא אחת למדו כמה צביתות, וכא (וכאן) משביתה אחת למדו כמה שביתות (כמו שצבת אחת עשתה כמה צבתות, כך משביתה אחת למדו כמה שביתות).
לא הובא.





^ 1.במקומות רבים הבבלי דוחה את מסקנת הירושלמי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎סב‎.
^ 2.דרך הירושלמי לדמות סוגיות בנושאים שונים יותר מהבבלי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎סד‎.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il