- שבת ומועדים
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
היכן נכון לחוג את חג הפסח?
היכן נכון לחוג את חג הפסח?
בתקשורת מתפרסמות הצעות שונות לנופש בחג הפסח. נזכר אני כי לפני שנה או שנתיים שמעתי לאחר הפסח על משפחה דתית שנסעה לכל החג לרומניה. המחיר של חבילת הנופש לא היה יותר יקר מבארץ וההכשר היה למהדרין ועל כן נסעה המשפחה לחוג את הפסח ברומניה. בחול המועד הם טיילו שם. כאשר שמעתי זאת השתוממתי. לא האמנתי למשמע אזני. משפחה דתית נוסעת לחוג את חג החירות בחו"ל? איך ייתכן? הרי זה ההיפך ממהות החג שכל עניינו התקדשות, התרוממות, עלייה בקודש. איך אפשר לעזוב את ארץ הקודש, ארץ ד', ולנסוע לארץ העמים אשר חכמים גזרו עליה טומאה, אשר דוד המלך אמר כאשר נאלץ להיות בחו"ל "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר לך עבוד אלהים אחרים".
וכי מי אמר לדוד "לך עבוד אלהים אחרים?" אלא לומר לך שכל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים. כל הדר בארץ-ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל שאינו דר בארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים". אלו דברי חכמינו ז"ל.
בחג הפסח, חג האמונה, חג שהוא יסוד האמונה, "אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", בחג הפסח שבו אנו שבים ומחדשים את אמונתנו באבינו שבשמים, האם אפשר לחוג אותו בחו"ל בה האמונה נפגמת וכל הדר בה כאילו אין לו אלוה? היכן החוש הבריא של היהודי, החוש הטבעי הקשור לארץ מולדתו, לארץ ד', ארץ הקודש, ארץ האמונה?
לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה להרוג את הנשמה של החג.
לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה לחוג את החג בצורה החיצונית שלו בלי הרוח הפנימית היסודית של מהות החג. איך ייתכן? אדרבא, היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את ההכרה שאף-על-פי שעדיין הם בחו"ל, אבל בחג הפסח באים לארץ-ישראל. בחג הפסח, כולם, כל מי שיכול, בא לארץ-ישראל לספוג את קדושת החג דארץ-ישראל, להתמלא באור של אמונה, לבוא לבקר בימי חול המועד בירושלים, לצפות אל מקום המקדש שהוא בקדושתו גם היום, ולכן אין אנו רשאים להיכנס למקום המקדש, כיוון שאין לנו דרך להיטהר. אבל יכולים אנו לצפות אליו מקרוב, ועצם הראייה של מקום המקדש מקדשת ומרוממת. ויש בזה זכר למקדש, זכר לעלייה לרגל. כי זו מהות החג - לעלות לירושלים, לעלות לבית-המקדש בזמן שבית-המקדש היה קיים. ואם אין בידינו לקיים את המצוה הזו כהלכתה היום בעווננו, עלינו לפחות לגלות את רצוננו לשוב לקיום המצוה הגדולה הזו.
על כן, הנני קורא מעומק לבי לכל השומע לי, לכל חרד בארץ-ישראל, אל נא יעלה בדעתכם לנסוע חס וחלילה לחו"ל לחג הפסח. בחג החירות מקומנו בארץ-ישראל. בחג החירות יש לעלות לירושלים, וככל שנכסוף לבניין ירושלים ונבטא זאת בפועל, נזכה לבניינה במהרה בימינו אמן.
בתקשורת מתפרסמות הצעות שונות לנופש בחג הפסח. נזכר אני כי לפני שנה או שנתיים שמעתי לאחר הפסח על משפחה דתית שנסעה לכל החג לרומניה. המחיר של חבילת הנופש לא היה יותר יקר מבארץ וההכשר היה למהדרין ועל כן נסעה המשפחה לחוג את הפסח ברומניה. בחול המועד הם טיילו שם. כאשר שמעתי זאת השתוממתי. לא האמנתי למשמע אזני. משפחה דתית נוסעת לחוג את חג החירות בחו"ל? איך ייתכן? הרי זה ההיפך ממהות החג שכל עניינו התקדשות, התרוממות, עלייה בקודש. איך אפשר לעזוב את ארץ הקודש, ארץ ד', ולנסוע לארץ העמים אשר חכמים גזרו עליה טומאה, אשר דוד המלך אמר כאשר נאלץ להיות בחו"ל "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר לך עבוד אלהים אחרים".
וכי מי אמר לדוד "לך עבוד אלהים אחרים?" אלא לומר לך שכל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים. כל הדר בארץ-ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל שאינו דר בארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים". אלו דברי חכמינו ז"ל.
בחג הפסח, חג האמונה, חג שהוא יסוד האמונה, "אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", בחג הפסח שבו אנו שבים ומחדשים את אמונתנו באבינו שבשמים, האם אפשר לחוג אותו בחו"ל בה האמונה נפגמת וכל הדר בה כאילו אין לו אלוה? היכן החוש הבריא של היהודי, החוש הטבעי הקשור לארץ מולדתו, לארץ ד', ארץ הקודש, ארץ האמונה?
לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה להרוג את הנשמה של החג.
לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה לחוג את החג בצורה החיצונית שלו בלי הרוח הפנימית היסודית של מהות החג. איך ייתכן? אדרבא, היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את ההכרה שאף-על-פי שעדיין הם בחו"ל, אבל בחג הפסח באים לארץ-ישראל. בחג הפסח, כולם, כל מי שיכול, בא לארץ-ישראל לספוג את קדושת החג דארץ-ישראל, להתמלא באור של אמונה, לבוא לבקר בימי חול המועד בירושלים, לצפות אל מקום המקדש שהוא בקדושתו גם היום, ולכן אין אנו רשאים להיכנס למקום המקדש, כיוון שאין לנו דרך להיטהר. אבל יכולים אנו לצפות אליו מקרוב, ועצם הראייה של מקום המקדש מקדשת ומרוממת. ויש בזה זכר למקדש, זכר לעלייה לרגל. כי זו מהות החג - לעלות לירושלים, לעלות לבית-המקדש בזמן שבית-המקדש היה קיים. ואם אין בידינו לקיים את המצוה הזו כהלכתה היום בעווננו, עלינו לפחות לגלות את רצוננו לשוב לקיום המצוה הגדולה הזו.
על כן, הנני קורא מעומק לבי לכל השומע לי, לכל חרד בארץ-ישראל, אל נא יעלה בדעתכם לנסוע חס וחלילה לחו"ל לחג הפסח. בחג החירות מקומנו בארץ-ישראל. בחג החירות יש לעלות לירושלים, וככל שנכסוף לבניין ירושלים ונבטא זאת בפועל, נזכה לבניינה במהרה בימינו אמן.
ברכת האילנות
הרב יהודה לב | כ"ח אדר תשפ"א

נוסח ברכת האילנות - עדות המזרח
הסידור המהיר | כ"ח ניסן תשפ"א

שוב, לראות את פני ד'
הרב יוסף כרמל
ימי חודש ניסן
לב המועדים
הרב יהודה לב | כ"ח אדר תשפ"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
איך נראה הבוגר האידיאלי?
י"ג סיון תשע"ז
אין התורה אלא במי שממית עצמו עליה
נתיב התורה למהר"ל - שיעור 9
ט"ו אייר תש"ע
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
"גדול המעשה יותר מהעושה"
ב' טבת תשפ"ג
תיקון ימי השובבי"ם
מי אתה עם ישראל?
דיני פרשת זכור
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד גמרא?
למה ללמוד גמרא?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
הנאה ממעשה שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
מהי אמונה?
דיני פלסטר בשבת
הלכות בדיקת חמץ
פרק ד
הרב אליעזר מלמד | תשפ
חודש ניסן - חודש ההתחדשות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ג

האם מותר לתרום איברים, ולחתום על כרטיס "אדי"?
רבנים שונים | שבט תשס"ז
לעשות רצונך אלוקי חפצתי
הרב יוסף נווה | ניסן תשפ
מעלת האחדות
שיחת מוצ"ש פרשת ויקהל - פקודי תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה אדר תשפ"ג
זכה - נעשית לו סם חיים
ליקוטי מוהר"ן תורות קסד וקנט
הרב יהודה מלמד | כ"ג באדר תשפ"ג
מי אתה, שאול?
שמואל א'- ח', כ"ב - ט',ב'
הרב שמעון קליין | ח' אדר תשפ"ג
